בתשובה לאיולה, 16/06/12 14:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. וספרים מנייר את קוראת לאור נרות? 2. הסיכויים שאדם ממוצע יצטרך תמיכה טכנית לספר אלקטרוני קטנים בהרבה מהסיכוי שספר מנייר יהרס לאותו אדם. 5. באיזה מובן? 6. ברגע שהורדת את הצורך בשינוע פיזי והצורך בייצור פיזי (לינארי פר עמוד) הורדת בהכרח את מספר המתווכים (אם כי לא בהכרח את הקופונים שהם גוזרים). 7. הספרים מאוכסנים לא רק על המדיה הדיגיטלית ברשותך אלא גם על שרת מרכזי, ככה שאם התקלקלה לך המדיה, את יכולה פשוט להוריד את הספר מהשרת. אפשר לומר שאורך החיים של ספר דיגיטלי הוא כמה אלפי שנה. למעשה, הסכנה העיקרית לקיומו של ספר דיגיטלי היא סכנה שהחברה שמספקת אותו תפשוט את הרגל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא, אבל הרבה מהם לאור שמש. 2. אותו כנ"ל: מי הטיפוס האידיאלי שלך, ועד כמה זה תופס לגבי מי שלא חי בעולם הראשון? 5. תיקנתי את הטעון הבהרה. 6. אני חושבת שאתה צודק, אבל זה נראה לי כמו תטל"א: יש פחות מתווכים, אבל לאלו שנשארו יש יותר שליטה. 7. ואם משהו קורה לשרת? מה אורח החיים הפיזי של אכסון דיגיטלי? אוטופיזם טכנולוגי תמיד מדליק אצלי כמה וכמה נורות אזהרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. רוב האנשים בלי נגישות לחשמל עובדים בשעות שיש אור שמש. 2. גם רוב בני האדם הממוצעים בעולם השלישי לא יזדקקו לתמיכה טכנית בחייהם. 5. אז לא הבנתי. 6. לא בהכרח. הרפתקאותיו של האקלברי פין, למשל, עולה על נייר 73 שקל, ועל מדיה אלקטרונית הוא בחינם. שליטה היא פונקציה של תחרות. 7. חברות בינוניות מגבות את השרתים שלהם על פני שתי מדינות או יותר, חברות גדולות (כמו אמזון) על פני שלוש יבשות או יותר. ז"א גם אם מחר תהיה הצפה בחוות השרתים ביפאן, חוות השרתים בברזיל תשרת אותך בלי שאפילו תרגישי בהבדל. אורח החיים הפיזי לא מעניין, כל חוות שרתים כזאת מחזיקה כמה שרתים שמגבים אחד את השני כל הזמן, ככה שגם אם אחד נופל יהיה מי שיכסה אותו בלי שאת תרגישי, וכמובן שיש מי מחליף את הדיסקים עצמם פעם בכמה זמן. לא מדובר על אוטופיזם טכנולוגי אבל אלה בהחלט בעיות שכבר נפתרו לפני הרבה זמן, ואנחנו לא מדברים על מידע רגיש (חשבון הבנק שלך, חשבון המייל שלך, הפרטים הביומטרים שלך) או מידע שמשתנה הרבה פעמים ביום, ככה שהסיכון כאן הוא באמת נמוך עד לא קיים, בטח כשאנחנו משווים את זה לאורח חייו של ספר, אוסף דפים עם ציורים בדיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5. הקלברי פין עולה על נייר 73 ש"ח, משום שהוא מתורגם ומודפס, שניהם דברים שעולים כסף. את הקלברי פין אתה מקבל על מדיה אלקטרונית בחינם באנגלית, משום שפגו זכויות היוצרים. בעברית הוא עדיין יעלה כסף1. 1 אם יש אותו. לא מצאתי באתר מנדלי מו"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לתרגומים יש זכויות יוצרים שפגות, ואת יכולה למצוא בחינם עשרות ספרים בעברית שעל נייר יעלו לך כסף. כל הנקודה היא שברגע שהורדת את התיווך של הייצור והשינוע אפשרת את המצב של ספרים בחינם, ואיך שלא תסתכלי על זה, בחינם זה זול יותר מכל מה שיכולים להרשות לעצמם המתווכים של העצים המתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרות ספרים שמחבריהם נפטרו לפני 75 שנים ומעלה. את מה שיצא לאור אתמול אני יכולה להשיג חינם1, היום, בספריה. 1 למעט דמי פקדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>קטנוניות< 70 שנה >/קטנוניות< | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה בחינם? ממה יחיו הסופרים, המגיהים, הסדרים האלקטרוניים וההוצאות? בשוק דיגיטלי לגמרי ימצאו סעיפים אחרים לגבות עליהם כסף (למשל "ביטוח מחיקה", תיקון שגיאות דפוס במהדורות באות, שדרוג ספרי לימוד וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית: http://benyehuda.org/ ואביו האנגלי: http://www.gutenberg.org/ את מוזמנת לחפש גרסאות אלקטרוניות ולא אלקטרוניות של ספרים משם. עבודה לרוב לא נעשית בחינם (כשעבודה נעשית בחינם צריך למצוא דרכים יעילות לרכז את מאמציהם של המתנדבים, וגם זה קיים, לפעמים). אבל יש מגוון סיבות לרצות שתוכן יהיה זמין. ואם כבר גוף מסויים דאג לממן חיבור ספר ולא מעוניין להרוויח כסף ממכירתו, כנראה שיהיה לגוף הזה נוח שהספר זמין עם כמה שפחות מגבלות על ההפצה. זה מקל על הקוראים להשיג את התוכן. העובדה הכלכלית הבסיסית בתוכן דיגיטלי: עלויות ההפצה זניחות יחסית. עלויות יצירת (ועדכון, במקרים מסוימים) התוכן הן העיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שטיעון החינם תקף לספרים בכלל, לא רק לספרים בלי זכויות יוצרים. לא שם התחלנו? טיעון עלויות ההפצה הוא לא מאוד משכנע בעיני, כי תמיד תמצא דרך לגבות כסף. הרי הערך שמיוחס למשהו (תהליך, תוכן, יצירה) הוא לא אובייקטיבי, אלא מדד של כמה אנחנו מוכנים לשלם עליו. כשערך של עלות מסויימת תתאפס, החשד שלי היא שתמצא איזושהי עלות אחרת (תחזוק שרתים? עדכון גרסאות) עליה נתבקש לשלם כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שמתעסק כל היום עם תוכנה חופשית [ויקיפדיה] אני רוצה לחזור שוב על הטענה: מישהו צריך לשלם על זה כסף. אבל זה לא בהכרח אומר שזה חייב להיות מוצר שעולה כסף. לפעמים מכירה של משהו כמוצר שעולה כסף דווקא מורידה מערכו. לדוגמה: אין שום סיבה מובנית שהורים ישלמו בעצמם על ספרי לימוד אם משרד החינוך ממילא מכתיב להם מה לקנות. משרד החינוך צריך ממילא אוסף מסויים של ספרים כל שנה. החינוך אמור להיות חינם. למה שמשרד החינוך לא ישלם ישירות עבור פיתוח ותחזוקת חומר הלימודים במשך השנה? למה שחומר הלימודים לא יהיה זמין להורדה בחינם לכל אחד בעולם? יש לציין כאן את שיקולי זכויות היוצרים: המחברים טוענים שהם משתמשים בחומר עם כל מיני מגבלות ולכן לא רוצים להרשות הפצה לא מוגבלת שלו. בעיני זה סתם תירוץ: יכלו מראש להתחשב במגבלות ההפצה בזמן כתבת הספר. (אפשר לטעון שההכתבה הזו של משרד החינוך היא משהו פגום, אבל זו טענה שונה. לצורך הדיון אני מניח שזהו המצב והוא לא ישתנה בשנים הקרובות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניתי את "תום סוייר" במחיר 20 שקל באחת ממכירות החיסול של סטימצקי (מכירת החיסול הייתה בדוכן בקומת קרקע בבית קריית הממשלה בל אביב, הדוכן עובד כבר מספר שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה שמאפשר להם לקרוא ספרים (או עיתונים, או לעשות כל מיני פעולות אורייניות אחרות). 2. גם אם כן, יש סיכוי טוב שהם לא יקבלו אותה. 5. הרעיון היה ששוק ספרים דיגיטלי יחריף את פער המידע בין חברות עולם ראשון ועולם שלישי. 6. טרי פראצ'ט דיגיטלי חדש מאמזון עולה פחות או יותר כמו טרי פראצ'ט פיזי (כמה פאונדים). פראצ'ט פיזי יד שנייה עולה כמה פני בודדים. מה יפריע לאמזון לגבות פי שלוש וארבע על כל פראצ'ט ברגע שלא תהיה תחרות מצד הספרים הפיזיים? 7. לא יודעת, אני לא שותפה לאופטימיזם הטכנולוגי הזה. כל אתחול של האייפד שלי מוחק את כל הספרים של עברית/קינדל שכבר הורדתי. לא נתקלתי בבעיות כאלה עם הספריה הפיזית שלי. אתה עשוי, כמובן, לומר שזה הכל פרטים קטנים ורק צריך לפתור עוד איזה צ'ופצ'יק קטן ואז הכל יעבוד מאה אחוז. אני עדיין מאוד סקפטית. הכל עובד, עד שהוא לא עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זהו, שלא. אם הם עובדים בשעות בהן יש אור שמש, אז הזמן בו הם יכולים לקרוא (בגלל שהם לא עובדים) הוא הזמן בו הם לא יכולים לקרוא (בגלל שאין להם חשמל). אם כבר, אז להפך, לרוב תושבי העולם השלישי יש נגישות לחשמל לא יציב, כזה שמאפשר להם לטעון את הקורא שלהם לכמה שעות, אבל לא כזה שמאפשר להם לקרוא בשעות הלילה. (אגב, לרובם יש גם יותר גישה לרשת אינטרנט סללורית מלספריה). 2. נכון, אז מה? גם ספר יכול לההרס ואף אחד לא יתן לך סיוע טכני או תחלופה. השאלה איפה הסיכון גדול יותר. 5. ומה על האפשרות שפער המידע יקטן כשהילד העני מהעולם השלישי לא יצטרך ללכת 10 שעות לספריה הקרובה רק בשביל לגלות שכל הספרים שם עברו צנזורה של האימם המקומי? 6. כמה פני פלוס 2.80 (17 ש"ח) משלוח. מה שיפריע הוא התחרות של אמזון מול חברות אחרות. 7. ככה מנהלים את חשבון המייל שלך, חשבון הבנק שלך, הפנסיה שלך, ובקרוב גם הפרטים הביומטרים שלך. קצת יותר מפחיד מהספריה שלך, לא? אולי הספרים נמחקים מהאייפוד שלך (לא יודע למה), אבל הם בטח לא נמחקים מהשרת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |