 |
|
 |
||
|
||||
 |
עם הקוראים המלומדים הסליחה על ההתפרצות לדיון (טרם (?) סיימתי לקראו), אבל פשוט לא יכולתי להתאפק. העניין בכך שכותב המאמר שגה במעט בשם העיתון - יש לקרוא "דר שטירמר" ולא "דר שפיגל"... ואם לדבר ברצינות, לצד העובדות הנכונות (וכנראה אף ממועטות) בכתבה מופיעה פרשנות פושרת למדי. ממה מפחד המחבר - מזעמם של מגיבים מהשמאל? כן, ראיתי את התגובה המעשימה את הכתבה בחוסר איזון... כל קורא ומערכת הצירים שלו... אפילו על הסיבה האמיתית לשנאה מדבר הכותב ברמזים, במקום לומר בפה מלא את המילה המתבקשת כל-כך - א-נ-ט-י-ש-מ-י-ו-ת ! כן, מה לעשות, זאת הסיבה האמיתית להלכי הרוח המתוארים, ולאור העובדה הנ"ל עמדת השמאל הישראלי מעוררת תמיהה רבה. האם הולדנו שנאת ישראל בקרב בני ישראל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר שוחט הנכבד, השוואתך בין השבעון "דר שפיגל" לצהובון הנאצי "דר שטירמר" אינה מוסיפה כבוד ורצינות לדבריך, אשר על רקע זה נתפשים כמגוחכים במקרה הטוב. שבועון ה"שפיגל" האמור נחשב לשבועון רציני, אמין ומכובד, ואינו מהסס לתקוף פרות קדושות מימין ומשמאל בגרמניה ובעולם כולו. רודולף אאוגשטיין, מבעלי ה"שפיגל" ועורכו לשעבר 1, אוחז אמנם באובססיה חזקה כלפי העניין היהודי ישראלי, אולם לא הייתי נחפז להאשימו באנטישמיות, כי אם במשוא פנים מכוון מסיבות מגוונות, אשר המרכזית ביניהם מרוכזת כנראה בדילמת 'המוסר המשולש' 2 מבית היוצר הישראלי-יהודי. מכל מקום, אין כל טעם טוב בהשוואה חסרת כל ביסוס בין רודולף אאוגשטיין לבין יוליוס שטרייכר, עורך ומו"ל הצהובון הנאצי האמור. בכבוד א. מאן 1 עורכו הנוכחי של ה"שפיגל", שטפן אאוסט, ניסה להסביר עמדתו הבעייתית של של אאוגשטיין על רקע מכתב מחאה רשמי משמעון שטיין, שגריר ישראל בגרמניה. "הסבר" זה לא עלה יפה, ודומה כי הנוגעים בדבר חשו שמחינת אאוסט עדיף היה שמאמר פולמי רדוד זה מקולמוסו של אאוגשטיין כלל לא היה נכתב, אלא שאאוגשטיין עדיין מבעלי השבועון...בעייה. 2 ראה תגובה 2349 תגובה 2398 תגובה 2413 תגובה 2996 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אפליה נגד אנשים עקב השתייכותם לדת היהודית. זוהי תופעה מסוכנת – המתגברת לאחרונה בעולם. אנטישמיות היא לא "אי הסכמה עם בן-אליעזר", היא לא "סירוב לשרת בצבא ישראל", היא אפילו לא "סלידה ממדיניות ישראל". הטחת ההאשמה "אנטישמי!" באנשים היא חלק מהשיח הישראלי ומשמעותו "תשתוק, עברת את הגבול". אבל אין בין השימוש במילה כסמן גבולות ובין תוכן המלה דבר וחצי דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הבהרת הניואנס העגתי. אלא שברצוני לעורר את תשומת לב הקוראים לאנטישמיות לשמה הקיימת בקרב יהודים, לדעתי האישית לפחות. כי בזמן האחרון פשוט נגמרו לי ההסברים הרציונליים שהיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שכאשר אתה משליך ביטוי זה על אדם שהקדיש את כל הקריירה שלו לטובת מדינת היהודים -- ההגדרה אינה ברורה לי, כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שבחרת להתרכז באישיות ספציפית, בעוד אני ניסיתי להצביע על מגמה. אך היות והשאלה נשאלה, אצטרך לענות עליה. המילה "קריירה" נראית מצחיק למדי ליד "הקדיש" ו"טובת המדינה". הרשי לי לענות לך בשאלה (יהודי או לא יהודי? :) - האם לשיטתך מר אבו-עמאר "הקדיש את כל הקריירה שלו" לטובת העם הפלסטני? הערה: נא לא לראות במשפט האחרון רצון לסטות מהנושא שהועלה ו/או להשתמש בו לצורך כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה שנתת, אבו-עמאר -- אפשר להוכיח באותות ובמופתים שהוא החליט החלטות המהוות אסון של ממש לעמו. אבל לומר שהוא אנטי-פלשתינאי יהיה... ...מגוחך ומופרך על פניו. באותה המידה, תוכל לומר שמר ביילין, למשל, טעה טעויות נוראיות. אך לומר שהוא אנטישמי (כלומר, מחרחר רעה ורוצה ברעת העם היהודי כולו או מי מהמשתייכים אליו) מהווה עיוות של משמעות המלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא לך טיפ בחינם: אם אינך מבין את ההסבר והמניעים של יריבך בוויכוח, כלומר מדוע הוא תומך במה שהוא תומך ואילו השלכות יש לכך, סביר להניח שאינך מבין בעצם גם במה *אתה* תומך ואילו השלכות יש לכך. הנחת "אי-הרציונליות" של היריב היא עצימת עיניים מודעת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |