בתשובה להאייל האלמוני, 05/06/06 10:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
Why you hatin'? המאבחנת הנחמדה בסך הכל רצתה להבהיר שאלה שעולה במקומות רבים ואיננה נכונה כלל. נכון, היא לא בדקה את ההודעה לפני ששלחה אותה וכתבה אותה בפזיזות ובעצבנות אבל זה נותן לכם את הזכות לזלזל בתפקיד המאבחנת הפסיכוטנית ובמאבחנות עצמן? מי אתם שתעשו זאת? אתם יודעים איזו הכשרה הן עברו? אתם יודעים מה הן עוברות ביומיום? אתם יודעים בכלל מה הן עושות? אני מאמינה שהתשובה היחידה שלכם היא לא, כמובן בגלל שמידע זה ידוע אך ורק למאבחנים פסיכוטכנים וגם אם אתם חושבים שאתם יודעים- אתם לא! המאבחנות עוברות הכשרה של 5 חודשים בכולל ונבדקות ע״י המערך שלהן בתדירות יומיומית, כל זאת על מנת שיעשו את התפקיד בצורה הטובה והנכונה ביותר. התפקיד קיים מאז תקומת צה״ל ומחקרים (שעושים ממד״ה, לא המערך הפסיכוטכני) מראים שהקב״א שהמאבחנות קובעות מתקפת את עצמה והמלש״בים משובצים בתפקידים הנכונים להם ע״פ מדדים רבים אשר ידועים למאבחנים בלבד. זאת אומרת, שללא ה״ילדות״ האלה, בנות ה19, שאתם מזלזלים בהם בכזו קלות ללא הערכה כלל, שק״מיסטים היו מגיעים לסיירות, טייסים היו פקידים והצבא לא היה ממיין את החיילים שלו בצורה הטובה ביותר, גם למלש״ב וגם לצבא עצמו.אז פעם הבאה, לפני שאתם בוחרים לזלזל בכל דבר ולהתנשא על אחרים, תבדקו את העובדות שלכם טוב טוב לפני שאתם מדברים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסגנון, אני מבין שגם את מאבחנת. וברשותך, יש לי שאלה קטנה: ואם הש"קמיסטים היו מגיעים לסיירת, איך היינו יודעים שהם שקמ"יסטים? או במילים אחרות, כשמאבחנת מפשלת, אף אחד לא יודע מזה. אז איך יודעים שזה לא קורה כבר היום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשער דרכים לבדוק עד כמה זה קורה היום. למשל, אם לפחות חלק מהאבחונים מוקלטים, אפשר בדיעבד או מדגמית לבדוק האם המאבחנת נתנה ציונים נכונים בהינתן השיחה ועל-פי השיטה. ואז נשאר הדיון האם השיטה נכונה, וגם את זה אפשר להראות דרכים לתקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, אפשר למדוד עקביות במבדק - ורצוי על ידי אבחונים כפולים כשהמראין השני לא מודע לציון שנתן הראשון. אם הציון לא עקבי זה לא בהכרח באשמת המראיינת (יתכן שהחייל קם על צד שמאל), אבל זהו מטיל כתם על המבדק. אם הציון עקבי, עדיין יתכן שהשיטה טועה באבחנה והדרך לבדוק את זה היא לשקר. כלומר להעלות את ציון הקב"א באופן מלאכותי למספר מצומצם של חיילם שנבחרו אקראית ולעקוב אחרי התקדמותם בצבא. כל הצלחה בתפקיד של חייל כזה משמעותה פספוס שיטת האבחון. אם אחוז הפספוסים עובר רף מסוים כדאי לחפש אבחון אחר. אז אני לא חושב שצה"ל יספר לנו בדיוק מה הוא עושה, אבל כחיילים לשעבר אפשר להעריך: האם צה"ל נוקט אבחונים כפולים? האם לקורסים נחשקים מגיעים גם מועמדים שמפרים את ההומגניה הקבוצתית? מהנסיון האישי והלא מייצג שלי, התשובות לשתי השאלות הן אולי, וכנראה שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם הדרך שלי לבדוק את עקביות המבדק? זה נראה לי בהחלט אפשרי שעושים בצה"ל, וזה גם לא סובל מבעיית הצד שמאל. ויש גם עוד דרכים לבדוק את תוקף השיטה. המצאה שלי מהשרוול, אם נניח שלקורס טיס מתקבלים בעלי ציון הקב"א המקסימלי או אחד מתחתיו (או, שומו שמיים1, שתיים), אז אפשר לבחון אם יש קורלציה בין הקב"א לבין הצלחה בקורס או בהמשך הדרך. 1 משחק המילים לא היה מכוון אבל התקבל בברכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 מה פירוש הביטוי? השמיים יהפכו לשממה? מה בדיוק פירוש המילה "שמיים" שם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא קראתי את הקישור של ירדן. בכל מקרה הקטע המקושר זרוע בביטויים ששינו את משמעותם (לדוגמה: אלוהים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הקישור של ירדן, אכן ''השמים יהפכו לשממה''. זה מתאים לחצי השני של הפסוק (''ושערו חרבו מאוד''). חשבתי על פירוש אחר שעשוי להתאים בהקשר של צער ואבל - ישתוממו, כמו ''כל העובר עליה יישום וישרוק''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזה חתן פרס נובל שעסק פעם באיבחון1 פוטנציאל בצה"ל. לטענתו (אבל לא במילים שהוא השתמש) הטלת קוביה או סיבוב רולטה היו יעילים לא פחות מהשיטות בהן נקטו. ___ 1 נכון, לא האבחון הראשוני של המאבחנות המדוברות, אבל בכל זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... לפני שהוא עזר לשפר את השיטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמחשה המושלמת לפתגם (החבוט) Great minds think alike, מדיון זה ממש: תגובה 307748, תגובה 307760. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אומרת שהמאבחנת כתבה את ההודעה בפזיזות ובעצבנות, ולא בדקה אותה לפני ששלחה אותה. אז כן, זה נותן לי את הזכות להטיל ספק ביכולת המערכת לשבץ לתפקיד המאבחנת מועמדות נטולות הטיות רגשיות. אני משוכנע שצה"ל משבץ את המלש"בים הרבה יותר טוב מהאדמירליות הבריטית במאה הקודמת, כפי שמתואר בפרק 5 של "חוק פרקינסון [ויקיפדיה], ועוד עיונים בבעיות מינהל", אבל אני משוכנע גם שאפשר טוב יותר. מערכת שלא מוכנה לקבל ביקורת לא מוכנה להשתפר. חוסר הסובלנות לביקורת בדרך כלל מרמז גם על בעיות מבניות עמוקות שהמערכת מודעת להן אך חסרה את המוטיבציה לטפל בהן, מה שמוביל לתגובות אמוציונליות לא פרופורציונליות. תתחילי בקריאת הספר של פרקינסון. מומלץ בחום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |