|
הנתונים שהזכרתי לקוחים ממחקר של הכלכלן יצחק גל, שהיה בין המקורות שבהם השתמשנו עבור דף המידע הזה. אני לא מכיר מקרוב את המתודולוגיה שלו, אבל אני יכול לשער שגם חלק גדול מהכסף שמשולם כמס במנהרות מקורו בתרומות. למשל, אם סעודיה מממנת בניית בית ספר ומשלמת עבור חומרי הבנייה שמוכנסים מהמנהרות והמס עליהם, אז מדובר גם במיסוי של המנהרות וגם בכספי סיוע. התמונה הגדולה יותר היא שבפני הכלכלה של עזה סגורים היום מקורות מימון שהיו עד לא מזמן מרכזיים: משכורות עובדים בישראל (גם בשנות האינתיפאדה עדיין נכנסו אלפי עובדים בחודש דרל ארז) והכנסות משיווק תוצרת חקלאית ותעשייתית בישראל ובגדה (85% מכל הסחורות שהוצאו לשיווק מחוץ לרצועה). על הוצאות של מבקרים ישראלים ותיירים אין כמעט מה לדבר. לכן במקום המצב הבריא שבו הכסף "עולה" אל הממשלה באמצעות מיסוי של פעילות יצרנית של האוכלוסייה, הכסף "יורד למטה" לאוכלוסייה דרך מוסדות החמאס וגופים מקורבים להם שניזונים מתרומות, הרש"פ שעדיין מחלקת משכורות, וארגונים בינלאומיים שונים.
|
|