בתשובה לאיציק ש., 24/05/12 17:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אינפלציה נגרמת בעיקר מגרעון ממשלתי בתקציב הממשלה (שמחייב הדפסת כסף או להלוואות). כל השאר זה במידה רבה פילפולים ותירוצים. העלאת שכר שאינה מקוזזת מעליית הכנסות המדינה יוצרת גרעון, לכן היא גורם לאינפלציה. כאשר בשנה שעברה הגרון היה בערך 3.5 אחוז אמרתי שהאינפלציה תהיה בשיעור דומה לא חשוב מה יספרו לי כלכלנים "מומחים". צדקתי. השנה, נדמה לי, הגרעון הוא יותר מ- 4 אחוז, לכן גם האינפלציה תהיה יותר מ- 4 אחוז. למעשה, עקב ההקטנה הלא צפויה בהכנסות המדינה (שווה ערך לגרעון בתקציב) יקרה אחד מהשניים: או שיהיה קיצוץ בתקציב או שהאינפלציה תהיה הרבה יותר מ- 4 אחוז (אני מהמר על יותר מ- 5 אחוז אינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים). כאשר האינפלציה עוברת שיעור מסויים, מתחיל תהליך חדש של אינפלציה שאינו משקף רק גרעון בתקציב אלא משקף חוסר אימון ביכולת המדינה לשמור על ערך כספי האזרחים, זה גורם למצב של סחרור אינפלציוני. זה מה שקרה בתחילת שנות ה- 80. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לומר שאחוזי הגרעון חפפו לאחוזי האינפלציה? בוא נראה: שנה אינפלציה גרעון כאחוז מהתוצר. 2002 5.35% 3.6% 2003 -2.075% -שלילית 5.4% 2004 1.4% 3.7% 2005 2.89% 1.9% 2006 0.19% 0.9% 2007 3.5% 0.5% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש אסור. אני עוקב דרך הבלוגים של קרוגמן וכלכלנים אחרים ורואה שמדי פעם מוצגים שם גראפים שממוטטים דברים שהציחו לפמפם לנו כמוסכמות דרך העיתונות שלנו ובארצות אחרות. הדבר נעשה על ידי סינון כל תפיסה אחרת מהניאו ליבראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי "חפפו", אמרתי "בעיקר". אתה מעוות את דברי לצורך הבאת עובדות סותרות כביכול, כאשר בכל שנה בודדת יש סטיה כלפי מעלה או כלפי מטה. "בעיקר" בדברי כוונו לממוצע רב שנתי, עם צעדים נוספים מתונים שמשלימים את ריסון הגרעון. תיאוריה מקובלת אומרת שבארץ שבה יש תהליך יציב של גידול התוצר - מותר ואפילו עדיף גרעון קטן בתקציב בשיעור 2 עד 3 אחוז הגרעון, הגרעון הזה בממוצע יחפוף את שיעור האינפלציה ומאידך יתמרץ פיתוח המשק. שים לב שאמרתי "בממוצע" כדי שלא תביא לי שוב דוגמאות סותרות כביכול כפי שעשית למעלה. אני מתעצל לחשב ולבדוק נתונים אבל בסך הכל, בממוצע רב שנתי אני מעריך שהדוגמאות שהבאת דווקא מוכיחות את טענתי, דהיינו שהממוצע הרב שנתי של הגרעון קרוב מאוד לממוצע של האינפלציה. הבעיה בשנות השמונים הייתה שהגרעון בתקציב היה גדול מאוד, אם איני טועה הגרעון השנתי בתקציב היה משהו כמו 15 אחוז. במקרה של גרעון גדול בתקציב האינפלציה קשה לחיזוי משום שהציבור המסחר והתעשיה ניכנסים ללחץ ופניקה; לחץ ופניקה כשלעצמם יכולים לגרום לסחרור איפלציוני הרבה יותר מהגרעון. היו אז גם פוליטיקאים שראו ברכה בגרעון גדול, טענו שגרעון גדול ממריץ את הייצור במשק בשיעור משתלם; הוא אולי המריץ את המשק אבל המריץ יותר את האינפלציה. מאז תוכנית הייצוב ברונו-פישר הפסיקו כמעט לחלוטין עם השטות הזו של גרעון תקציבי גדול , הגרעון בתקציב צומצם מאוד ואיתו צומצמה האינפלציה . רק עם כניסת ביבי ב- 1996 הפסיקו לגמרי את הגרעונות מעבר ל- 3% ומאז האינפלציה מתונה ובשיעור דומה. אפשר לאמר דברים טובים או רעים על ביבי — אבל מאז 1996 , בהיותו ראש ממשלה, כל ממשלות ישראל הקפידו שהגרעון בתקציב יהיה קטן, סדר גודל של 3 אחוז מהתקציב. הקפידו וראה זה פלא: ברגע שהקפידו על כך שנה אחר שנה האינפלציה התייצבה על שיעור ממוצע רב שנתי דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להביא את נתוני הגרעון בתקציב המדינה בשנים 1980-1990 ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |