בתשובה לברקת, 26/06/12 22:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הבדל בין תחושת ההקשה שלי על תוף לבין ההאזנה שלי למוזיקה. תחושת ההקשה מסובכת הרבה יותר לשחזור: צריך לשחזר את המרקם של התוף ועוד. לעומת זאת כדי לשחזר את המוזיקה צריכים רק לשחזר בדיוק את גלי הקול. לא ממש משנה לי מה יצר את גלי הקול הללו. האם מפריע לך להקשיב למוזיקה מוקלטת? יש לציין שבהופעה חיה עם קהל יש דברים נוספים מלבד המוזיקה עצמה. האם את מתייחסת אליהם? לעניין האוכל התייחסתי כבר בתגובה 554284. לא ברור לי בדיוק מהו לבוש "סינתטי". כל הלבוש שלנו הוא סינתטי וכל מה שאני לובש הוא בגדים שהם תוצר של תעשיה ומיוצרים בכמויות גדולות. אין לי גם בעיה עם ריהוט תעשייתי. לגבי אוכל תעשייתי: היו לנו כבר דיונים בנושא. את שאר הדברים נראה לי שכמו הההקשה על התוף, מסובך לשחזר ולכן השאלה לא מעשית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מדברת על תחושת ההקשה על תוף. בוא נענה על זה קודם. (לא מתייחסת לעניין ההופעה החיה, רק לעניין של צפייה באדם מנגן על כלי "אמיתי"). לבוש סינתטי - בוא נחשוב על חולצה חד פעמית מנייר דק, לבש וזרוק, כמו הבגדים שירדן רצה פעם לפתח כשנמאס לו להחליף לתינוק שלו (ארכיבאים, מי במשמרת הערב?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בשביל תחושת התיפוף מספיק סיר פח. מכשירי נגינה עולים הרבה כסף מכיוון שהם חייבים להפיק צליל מדויק (מנגינה שנכתבה עבור אחד צריכה להתאים גם לאחר). אם כל מה שחשוב לך הוא תחושת הנגינה, לא צריכים את הדיוק הזה. אם מה שחשוב לך הוא היכולת לנגן ביחד: את זה פאשר לקבל עם כל כלי נגינה, ובפרט גם בדיגיטלי שבדיגיטלי. ב. לא ברור לי איך הבגדים החד-פעמיים שלך קשורים לעניין. אם מדובר על בגדים מנייר דק שלא מחממים מספיק כמו בגדים רגילים או שלא מגנים על הגוף כמו בגדים רגילים (לדוגמה: נקרעים בקלות) הרי שהם לא חלופה סבירה. אם מדובר על בגדים שהם חלופה סבירה, אני אשקול אולי להשתמש בהם, בכפוף לשיקולי עלות ושיקולים אחרים (כבר היום בגדים פשוטים זולים למדי, ולכן הבגדים הללו יצטרכו להיות זולים מאוד, או שאולי יהיה שינוי בעלויות הכביסה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתופים אני לא מבין, אבל אני מבטיח לך שבשביל תחושת הפריטה יש הבדל גדול בין גיטרה של גיטר הירו שבין פנדר סטרטוקסטר. ואגב בפסנתרים חשמליים, היקרים והמוצלחים יותר השקיעו עבודה רבה על מנת להקנות לקלידים את התחושה של קלידי פסנתר אמיתיים מבחינת המשקל, ההתנגדות וכן הלאה. אז אולי גם הם חושבים שתוף פח (או המקבילה שלו) לא מספיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקבילה של תוף פח זה לא גינטר גראס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה יש דיון שלם בנפרד :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בא ניזכר בהקשר. תקציר ההקשר בהמשך התגובה. ברקת דיברה במפורש על אנשים רגילים ולא על חובבי מוזיקה, כדי לאפשר לנו לדבר על חיקוי מספיק טוב לכלים. לכן אני יכול להניח שסינתיסייזר יפיק חיקוי טוב (מספיק טוב? טוב? מושלם?) של כלי הנגינה הרצוי. עכשיו צריכים להבין מה נותנת תחושת הנגינה עצמה. ציינתי סיבה בסיסית אחת לכך שגיטרות שונות (ובפרט פנדר) עולות הרבה כסף. אם תוכל להוציא את אותו הצליל מגיטרה פשוטה של גיטר הירו1, האם באמת תהיה חשובה לך התחושה המדויקת? והאם באמת יהיה חשוב למי שצופה בך שהוא רואה מישהו מנגן בגיטרה אמתית ולא בגיטרה של גיטר הירו? ___ ההקשר: ברקת: תגובה 598434: נסה לחשוב על מוזיקה - בעצם זה כבר קיים במוזיקה. המציאו סינתיסייזרים שיכולים לחקות את רוב כלי הנגינה, ואכן הם השתלבו בצורה מסיבית בהרבה מאוד הקלטות של מוזיקה עכשווית. האם זה אומר שמבחינתך אפשר לגרוס את כל הכינורות, להפסיק לייצר פסנתרים, ומי שמתגעגע לצליל של חליל אמיתי לוקה ב"נוסטלגיה"? או שאתה מבין את היזקקות האוזן והעין גם למראה, לרושם ולצליל של אצבעות המרחפות על הקלידים? צפריר: תגובה 598436: חובבי המוזיקה טוענים, לעניות דעתי, שהחיקוי אינו מושלם. ברקת: תגובה 598445: אני לא מדברת על חובבי המוזיקה הקנאים ובעלי האוזן הרגישה, אלא על הקהל הרחב שצורך מוזיקה מכל הסוגים. האם נראה לך שבעתיד הקרוב האנושות תסתפק בשמיעת/ניגון צלילי סינתיסייזר ותוותר על כל כלי הנגינה האחרים? ואם כך היא תעשה, האם לא נראה לך שהיא תאבד משהו? צפריר: תגובה 598448: אולי, לא. ברקת: תגובה 598454: האם באמת אינך רואה שום ערך או הנאה (לאנושות בכלל, לא לך אישית) בתחושה של הקשה על תוף / פריטה על מיתר / הקשה בקלידים? או בהאזנה החיה לאלה? צפריר: תגובה 598459: יש הבדל בין תחושת ההקשה שלי על תוף לבין ההאזנה שלי למוזיקה. תחושת ההקשה מסובכת הרבה יותר לשחזור: צריך לשחזר את המרקם של התוף ועוד. לעומת זאת כדי לשחזר את המוזיקה צריכים רק לשחזר בדיוק את גלי הקול. לא ממש משנה לי מה יצר את גלי הקול הללו. האם מפריע לך להקשיב למוזיקה מוקלטת? יש לציין שבהופעה חיה עם קהל יש דברים נוספים מלבד המוזיקה עצמה. האם את מתייחסת אליהם? ברקת: תגובה 598527: אז אני מדברת על תחושת ההקשה על תוף. בוא נענה על זה קודם. (לא מתייחסת לעניין ההופעה החיה, רק לעניין של צפייה באדם מנגן על כלי "אמיתי"). צפריר: תגובה 598533: בשביל תחושת התיפוף מספיק סיר פח. מכשירי נגינה עולים הרבה כסף מכיוון שהם חייבים להפיק צליל מדויק (מנגינה שנכתבה עבור אחד צריכה להתאים גם לאחר). אם כל מה שחשוב לך הוא תחושת הנגינה, לא צריכים את הדיוק הזה. אם מה שחשוב לך הוא היכולת לנגן ביחד: את זה פאשר לקבל עם כל כלי נגינה, ובפרט גם בדיגיטלי שבדיגיטלי. _________ 1 בעזרת התוכנה המתאימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהעניין הוא שאי אפשר להפריד לגמרי, לפחות בגיטרה (אני מניח שגם בפסנתר, אבל לא מנסיון אישי), בין הצליל לבין הדרך שהוא נוצר. באנלוגיה, גיטרה של גיטר הירו מכילה 4 או חמישה ביטים של 0/1 (לחיצה או לא). לעומת זאת, בגיטרה אמיתי, מעבר לזה שכל מיתר מכיל ~20 תווים "רשמיים" שונים, אפילו עבור תו בודד עוצמת הלחיצה של האצבע (על הצוואר), הצורה בה היא מונחת, איך היא הגיעה מהצליל הקודם ומתי היא תורם, כל אלה משפיעים מאד על הצליל שתשמע. אם תוסיף עכשיו את כל האפשרויות של האצבע הפורטת, תקבל אוסף עצום של פרמטרים שיכולים להשתנות עבור כל תו ותו. וזה עוד לפני שדיברנו על מתיחת מיתרים ושאר תעלולים חביבים, בעיקר (אבל לא רק) בגיטרות חשמליות. לכן לא ברור לי איך כל המגוון הזה יכול לצאת מגיטרת הירו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעה ביטים, אבל מה עם מימד הזמן? את שאר הפרמטרים אתה יכול להוסיף ב"תוכנה". בפרט משהו מוזר כמו מתיחת מיתרים. למה להיות מוגבל לטריקים שיש לגיטרה במציאות? אני מוכן להתפשר איתך על מקלדת שמורכבת קצת יותר מגיטרה של גיטר הירו. בכל מקרה, ההנחה הבסיסית של הדיון (למיטב הבנתי) הוא שאין הבדל בצליל המופק (לפחות עבור קהל היעד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זאת הנחה שלך (וכתוצאה מכך של אנשי הקש שמתדיינים אתך) שהופכת את הדיון לקצת עקר. בעצם הדיון הופך להיות: נניח שאין שום הבדל, למה בכל זאת יש הבדל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשי הקש הללו מגיעים בתגובה למשהו לא מובן אצל ברקת: אבל כדי לצאת מהספקולציות ולחזור למציאות: תעשיית המוזיקה היא ברובה דיגיטלית. צלילים מנוגנים בדרכים שונות ומוקלטים כמעט תמיד על מדיום דיגיטלי. הם מעובדים בכלי עריכה דיגיטלית, מאוחסנים, מועברים ומשודרים. ישנם גם חלקים אנלוגיים ללא תיווך דיגיטלי משמעותי (לדוגמה: הופעות חיות). ב10-20 שנים האחרונות ספרים הפכו להיות מוצר דיגיטלי לחלוטין. יש עדיין סופרים שכותבים בעט על נייר או מקלידים במכונת כתיבה, אך זה תמיד יוקלד למחשב בסופו של דבר ומשם יעובד. כיום רוב הספרים הם תוצאה של הדפסה, ולכן מתקבלת מראית עין אנלוגית. אולם זוהי אשליה. אין כאן כמעט שום ניצול מהותי של האנלוגיות. לכן לספר מודפס אין יתרון מהותי על ספר אלקטרוני: אין כמעט מה שספר אלקטרוני לא יוכל לייצג. הספר הרגיל פשוט יותר. הספר האלקטרוני מתוחכם יותר. אך אין סיבה מהותית להימנע משימוש בספר אלקטרוני1. אם התרגלנו להשתמש בטלפון נייד (מכשיר טכנולוגי מסובך שחייב לעבוד) תוך פחות מדור, אני לא רואה למה ייקח לנו יותר זמן להסתגל לקורא אלקטרוני. 1 בהנחה שהוא באמת עובד. יש מי שיגיד שזהו באמת איש קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת היתה ברורה לחלוטין. מה שהיא אמרה הוא שלקוראים אלקטרונים יש חיסרון כי המגע שלהם פחות טוב וכו', כדוגמאות ללמה מגע "טבעי" חשוב היא נתנה בתגובה 598454 אוסף של דברים שהחלפתם בדבר חדגוני וסינטטי תגרע מהנאתנו. היא כלל לא דיברה על הדרך שבה שהצליל מופק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא שברקת לא נימקה כמו שצריך את "המגע פחות טוב". אם מדובר על מקרה שבו אין תחליף מסיבות אובייקטיביות, אין על מה לדבר. אבל לטענתה אין תחליף גם כשאין שום סיבה אובייקטיבית (תגובה 554284 שנכתבה בהקשר שונה. אבל אני מנחש שתקפה גם להקשר הזה). הספר הוא דבר פשוט. הרבה יותר פשוט מכל קורא אלקטרוני. זהו יתרון ברור. לעומת זאת לקוראים אלקטרוניים יש כל מיני יתרונות אפשריים (יותר קטנים מערמת ספרים - אפשר לכלול בקורא קטן את כל המדריך לטרמפיסט1). בקורא אפשר לחפש בתוך תוכן הספר, ומן הסתם יש כל מיני דברים אחרים שאפשר לעשות. ברקת טוענת שרק בגלל שקורא אלקטרוני לא זהה במגעו לספר, הוא ייכשל. זו טענה תמוהה ואני עדיין לא מבין אותה. התואר "חדגוני" לתחליף המלאכותי היא הטעיה. התחליף המלאכותי יכול להיות טוב יותר מהמקור ה"טבעי". להפך, במקרה של ספרים נראה לי שהקורא הוא בעל פוטנציאל לתוכן אינטראקטיבי ועוד מיני גימיקים. מהבחינה הזו לא ברור לי בדיוק מהי המקבילה המוזיקלית של הקורא האלקרוני. האם גיטרה חשמלית היא טבעית או מלאכותית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר הזכירו כאן את נושא האוכל: תחום האוכל הוא תחום שבו די קל לראות עד כמה "טבעי" הוא "מה שהכרנו בימי ילדותינו". הרי לרוב לא רוצים אוכל טבעי אלא את "האוכל של אמא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור מד"ב על יצרניות מזון בחברה שצורכת רק מזון סינטטי. תגובה 67415 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברקת טוענת שרק בגלל שקורא אלקטרוני לא זהה במגעו לספר, הוא ייכשל". זה כלל לא מה שאמרתי (לא "רק", ולא "הוא ייכשל"). לכן ברור שלא הבנת. אני תוהה אם יש טעם לחזור ולהסביר או שפשוט ההגה שלך סוחב ימינה ושמאלה כל הזמן בכיוונים חדשים בכל פעם. נסה להתרכז במוקד אחד, והוא: חוויית המשתמש *הפיזית/חומרית*, ברמה של המגע באצבעות הידיים. לא "פיצ'רים" אלא תכונות מהותיות של החומר עצמו. אתה לא חייב כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, קיוויתי שאנשים שמבינים יותר ממני יענו, אבל בינתיים אני אנסה. לקבל מכריכה של קורא אלקטרוני תחושה של כריכה של ספר זאת לא בעיה כי הכריכה לא מהותית לקורא. סביר להניח שאם יש לך קצת כישורי מלאכה תוכלי להכין מכריכה של ספר וקורא אלקטרוני קורא אלקטרוני עם כריכה של ספר רגיל. גם הדפים הם לא בעיה כל כך גדולה. אם את לוקחת דפים שחתוכים במרכזם והקורא האלקטרוני נכנס באמצע. ונניח גם שכשאת הופכת דף גם בקורא האלקטרוני נהפך דף (בעיה לא כל כך גדולה) קיבלת את אותה תחושה ומה שהפסדת סך הכל הוא ההפרדה, את לא יכולה להפוך מהאמצע והצדדים תמיד לבנים. לגבי דפדוף מהיר שהזכירו פה זה בסך הכל מהירות רענון שכנראה תשתפר בעתיד הקרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם לקפל אוזני חמור לסימניות? לשרבט משהו בצד בלי סטיילוס? לקפל אם צריך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שעלית על הסיבה לכך שצריכים להחליף את הספרים בספריות הציבוריות בספרים אלקטרוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא, לפחות עד שהקוראים לא יהיו זולים מאוד (מאוד). עותק חדש של ספר ספריות (לא אקדמיות) אפשר לקנות בשלושים עד שמונים ש''ח. כל מי שאני מכירה מתייחס לקורא האלקטרוני שלו בהרבה יותר זהירות מאשר לספרים הפיזיים שלו. מצד אחד, יופי, יותר זהירות. מצד שני, עודף זהירות יכול גם להגביל מאוד את השימוש - הדוגמה שקופצת לי לראש עכשיו היא ספרים לילדים, בעיקר לפעוטות, אבל בטח אפשר למצוא עוד הרבה מקרים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי לא מזמן הצעה למכירת מחשב לוח פשוט עבור 60$. הקשחה תעלה (בכמויות גדולות) לעניות דעתי (ואני בכלל לא מכיר את התחום) עוד 5 או 10 דולר). לכן נראה לי שעבור 70$ אפשר לקבל קורא סביר שמותאם לילדים כבר היום (ללא שולי רווח רציניים, כמובן). אפשרות אחרת היא איזשהו סוג של טלוויזיה אישית. מכשיר שהורה אחראי לא יקנה לילדו מכיוון שהוא מעודד ילדים שבוהים במסך הקטן מאוד (אך בכל זאת מוכיח את עצמו כמסיח דעת יעיל, וקומפקטי יותר מטלוויזיה שלמה). מכשיר כזה יוכל גם להקריא ספרי, מן הסתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו בעיה, לא? הרי קריאה היא פעולה שדורשת (ומפתחת) קוגניציה - להרגיל את הזאטוטים כבר מגיל קטן לזה שעושים את זה (זאת אומרת, שהקורא הופך למקריא אלקטרוני) בשבילם נראה לי חבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. והרי ידוע שאף הורה אחראי לא משאיר את ילדיו מול הטלוויזיה לזמן רב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, יש פה יותר מדי משתנים לא מוגדרים ("זמן רב" זה שלוש שעות ביום או שש עשרה שעות ביום?). איכשהו נראה לי שבבית שיש בו טלוויזיה אבל שגם קוראים בו ספרים ועתונים (פיזיים), תהיה לעולל יותר הזדמנות לתרגל את השרירים הקוגניטיביים האלו, מאשר אם הכל יעבור דרך קופסת הפלאים המרצדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שתי הראשונים עדיין אפשר, אם כי זה הופך את האריזה החיצונית למתאימה לספר יחיד. האריזה הזאת היא כמובן זולה יותר מספר ''רגיל'', הבעיה שלה שהיא לא ''שלמה''. כלומר אם יש לך שתי ספרים ההרגשה היא שיש לך שתי דברים שלמים ביד. כשיש לך שתי אריזות וקורא שעובר ביניהם ההרגשה היא של שלושה חפצים. את הדוגמה השלישית לא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אתה ממליץ לחתוך ספר, לדחוף מחשב בתוכו, ולספר לעצמי שאני קוראת ספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שאת מספרת לעצמך אלה הפיצ'רים. חלק מהפיצ'רים שתיארת הם לאו דווקא בעיות מובנות של הספר האלקטרוני אלא דברים שניתן להוסיף לו, אולי במחיר של בעיות קצת יותר עמוקות. אם את מכסה את האייפד שלך בכיסוי בצורת ספר אזי כל פעם שאת מחזיקה אותו מהכיסוי התחושה (הפיזית) היא כמו של ספר. אותו דבר עם הדפים בהנחה שמה שתיארתי אפשרי לביצוע (ונראה לי שכן) כל פעם שאת הופכת דף התחושה היא כמו של הפיכת דף בספר רגיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשימוש בספר, כמו בכל חפץ, יש כמה רבדים. ישנו המגע הישיר בחומר. ישנן התנועות הנדרשות מאופן השימוש (דפדוף). יש ודאי עוד רבדים. בכל אופן אתה מתייחס כעת לשני ואני לראשון. מלבד זאת, ההצעה שלך נראית לי קצת תמוהה. זה ניסיון שקוף מדי לרמות את התודעה. (אגב, איזה ספר אתה מציע להשחית כך?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך. בעתיד הקרוב (נניח חמישים שנה ) קוראים אלקטרוניים לא יוכלו להחליף ספרים רגילים. מה שכן החסרונות שתיארת הם לא כל כך גדולים כך שניתן להתייחס אליהם כתחליף לחלק מהספרים. צריך גם לזכור את היתרונות, קורא אלקטרוני עם מספיק ספרים בתוכו הוא יותר קל ויותר זול מאותם ספרים באופן רגיל. ולא הבנתי למה אני עובד על התודעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי את הדברים שיש להם טעם של עוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני יכולה לחשוב על כמה שזה יהיה רק שיפור, לנהוג בהם כך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו שנדמה לי שלא עלה כאן - לעניות דעתי אין סיכוי שספריה שצברת לך באמצעי אלקטרוני היום תהיה קריאה בצורה כלשהיא בעוד מאה (שלא לומר עשר) שנים. למשל, חלק ניכר מהלפטופים היום כבר לא מצוידים בקורא CD built in, וכמובן כולנו יודעים איפה נמצא הדיסקט 5ורבע אינטש. לעומת זאת, כל ספר נייר חביב ונושן יוכל לשמש את נכדינו אפילו אם אמצעי האחסון החדשים שלהם יהיו hard-wired למוח שלהם וישתמשו בשבבי דנ"א או משהו. לאחרונה אף חשבתי (בהרצאה על ציורי מערות וכדומה), שאם בעוד 2000 שנה משהו ירצה לחזות ביצירות האמנות של המאה שלנו - הוא פשוט לא ימצא כלום, חוץ מאולי ערמות של סיליקון עבש וחסר תועלת. אולי אם הוא ייתקל בגליון עיתון (משומר, אוקיי) מ-1945 הוא יידע על הפגזת הירושימה, ויחזה בתמונות, אבל לא תהיה לא שום גישה להיסטוריה חדשה של המאה הזאת, ברגע (שנדמה כלא רחוק) שבו ייפסקו המהדורות המודפסות להופיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, בשביל זה קיים ארכיון האינטרנט [ויקיפדיה]. את תוכנה של ספריה שלמה של תקליטורים אתה יכול להכניס לדיסק אחד של היום. האם טרחת להעתיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקצב ההתפתחות הנוכחי אני אצטרך להעתיק ספריות שלמות כל 3-5 שנים. אתה חושב שמשעמם לי בחיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העתקה של ספריה שלמה לא לוקחת שלוש שנים. היא לוקחת בד''כ כמה שעות, ואולי אפילו הרבה פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר, מה קשור זמן ההעתקה? אני ציינתי את התקופה שלוקח למדית האחסון/פענוח להשתנות, מה שמצריך את ההעתקה והגיבוי מחדש. לגבי ספר רגיל הייתי מעריך את הזמן הזה ב-(O(100 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מהספרים ששימשו את סבא שלך משמשים אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
24 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירשתי לא מעט ספרים מסבי וסבתי. וגם כמה ספרים מסבתות של אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא כמה ספרים יש לך אלא כמה משמשים אותך. והשאלה שאחריה היא: במה היית משתמשת אלמלא קיבל את אותם ספרים בירושה? כמה זמן וכסף היה לוקח לך למצוא אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, הייתי משתמשת בספרים אחרים. תכל'ס, יש מעט מאוד ספרים בהם אני משתמשת. פעם הייתי משתמשת בקונקורדנציה. כבר אין בזה צורך. סט התלמוד שלי משמש אותי מדי פעם, כשאני רוצה לבדוק משהו. כנ"ל המשנה תורה. כנ"ל התנ"ך. כל היתר1 - אם לא הספרים האלה, מן הסתם היו לי ספרים אחרים. ולא בהכרח הייתי טורחת למצוא דווקא את אלה. מאוד שמחתי כשקיבלתי בירושה מסבתו המנוחה של אחד מחברי את כל כתבי ז'בוטינסקי. לא הייתי טורחת לקנות אותם2. 1 ומדובר על הרבה מאוד "כל היתר": היסטוריה, מיתולוגיות, מד"ב, פנטזיה, ילדים ונוער, אנציקלופדיות מאויירות שנשמרות מטעמי סנטימנטים, ספרות מקצועית, ספרי שיטה, ספרי קריאה שאינם מד"ב ופנטזיה, ושונות. ספרי הקריאה עברו סינון וסלקציה בשנים האחרונות, ותכל'ס, רוב הספרים שאני קוראת היום נלקחים מהספריה. 2 ושמחתי לא פחות כשהצלחתי לגרום לאבא שלי לשים אותם בספריה שלו, כך שגם יש לי גישה אליהם וגם הם לא תופסים אצלי מקום יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלמוד, משנה תורה והתנ"ך נמצאים כבר מזמן ברשת, קל לחפש, קל לבדוק מה שלא תרצי לבדוק (אם כי, אני חייב להודות, שאם הנכדים שלי ירצו לבדוק משהו בתלמוד אני אראה את זה ככשלון חינוכי שלי ושל ילדי). אני מנסה להבין את ה"כל ספר נייר חביב ונושן יוכל לשמש את נכדינו" אני לא חושב שזה נכון, רוב הספרים שהיו לסבא שלי לא יכולים לשמש אותי, רוב הספרים שיש לאבא שלי חסרי שימוש לילדים שלי, ואין לי שום סיבה להאמין שיש לי ספר אחד שיהיה בו שימוש לנכדים שלי, ושהם לא יוכלו לקנות (או אפילו למצוא בחינם) במשאבים נמוכים בהרבה מהמשאבים שאני צריך להשקיע על מנת לשמר אותו במשך שישים שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי התלמוד - לא כל כך. כלומר, כן, כמובן שהם ברשת מזמן. אבל אם אתה רוצה לבדוק משהו מהר בלי להתחיל לפענח את הטקסט-בארמית-בלי-ניקוד-בלי-פיסוק, בשביל זה עדיף שטיינזלץ. למה הספרים של סבא שלך לא יכולים לשמש אותך? ולגבי הלמצוא בחינם - חיי מדף של ספרים קצרים למדי בחנויות. יותר מדי ספרים שאני מחפשת ניתן להשיג רק בספריות או בחנויות יד שניה, וזה רק בגלל שהם יצאו בשנת 1995, נניח, שזה לפני המון זמן. עוד 70 שנה לא תמצא אותם בחנויות יד שניה, ואם תמצא - הם יעלו הון. ________________ שוב, מה זה "שימוש"? שימוש בספרים מוגבל בד"ך למילונים, אנציקלופדיות, קונקורדנציות למיניהן - כל זה באמת שיש במחשב בצורה עדיפה. וגם מדריכים - נסיעות, איך-לעשות-מה וכיו"ב. אחרת, בספרים "קוראים". לא משתמשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הספרים של סבא שלי לא יכולים לשמש אותי? כמו שאמרת, האנציקלופדיות ושאר ספרי הרפרנס בהן מסופר על מדינות דמיוניות כמו רודזיה או ברית המועצות כבר לא רלוונטיות ברובן (לכי תמצאי מאמר על היגס באנציקלופדיה העברית), והחלק הרלוונטי נמצא ברשת בשלל מקורות טובים יותר בדרך כלל בחינם או במחיר זניח. ספרי הקריאה המתורגמים לרוב מתורגמים לא טוב לשפה מיושנת, ועדיף לי כבר לקרוא במקור או בתרגום לאנגלית. רוב ספרי המקור נמצאים בכל ספריה או חנות יד שניה, ואלה שלא הם כנראה לא כל כך חסרי תחליף ואני לא רואה שום סיבה להעדיף אותם על פני ספרים אחרים שאמצא בחנות יד שניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, חלק ניכר מהספרים המתורגמים (מד"ב למשל) אזלו, ובחנויות ספרים יד שנייה הם עולים לא מעט. ולא הבנתי את הטיעון בקשר ל"חסרי תחליף". מה זה קשור למדיה בה הם שמורים? אני גם לא מסכים בקשר לתרגום המיושן, אבל שוב זה טיעון קצת ניטפוקי. לצורך הדיון בלי הגבלת כלליות כל ספרי הפרוזה שלי הם בשפת המקור. ולדעתי הסחת הדיון לאנציקלופדיות למיניהן היא סתם זריית מוץ. הבה נדון בסיפורת, ועבורה טיעון העברת המידע לדורות הבאים עדיין תקף. (ולמה להרחיק לדורות הבאים? לי יש לא מעט תקליטים מוקלטים על קסטות שיותר ויותר קשה להשיג ציוד להשמעתם. אני משוכנע שכל אמצעי אחסון ותצוגה לספרים אלקטרוניים ייעלם הרבה יותר מהר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ספרי מדע בדיוני מתורגמים היו לסבא שלך והיום קשה למצוא? (כנראה שיש לך סבא מאד צעיר, אם אני זוכר נכון ספרי מדע בדיוני קלאסים כמו וולס וורן תורגמו רק בשנות השישים) חסרי תחליף לא קשור למדיה, הוא קשור במה שהנכד שלך יעשה בלי הספרים שתשמור לו (ומה אתה עושה בלי הספרים שסבא שלך שמר לך). ספרים שהם בעלי תחליף הם ספרים שלא היה טעם לשמור (בהגדרה), ולכן הם לא מעניינים אותנו. הבא נדון בסיפורת מקור: איזה ספרי מקור חשוב לך להעביר לנכדיך ואתה חושב שאם לא תשמור אותם על גבי עצים מתים יהיה סכנה שהם לא יצליחו להשיג עותק שלהם לכשיתבגרו. איזה ספרי מקור קיבלת מסבך ואלמלא היית מקבל אותם מסבך לא היית מצליח להשיג והיה נוצר חור בחייך אותו אי אפשר היה למלא בספר חלופי? (איזה תקליטים יש לך על גבי קסטות שאין ביוטיוב? אולי אמצעי האחסון יעלמו, אבל אמצעי האחסון לא באמת מעניינים, אם מחר גוגל יעבירו את כל המידע ביוטיוב ממדיה מגנטית למדיה אופטית אתה אפילו לא תרגיש בהבדל, ועל אחת כמה וכמה שאמצעי התצוגה לא מעניינים, מה שאני רואה כרגע מוצג על המסך שלי אתה תראה מוצג בעוד עשר דקות על המסך שלך, ולא בלתי סביר שמדובר בשני אמצעי תצוגה שונים במהותם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הכרחת אותי אז אני אומר: כמו אנשים, אין ספרים שאין להם תחליף. אז מה, זה טיעון לא מעניין. וכנ"ל טיעון ה"סכנה" שלא יצליחו להשיג ספר מסוים. מה שאתה אומר הוא: הפונז טען שספר בפורמט A ישרוד יותר מפורמט B - אבל ממילא אין שום צורך לשמור כלום כי לכל דבר יש תחליף. זה קצת הופך את כל הדיון למיותר. ולגבי יוטיוב - ממתי יש שם אלבומים שלמים ולא שירים בודדים? וגם אלה ב-MP3, באאאא. אני בכלל לא מבין מה אתה מנסה לומר בכל הפתיל הזה. ממה שאני זוכר, סך הכל טענתי שתוחלת החיים של מידע בר פענוח (ספרים בדיון הזה) היא - בסבירות מאוד גבוהה - נמוכה בסדר גודל מזו של ספר מודפס. ולהבהרה - אני מדבר על ספר "שלי", שנמצא אצלי בבית ואני לא צריך לכתת את רגליי אחריו בספריה אמיתית או וירטואלית. ולצורך העניין אולי ראוי להבהיר כאן עוד משהו: לשיטתי, גם עותק אלקטרוני עולה כסף. זה שאתה יכול "להשיג" אותו חינם ברשת שקול לאמירה שאתה יכול לגנוב אותו חינם מספריה ציבורית (בהנחה כמובן שהוא עדיין כפוף לזכויות יוצרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון שממילא אין שום צורך לשמור כלום, סביר לשמור על דברים שאין להם תחליף, אם בגלל שיש להם ערך סנטימנטלי ו/או בגלל שיש להם ערך אמיתי (למשל, המונה ליזה היא חסרת תחליף ואם היא היתה ברשותי בהחלט הייתי שומר עליה). היום לרוב הספרים אין לא את זה ולא את זה. יש ביוטיוב אלבומים שלמים. חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות, כולם חוקיים לגמרי, וכולם באיכות טובה יותר מהקלטת שהיתה לך. אני לא מסכים איתך (שתוחלת החיים של מידע דיגיטלי בר פיענוח נמוכה משמעותית מזה של ספר) אבל לצורך העניין אני טוען שזה בכלל לא מעניין, אין לי באמת ספרים שהייתי רוצה להעביר לנכדים שלי וגם לספר הכי מוצלח יש תוחלת שימוש קטנה בהרבה מתוחלת החיים שלו (אם הוא מוחזק באופן דיגיטלי או על עץ מת). הזכויות על ספר ישן (כזה שעובר מסב לנכדיו) פגו מן הסתם, ואתה יכול להשיג אותו בחינם1 באופן אלקטרוני (כאן או כאן) או כעץ מת (עברתי את המגבלה של מספר הקישורים האפשריים, אז דמיין קישור לספריה המקומית וקישור לספריה האוניברסיטאית הקרובות לביתך) ואין בזה שום דמיון לגניבה. 1 טוב, למעשה במחיר כל כך נמוך שזה כמעט בחינם. הרי גם האינטרנט וגם הספריה עולות כסף (לך או למשלם המיסים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, דווקא עשיתי חיפוש ושלושת הספרים הראשונים שחיפשתי לא היו ב (כאן או כאן) שלך. ובמקום להיטפל לדימוי הסבא אפשר פשוט לדבר על ספרים בני 20-50 שנה. אבל נראה לי שאנחנו מנהלים פה שיח חרשים - "אני לא מסכים איתך (שתוחלת החיים של מידע דיגיטלי בר פיענוח נמוכה משמעותית מזה של ספר) אבל לצורך העניין אני טוען שזה בכלל לא מעניין" - אז זהו, שאותי זה כן מעניין. ולעומת זה כלל לא מעניין אותי (במסגרת הדיון הזה) לדון בערכם של ספרים או התחליפיות שלהם או למה יש חשיבות אם ילדי יקראו את שר הטבעות או יסתפקו בהארי פוטר כתחליף. הדיון באמנות ואיכותה הוא א. מאוד אופטופיקי ו -ב. כל כך רחב שממש חבל להיכנס אליו. אז נראה לי שבזאת מיציתי. גם ככה המקלדת האנגלית הזאת הורגת אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שלושה ספרים חיפשת? את דימוי הסבא אתה הבאת. אין טעם לחפש בגוטנברג ספרים שנכתבו לפני שבוע או עשור, לוקח זמן מרגע שהמחבר שלהם מת ועד שהזכויות עליהם פגות. זמן שמספיק לספרים מתקופתו של סבא ולא לספרים מתקופתו של אבא. אבל בו נדבר על ספרים בני 20 שנה. כל שנה יוצאים בעברית 60 ספרים טובים. אם נתעלם מהספרים שיצאו עד היום, ילד שנולד היום יהיה בגרעון של יותר מ-1,200 ספרים כשישתחרר מהצבא, תוסיף לזה עוד 200 ספרים קלאסיים ויצרת לו גרעון של 1,400 ספרים. אם הוא קורא מאד מהיר הוא יקרא ספר בשבוע, אז כל שנה בחייו הגרעון שלו גדל בעוד 10 ספרים (וזה בהנחה הלא נכונה בעליל שמספר הספרים הטובים לא יגדל במקביל לגידול באוכלוסיה והירידה במחיר הפקתם של ספרים, ובהנחה שאנחנו מוגבלים לספרות מקור בלבד). אולי כדאי שנשמור לנכדים שלנו קצת יותר מרחב ועצים? אם זה מעניין אותך... למה אתה חושב שעץ מת ודיו, מדיום שרגיש לאש, לשמש, ללחות, לגשם, לתולעים ולאוכל ישן (וזה רק מהנסיון שלי) עמיד יותר ממדיה דיגיטלית שכולל נוהל גיבוי מסודר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הטיעון שמודד ספרים לפי משקל אין שום מילה לומר. באותה מידה אפשר לדון בבוזון היגס מההיבט האסטטי של פונקצית הגל שלו (הגרף! לא התיאור המתימטי). למה אני חושב שעץ מת וגו'...: בתור פיזיקאי בהשכלתי (ואף נסיוני לעיתים) - אני נוטה לחשוב לא מעט, אבל להאמין למדידות. ברשותי לא מעט פרטי עץ מת ודיו, ואין לי שום ספק שאורך חייהם הממוצע גדול מ-40 שנה (מדוד) וסביר מאד יגיע ל-100 שנה (מוערך) לפחות. מדיה דיגיטלית מניסיוני היתה תקפה (ללא גיבוי) לכ 10-15 שנים בעבר, ולאחרונה ל-5 שנים בלבד. כמובן שטיעון הגיבוי המסודר, הענן של גוגל ושאר ירקות יכולים לשנות זאת. אבל הבה נפעיל את תערו החביב של אוקהם: (או וריאציה עליו) - ככל שהגיבוי מצריך תשומות גדולות יותר של זמן, אלגוריתמים, תוכנות וכדומה, הרי הוא פחות עמיד. בתור אב לילדים, אפילו לתוכן המקרר שלי לא תמיד יש לי זמן לגיבוי מסודר, אז עכשיו אני צריך לרדוף אחרי אסופת קבצים הולכת ומשתנה מדי שנים ספורות ולנהל אותה? ברור שזה אפשר, רק זה דורש זמן ואנרגיה , לא מבוטלים לאנשים לא מאד מסודרים כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משקל, נפח (משקל יעניין את הנכד שלך רק כשיצטרך לעבוד דירה). העניין ב"ענן של גוגל ושאר ירקות" זה שמישהו אחר עושה בשבילך את הגיבוי. הרשה לי לסכם את הטיעון שלך: לעץ מת יש יתרון על פני מדיה דיגיטלית מפני שהוא נותן לי משהו שאני לא צריך (=ספר שמחזיק מעמד יותר מעשור) ושהמדיה הדיגיטלית לא תתן לי אם לא אשמור עליה כראוי (=גיבוי סדיר). כמה יפתיע אותך אם אומר שהטיעון הזה לא משכנע אותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסתייגות אחת: אם תהיה תלוי בגוגל לגישה לספר, אז אולי החלפנו כאן את צומת/סטימצקי (שגבו מחירים גבוהים על קניית הספר) על גוגל (שיכולה לגבות מחיר כרצונה על כל גישה לספר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד תהיה תלוי במישהו, אבל כל עוד שיש תחרות אז התלות הזאת סבירה. הבעיה שנראית לי יותר חמורה היא שגוגל (או, נגיד יאהו) עלולה לפשוט את הרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא חייבת לפשוט את הרגל. מספיק שהיא תמכור חטיבה עסקית מסוימת לחברה אחרת עם מדיניות אחרת. לכן הסרת האחריות הזו מפחידה אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה מתבקש להזכיר את megaupload שירידתה הורידה לטמיון מיליוני קבצים שאוחסנו בה (במקום בספריה בסלון למשל ;-) ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עורך דין. נראה לי שברגע שאתה משלם לחברה מסויימת אז יש בינכם חוזה, והיא מחוייבת אליו לא פחות ממך, והפסקת שירות שהיא התחייבה לו נשמע לי כמו הפרת חוזה בוטה. גם אם אתה מוכר חטיבה עסקית לחברה אחרת אתה נשאר מחוייב לחוזים שלך (או שאתה מעביר את ההתחייבות לחברה הרוכשת). נראה לי שהדרך הסבירה ביותר שלהם להחלץ מהתחייבות היא על ידי פשיטת רגל (אם כי, אוךלי גם מלחמה בין המדינה שלך למדינה בה הם מתקמים, אסון טבע משמעותי מספיק על מנת שכל ההתחייבויות המשפטיות יאבדו את משמעותן או הכרעת בית משפט שהשירות שהם התחייבו להעניק איננו חוקי). גם עבור שירותים חינמיים, חברות גדולות נוהגות להודיע מראש על ביטול שירותים מספיק זמן מראש על מנת לאפשר לך לחפש תחליף או, במידה ולא תמצא כזה, להדפיס את כל החומר שגיבית אצלם על עץ מת. פשיטת רגל נראית לי כמו הסכנה הגדולה ביותר, וגם היא נשמעת לי מזערית (אבל אני כלכלן כמו שאני עורך דין, ונביא עוד פחות מזה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שקניתי מאמזון "ספר" מוגן שאני יכול לקרוא רק דרך הקורא שלהם. כעבור חמש שנים אמזון מודיעה לי שהם מפסיקים לספק את השירות. מה אני יכול לעשות? אין לי אפשרות לגבות. אין לי אפשרות ליצור קורא חלופי: מבחינת אמזון מדובר היה על מעשה חמור של שוד ים ואין שום סיכוי שהיא תתיר לי לשדוד את מיטב כספה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה יכול לתבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אני אקבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה, כלום. אבל השאלה היא לא מה אתה תקבל אלא מה הם יפסידו, ועל דבר כזה הם יפסידו את התחתונים, נראה לי שעדיף להם ללכת לפשיטת רגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להאמין שיש להם סוללת עורכי דין. ולצפריר העניין יעלה הון תועפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם הם לא יפסיקו את השירות לצפריר בלבד, אלא לעוד כמה אנשים, חלקם בעלי סוללת עורכי דין משלהם, חלקם עורכי דין בעצמם. הרי כל נותן שירותים יכול להפסיק לספק את השירות ששילמת עליו, וכל הגדולים שבהם יש סוללת עורכי דין משלהם, אמזון לא שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את תנאי השימוש? אתה מכיר את הסעיף החביב שאומר שמותר לחברה לשנות אותם? אז הנה: הם משנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי, וגם אם הייתי קורא לא הייתי מבין, ובכל זאת אני בספק אם הם בית המשפט יכיר בזכותם לשנות את תנאי ההסכם באופן חד צדדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חד צדדי אם הסכמת לשינוי מראש. הספק שלך לא עזר למתנגדי המשטר הסינים שאנשי-הקשר שלהם ב-gmail נחשפו לעולם באמצעות buzz עליו השלום. גוגל חשבו במקרה הזה זה שהתחרות שלהם עם פייסבוק חשובה יותר מן הפרטיות של משתמשי-חינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיים המודרנים אתה מקבל עשרות שירותים תמורת תשלום מראש: כרטיסי טיסה, רהיטים, מסיבות חתונה, חסכונות בבנק, ביטוח... לרובם יש חוזים באורך הגלות, ובכל זאת אתה משוכנע שאף אחד מהם לא יחליט לשנות את התנאים באופן חד צדדי. אף אחד מלבד חברות מחשבים. זה נשמע לך סביר? (לא ברור לי למה הפאשלה של באזז קשורה לעניין, חברות מפאשלות כל הזמן, וימשיכו לפשל כל הזמן, בטח במוצר חינמי שמוגדר כבטא. אנחנו מדברים כאן על החלטה לשנות את תנאי השימוש באופן חד צדדי ללקוחות משלמים, ולא סתם לשנות איזה סעיף בחוזה, אלא לקחת את הכסף ולהפסיק את השירות בלי הודעה מראש ובלי פיצויים. אין סיבה להאמין שאמזון תעשה את זה ואלאיטליה או בנק הפועלים לא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"2. החברה רשאית לשנות מעת לעת ולפי שיקול דעתה את התעריפים נשוא השירותים בגינם אתה מחויב לרבות אך לא רק להחיל על תעריפיה הפרשי הצמדה למדד המחירים, למעט במקרה של מנוי בתקופת ההתחייבות, אם וכאשר. שינוי בתעריפים כאמור יהיה בכפוף להוראות תכנית התעריפים החלה עליך, להוראות רישיון החברה וכן בהודעה מראש אליך. בכל תכנית עשויים לחול שינויים, וזאת מטעמים שונים, לרבות הוראות הדין, הנחיות משרד התקשורת, שינוי בתעריפים של חברות אחרות, ספקי השירות השונים או צרכי החברה ובחתימתך אתה מאשר הסכמתך לשינויים אלו." מתוך החוזה של גולן טלקום. אני מניח שמדובר על משהו די סטנדרטי. נניח שלא תסכים לתנאי השירות החדשים של גוגל: מה תעשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא נהדרת, תודה. נגיד ומחר גולן טלקון מחליטים לשנות את תנאי השירות והתעריף: לגבות ממך מחיר כפול ולא לתת לך שירות בכלל. האם לדעתך יש להם סיכוי בתביעה עתידית? האם לדעתך הם ימשיכו להתקיים כעסק אחרי החלטה כזאת? האם לדעתך הלקוחות שמחליטים לשלם לגולן טלקום בעזרת כרטיס אשראי או הוראת קבע שמים את כספם על קרן הצבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא יכולים לעשות את זה "מחר". הם יכולים להודיע מחר שעוד זמן מה הם ישנו את התעריף. אם הם יפרסמו את זה בדרכים סבירות (באתרם, אולי גם בהודעה לעיתונות, בהודעת דואר אלקטרוני ו/או מסרון, וכו' בזמן, זה נראה לי סביר לפי תנאי ההסכם לעניות דעתי. זהו זמן סביר, דרך אגב, כדי לבטל תשלומים בהוראת קבע. אם יש להם קיום כעסק? לא ברור לי. אתה יודע מה יקרה עוד שנתיים? אולי יהיה איזשהו שינוי משמעותי בעלויות שיחייב את כולם להעלות מחירים? אולי תהיה הפיכה בצרפת ופתאום מחיר השיחות לצרפת יזנק לשמיים, ולכן הם יאלצו לשנות את התעריפים לשם? בכל מקרה, ההבדל הוא שמעבר מחברה סלולרית אחת לאחרת הוא פשוט יחסית. גם ללא האפשרות לנייד מספר, כל מה שהפסדתי היה המספר - צריך לעדכן אותו בהרבה מקומות, אבל אפשר להסתדר. עם ניוד המספר, אני יכול לעבור בקלות יחסית מספק אחד לספק אחר. ובחזרה לעניין: אני פוחד ממצב שבו אמזון, גוגל אפל ושות' יקבלו שליטב בלעדית על הגישה לספרים ויוכלו למנוע ממני לקרוא ספר שכבר קניתי. זו בדיוק הדרך למנוע מספרים לחיות לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור: "חברות גדולות נוהגות להודיע מראש על ביטול שירותים מספיק זמן מראש על מנת לאפשר לך לחפש תחליף". חברה סללולרית מספקת שירותים סלולרים תמורת תשלום, חברת גיבוי מספקת שירותי גיבוי תמורת תשלום, חברה שלוקחת תשלום ולא מספקת שום שירות היא למיטב ידיעתי לא חברה עסקית אלא ממשלה. גם בלי לדעת מה יקרה בעוד שנתיים הקיום של חברה כזאת (בלי צבא) נשמע לי לא סביר, וגם בלי להיות עורך דין אני לא מאמין שחברה כזאת תעמוד בפני תביעה על הפרת חוזה. נגיח שאמזון מודיעה לך שעוד חצי שנה היא מפסיקה את השירות, מה מונע ממך לקנות את אותם ספרים בחברה אחרת שמתחרה בהם (או, אפילו על עץ מת)? למה זה יותר קשה מלעבור לחברה סללורית מתחרה? הספרים לא "יחיו לנצח" אם לאמזון, גוגל, אפל ושות' יהיה מונופול על הספרים, זה לא המצב היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה, אבל בתחום הספרים יש ליוצר מונופול על היצירה. קוראים לזה ''זכויות יוצרים''. מכאן נגזרת האפשרות שיהיה לגוף מסוים מונופול על הפצתו של ספר. במקרה של ספר אלקטרוני (ובמקרה הגרוע) - גם על קריאתו. המונופול הוא על כל ספר בנפרד. יכול להיות שאשלים עם כך שספרים מסוימים נעולים לנצח. אבל יכול להיות שמאוד ארצה לקרוא ספר זה או אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליוצר יש מונופול, למוציא לאור יש מונופול, למוכר (אמזון, גוגל, אפל ושות') אין מונופול (אלא אם כן הם היוצר או המוציא לאור). ספרים מסויימים עלולים להיות נעולים לנצח, למשל ספרים בהוצאה של אפל (נגיד המדריך למשתמש של איפון), ואם אפל תחליט להפסיק להפיץ אותו ואפילו לא למכור אותו (והספריה הלאומית תעלה באש) אז באמת לא תוכל לקרוא אותו. לדעתי הסיכוי שזה יקרא (והסיכוי שאם זה יקרה תרצה לקורא אותו) זהה לסיכוי שסלקום יחליטו להפסיק לספק שירות ורק לגבות כסף. אגב, גם איקאה יכולים להחליט להפסיק להפיץ את הקטלוג שלהם, למה זה לא נשמע לי כל כך מפחיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליוצר יש מונופול. למוציא לאור ולמוכר יש מונופול אם כך רצה היוצר. לעניין ספרים שנמכרים רק דרך אפל: iBooks Author [Wikipedia]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשש שלך, אם אני מבין נכון, הוא שסופרים והוצאות לאור יחליטו (משום מה) לתת לאמזון (או לגוגל או לאפל...) מונופול ואז אמזון תחליט לנצל את המונופול (שאין לה) ולהפסיק לתת לך גישה לספרים שקנית בניגוד לתנאי השירות ולאינטרס הכלכלי שלה. זה באמת נראה לך תרחיש סביר?! אם כן, אז מה? ז"א אם בעוד שנה עמוס עוז יתן לאמזון מונופול על הספרים שלו, ואמזון יוציאו את הספרים של עמוס עוז רק לקינדל, ובעוד שנתיים הם יחליטו להפסיק לתת למי שרכש את הספרים אפשרות לקרוא אותם. אם אני מבין אותך נכון, יש לך רק שתי אפשרויות: (א) לא לקרוא את הספרים בכלל או (ב) לקנות את הספר כשיצא לאור ולקרוא אותו במהלך השנה בה הוא זמין. למיטב הבנתי, לא קיימת אפשרות (ג) לקנות את הספר כעץ מת. באיזה אפשרות היית מנחש יבחרו אוהבי עמוס עוז? איך הטיעון הזה אמור להיות טיעון לטובת עצים מתים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשש שלי הוא מהתקבעות המחשבה שרק כך אפשר להרוויח כסף ולכן זה לגיטימי, כמו בתגובה 599175. אני לא טוען לטובת העצים המתים (יש להם בעיות מובנות משל עצמם. לדוגמה: עלות ההפצה, ועלות הייצור בכמויות קטנות) אלא נגד נעילת הספרים האלקטרוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך ההוצעה לאור תרוויח כסף מספר לא נעול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 599131 - היא מקבלת את התשלום עוד לפני מכירת העותק הראשון (מדובר כאן אמנם על רשת חנויות ולא על הוצאת ספרים. אז מה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אפשר להרוויח גם ממכירת ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו. אמזון, שיודעת למכור כל מה שזז (או לא) תצליח להרוויח גם כאן. אם יהיה מספיק ביקוש, יהיה טעם להוציא מהדורת נייר. המהדורה האלקטרונית היא פרסומת לשירותי העריכה של המוציא לאור. תוכן טוב עוזר לאתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמזון לא יודעת למכור את כל מה שזז, אלא רק את כל מה שזז ואפשר למכור. אני לא מצליח להבין איך תצליח למכור ספר לא נעול. תעשיית הקולנוע מרוויחה ממכירת כרטיסים לסרטים חדשים, ממכירת צעצועים נלווים, פרסומות ותמיכה ממשלתית, תעשיית המוזיקה מרוויחה מהופעות, חולצות ופרסומות, נראה לי שברגע שסרט משוחרר לדיוידי הוא מפסיק להיות רווחי. ממה יחיו הסופרים, המגיהים, העורכים והמעצבים? מהקראות פומביות? ממכירת תסריטים לקולנוע? ז"א עם עובד תפרסם ספר בחינם (פרסומת לשירותי העריכה) ואז הפרסומת תצליח והרבה סופרים צעירים ישלחו לה את הספרים שלהם (כאילו שככה זה לא המצב) והיא תוציא פי חמש יותר ספרים (כפרסומת), וגם הפרסומת הזאת תצליח... רק לי זה נשמע כמו פירמידה בלי בסיס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמזון מוכרת היום ספרי נייר והיא תמשיך למכור אותם בעתיד. אם שולי הרווח יהיו קטנים יותר, נראה לי שהמנגנון המשומן שלהם יכנס לפעולה. בכל מקרה, המטרה הבסיסית שלי אינה לדאוג שיהיה אפשר למכור ספרים אלא שיהיה מימון ליצירת ספרים חדשים. סרט צריך להיות רווחי. אם סרט יצליח להחזיר את מחיר הפקתו, כל השחקנים והבמאים והמאפרים והשאר לא ירעבו ללחם. אם יש דרך לדאוג לכך בלי מכירת כרטיסים: מה רע בכך? שים לב שחולצות, פרסומות וכרזות לא נשענות רק (או אפילו בעיקר) על זכויות יוצרים. מדובר כאן על מותג שמוגן גם ע"י סימן מסחרי ודברים דומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהבנתי את התשובה שלך, מה יעשה המנגנון המשומן של אמזון? ידפיס כסף? בשורה התחתונה עמוס עוז צריך לאכול, וכרגע הוא מקבל כסף על מנת לקנות אוכל מעם עובד, בשביל שעם עובד תשלם לעמוס עוז היא צריכה כסף, כרגע הכסף לעם עובד מגיע מסטימצקי, והכסף לסטימצקי מגיע ממני. אם מחר אני אפסיק לשלם לסטימצקי עבור ספרים (משום שאני יכול להשיג אותם בחינם), סטימצקי תפסיק לשלם לעם עובד, ועם עובד יפסיק לשלם לעמוס עוז, שילך לעבוד ברפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנגנון המשומן של אמזון ידפיס ויפיץ ספרי נייר (ואביזרים נלווים) ציטוט של טל מתגובה 597441: בטווח הארוך מכירת הספרים תהיה דיגיטלית. כיצד יכולים ספרים להתפרנס בעולם כזה, בו כל זב חוטם יכול להוריד עותק דיגיטלי (וגם יעשה זאת)? כפי שנאמר כאן, בניגוד למוזיקאים, סופרים לא יכולים להשתמש בספר כמקדם מכירות להופעה. פתרון אחד שחביב עלי (לא מקורי שלי, כמובן) הוא מודל ה-ransom, כלומר, הסופר יפרסם את מחצית הספר (או את כל הספר למעט הפרק האחרון, וכו') ויציב תג מחיר לפרסום ההמשך. התרומות מקוראים תצטברנה, וכשתעבורנה את הסף, יפורסם ההמשך. כיום ניתן גם לעשות זאת כך שמי שמתחייב לתרום לא תורם בפועל אלא אם הסופר מגיע לסף (ואז כולם משלמים את הסכום שהתחייבו עליו; ע"ע Kickstarter). כמובן שמודל זה רלוונטי לסופרים הכותבים לפרנסתם; אלה הכותבים "למען הנפש" יפרסמו כנראה ללא תשלום, או שיציבו "קופסת תרומות" שקוראים יוכלו להשאיר בה סכום כלשהו אם יאהבו את הספר. זו אפשרות אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, אתה מציע לעם אחד (או אמזון) להדפיס ספרים מנייר ובמקביל לפרסם את אותם ספרים באופן דיגיטלי בלי חסימות?! אולי, באותה הזדמנות, שיפרסמו גם את הקוד הסודי לחשבון הבנק שלהם? אני לא בטוח שהמודל הזה יעבוד (בטח שהוא יהיה רווחי פחות עבור הסופרים וההוצאות לאור), אבל זה כבר יותר קונקרטי מאיזה מנגנון משומן שיפתור את כל הבעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע את זה לאמזון. אני מציע את זה לסופרים. אין שום דרישה שאמזון או הוצאות הספרים ירוויחו כסף. יש דרישה שסופרים יצליחו להתפרנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לסופרים בלי עורכים ומגיהים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם סופרים בלי עורכים ומגיהים יצליחו להוציא ספר מוצלח: למה לא? אבל סביר להניח שהסופרים יקבלו שרותי עריכה בדרך זו או אחרת. יכול להיות שהסופרים ישכרו שירותים מעורכים. אולי הוצאות הספרים ינהלו את המכרזים להפקת הספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מודל RANSOM יכניס הכנסות מעטות מאוד, כל שכן הכנסות למחברים. אני מתעצל מכדי לפרט את כל נימוקי (מצטער). זה נחמד שאפשר כביכול להיפטר מהצורך להגן על זכויות יוצרים, אבל זה שזה נחמד באופן תיאורטי אינו הופך אותו לפתרון מעשי. צריך להציע מודלים שמבטיחים הכנסות ויחד עם זה יאפשרו שימוש הוגן (כגון אי תלות בקורא ספרים ספציפי, או היכולת להשאיל לחבר ספר דיגיטלי). מנגנוני הגנה חזקים על זכויות יוצרים (סוגי הצפנות יעילים למדי) יכולים עקרונית לעבור התאמה למדיה דיגיטלית, זה מסובך אבל לדעתי פתיר (מניח שללא הפרעות של אינטרסנטים יכולים להיות מפותחים תוך, נאמר, 20 שנה). שוב, אני מתעצל לפרט את הכיוון (עדיין מחייב עבודה על פרטים רבים כדי לוודא שהוא עובד לפחות ברמה תיאורטית). אאזכר רק את הרעיון המרכזי בכיוון עליו חשבתי. הרעיון המרכזי הוא שלצורך הגנה — קריאת ספר תחייב שימוש בפריט חומרה (שבלעדיו הקריאה בספר לא אפשרית). צורת פריט החומרה תהיה בערך כמו SIM בטלפון סלולרי, ניקרא לו למשל BIM. הכנסת ה- BIM תיעשה דרך סלוט חיצוני שדומה לסלוט של כרטיסי זכרון FLASH . כרטיסי ה- BIM יהיו זמינים לקניה מיידית (נניח בסניפי דואר), כך שלא יהיה עיכוב משמעותי בין מועד התשלום לקבלת המוצר. כל המערכת תהיה אוניברסלית, על ידי גוף נותן שירות שיציע את שירותיו לכל מו"ל, כולל למו"ל זעיר (דהינו המחבר בעצמו). האוניברסליות תבטיח שאפשר לנייד את הקריאה בין מכשירים שונים ואפשרות הקריאה תובטח (נאמר) לפחות ל- 50 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אינה חדשה. היא קיימת כבר לפחות עשר שנים עם קובצי מוזיקה. אתה יכול להצביע על סכמת הגנה שהיא גם יעילה וגם לא מפריעה? בפרט: * לא נפרצת בקלות * אפשרות לקריאה לא מקוונת * אי תלות ברכיב תוכנה קנייני (שלא יהיה איתנו עוד עשר או עשרים או מאה שנים) קבצים מהסוג הזה הם בדיוק הדרך להבטיח שלא נצליח לקרוא את הספרים בדורות הבאים כל עוד התנאים הללו לא מתקיימים, אני קורא לספרים המוגנים "סחורה פגומה". גרסאות לא מוגנות של אותם הספרים יהיו שוות יותר, ולכן הבסיס הכלכלי שלהם יהיה רעוע. או כמו שנאמר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההגדרה שלך גם קבצים בלי drm הם סחורה פגומה כי הם נפרצים בקלות. בשביל לנסות להסביר לך איפה הבעיה בטיעונים שלך ניקח וריצה על הדוגמה של האלמוני. נניח שיש דוכן פלאפל שמוכר פלאפל עם פיתות מקמח מלא. מה שאתה טוען הוא שמכיוון שזה פחות טעים מפיתה רגילה המוצר שלו פגום וזה לא לגיטימי שהוא ימכור את זה. למען האמת לו היית טוען את זה היה לך "קייס" יותר חזק מהטענה המקורית שלך. ורק כדי להקדים תרופה לתגובה ארוכה עם הנחה מובלעת: "אמזון גדולים" זו טענה מטומטמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפרצים בקלות זו בעיה של המוכר ולא של הקונה. המוכר רוצה להעמיס על הקונה את הבעיה שלו. כזכור מי שאנו אמורים להבטיח את זכויותיו הם היוצרים ולאו דווקא המוכרים. לכן לדעתי יש כאן דוכן של פלאפל שמוכר פלאפל עם קמח פשוט ודוכן פלאפל שמוכר פלאפל מקמח מטופח ומשוכלל (קמו''מ) שעולה הרבה יותר. המוכרים בדוכן השני מנסים לשכנע אותך שאתה חייב לקנות פלאפל שנוצר מקמו''מ ואסור לך לאכול פלאפל מקמח רגיל. (אני לא רוצה להישאר סתם עם האנלוגיה הזו יותר מדי, ולכן אציין מראש שהיא לא מוצלחת במיוחד ובפרט כל אנלוגיה לתחום של מכירת מוצרים גשמיים יכולה להיות בעייתית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לחדד את הדוגמא, המוכרים בדוכן השני מנסים לחוקק חוק שיאסור על הצרכנים לקנות אצלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"נפרצים בקלות זו בעיה של המוכר ולא של הקונה" אתה בעצמך אמרת שאם נעבור לשיטה של חוסר בהגנות נצטרך להשתמש בransom שגם היא בעייתית לקונה. זה כמו להגיד שזהב עדיף על נחושת וזה שהזהב עולה יותר למוכר זאת בעיה שלו. ===>" כזכור מי שאנו אמורים להבטיח את זכויותיו הם היוצרים ולאו דווקא המוכרים." נראה לי שאנחנו רוצים להבטיח את הזכויות של כולם ההבדל הוא שלמרות שהזכויות של הקונים לא נפגעו אתה רוצה לפגוע בזכויות המוכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכויות הקונים לא נפגעו? הם מקבלים סחורה פגומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי זה הלא קונים הם בכלל אזרחים סוג ב'. הם לא קיבלו סחורה כלל. קודם כל, אם הציעו לך עסקה בצורה ברורה וקיבלת אותה זכויותך לא נפגעו. מהתחלת הדיון אני מחכה שתסביר למה אמזון מטעים את הצרכנים. זאת עוד סיבה למה אמזון פחות פוגעת בצרכנים ממוכר הפלאפל הבריא. שכן כאשר אתה קונה פלאפל זה הרבה פעמים תחת לחץ של הבאים בתור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא רגע ננסה להבין מהי אמזון (המטפורית של הדיון הזה). כאמור, אני לא מרוצה מדוגמת הפלאפל, אז בא נוותר עליה: אתה יכול לתת דוגמה למגבלות שנראות לך לגיטימיות להטיל על שימוש בספרים כדי שאמזון תוכל להרוויח כסף (ובעזרתה: היוצרים יוכלו להרוויח כסף)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן בסיסי אם ההגבלה לא מריעה את מצב הלקוח יחסית לאדם שאין ברשותו את המוצר כלל מותר לאמזון להשית כלל זה. זה לא קשור כלל לרווחים של אמזון או של היוצרים, כשאתה עושה עסקה מותר לך להתנות תנאים. לדוגמה לאמזון מותר להתנות עמך שתקרא את הספר רק מקינדל ורק בימי שלישי כשאתה לבוש לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה אחת היא מה יקרה כאשר אמזונה אחרת תתמוטט ולקוחותיה כבר לא יוכלו לקרוא ספרים אפילו ביום שלישי כאשר הם לבושים בלבן. שאלה שנייה היא האם בעתיד אמזון תשנה את התנאים ותאפשר לי לקרוא רק ביום שני כאשר אני לבוש ירוק? אתה מוכן בבקשה לתת תשובה מציאותית יותר? אני מניח שאתה לא תקנה ספרים שאתה לא יכול לקנות בכל ימות השבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש אחד מגיע לראש כח אדם במפעל היי טק ואומר לו: פרסמתם מודעה שאתם צריכים מתכנת בעל תואר שלישי במחשבים אנגלית ברמה של שפת אם ונסיון של לפחות 10 שנים בתכנות. אומר לו ראש כח האדם: טוב שבאת לראיון, יש לך תואר שלישי במחשבים? -לא סיימתי עממי. -אתה יודע אנגלית כשפת אם? -בקושי עברית. -יש לך נסיון בתכנות? -פעם עבדתי בחומוסיה. -אז למה באת. -להודיע לכם שעלי, אל תבנו. השאלה שעליה אני עניתי היא מה מותר לאמזון להתנות. מה יגרום לי לקנות באמזון או מהי תכנית עסקית טובה בשבילה זו לדעתי סטיה מיותרת מהדיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |