|
||||
|
||||
בוא נבחן משהו: בימינו מפרסם מפעל הפיס פרסומת לכרטיסי חיש-גד כלשהם. הפרסומת נפתחת בתמונה הבאה: בחור (ישראלי, יש להניח) יוצא מביתו הפרוורי אל הגינה המטופחת, ומתמתח בשמחה על אור השמש הנעים. ברחוב חולף נער העיתונים על האופניים ומטיל את העיתון לעבר האיש. העיתון נוחת בדיוק בידו הפתוחה של האיש המתמתח. אוקיי, התמונה הזו היא אמריקאית לחלוטין - בארץ גינות לא נראות ככה, אין "נערי עיתונים" שנוסעים על אופניים וזורקים את העיתון אל מפתן הדלתות, ועוד שאר דברים שנראים מאוד לא ישראליים. האם מדובר, לדעתך, בייצוג של מקור שנעלם, ייצוג ללא מקור, או משהו אחר, לדעתך? |
|
||||
|
||||
אולי הרעיון הוא שאחרי שהאיש זכה בחיש גד הוא נסע לאמריקה... |
|
||||
|
||||
אבל זה אמור לקרות *לפני* שהוא קונה את החיש דג (חיש דג יותר טוב מחיש גד). הפואנטה של הפרסומת היא שאם יש לך יום עם הרבה מזל, אולי כדאי שתקנה איזה חיש גד. לחלופין, אולי עדיף שתקנה ספר על סטטיסטיקה. |
|
||||
|
||||
דובי, יש בארץ מקומות שבהם הסצינה הזו נראית סבירה. האמת היא שלא בדקתי אם העיתון נזרק מאופניים או ממכונית. נראה שבר המזל שלנו מתמתח אל מול מפתן ביתו בסביבות השעה 5 בבוקר. יש מקומות יפים בארץ, עם גינות מטופחות ועיתוני בוקר (קוראים להם אצלנו עיתוני ערב ולהסכם אוסלו קוראים הסכם שלום). |
|
||||
|
||||
כבר קרה לי, בזמן עבודות גינון בסבך הצמחיה בחצר שלי, שמצאתי עיתון ''מעריב'' בן שבוע-שבועיים שהחטיא את החצר של השכן שלי ונעלם בצמחיה. כנראה, שמדובר בשעה מוקדמת, כי מעולם לא ראיתי את מחלק העיתונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |