|
מערכת השיקולים שלך היא ניטרלית פחות או יותר ונותנת משקל בדרך כלל לרצון הרוב. מערכת שיקולים כזו היא בעיני ברירת מחדל מקובלת. אבל זה לא מה שיובל חושב. הוא לא מציע לשקלל בדרך זו את רצון האנשים (רצון זה הצד השני של מטבע ה"מפריע לי") אלא את רצונו הוא תחת מטריית אותם "ערכי דמוקרטי".
תגובות נזעמות!? נו באמת, אם הייתי טורח לזעום בגלל תגובות פוגעות באייל הייתי אחרי ההתקף לב השמיני שלי. ולעצם העניין- כמובן שתגובתך נוסחה בצורה טיפשית קצת אבל הנה אמצא עבורך את נקודת האמת בתגובתך ואעזור לך לחדד את הנקודה. לפעמים אצל דתיים, תראה מין זעם וכעס כשהם רואים את זולתם עובר על עבירה מסויימת, אותו כעס הוא לפעמים בבואה של כעס שהם כועסים על עצמם על חטאיהם הם, מצד שני קשה לטעון שיהודי החש עצב כשהוא רואה שנעברת עבירה, ועוד בפרהסיה, והיה שמח שזה לא יקרה, יש בזה משום שאיפה לסדיזים מכל סוג.
|
|