|
||||
|
||||
וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע |
|
||||
|
||||
ובני ישראל, אכלו את-המן ארבעים שנה--עד-בואם, אל-ארץ נושבת |
|
||||
|
||||
הם אוכלים מן כל יום 40 שנה במדבר, זה ההגדרה של מיתון. |
|
||||
|
||||
נו, ולא יכלו להשאיר שם איזה (חצי) שבט שימשיך ליהנות מהמן עד עצם היום הזה? לא חבל לסגת מסיני אחרי שכבר היה שלנו, ועוד אחרי מלחמה קשה עם עמלק? |
|
||||
|
||||
אולי בגלל שחצי השבט שנהנה מהמן, או מאוזניו לפחות, נמצא בפרס... |
|
||||
|
||||
אוזני המן [ויקיפדיה] הן במקור מאכל גרמני - Mohntasche - "כיס פרג". לא נראה לי שכ"כ הרבה אנשים נהנו מאוזני המן המקוריות. |
|
||||
|
||||
לי יש גרסא משלי למקור העוגיה הנ''ל, שגם מסבירה יותר טוב את צורתו וגם מתקשרת יותר טוב עם הנס שקרה בפורים והגורמים לו, אבל לא נראה לי שהייתי רוצה לפרט אותה מעל גלי האתר (בפתח) המכובד הזה. |
|
||||
|
||||
אולי תכתוב על זה מאמר? |
|
||||
|
||||
א. אפשר לתמצת את זה בשתיים-שלוש שורות, קצר מדי למאמר. ב. הקהל כאן דורש סימוכין - ואין לי כאלה. ג. כמו שרמזתי, לא בטוח שהפורום המכובד והציבורי הזה הוא המקום. |
|
||||
|
||||
והסופגניות שלנו מחנוכה הן המאפה שברלין מתמחה בו. |
|
||||
|
||||
בפולנית הם נקראים הומנטאשה - |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |