בתשובה ליעל, 05/03/02 14:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובכל זאת, מדוע תיאוריה בלתי-פריכה היא רעה? אנחנו, כמדענים, רוצים לתאר את המציאות. אבל מעבר לכך, אנחנו רוצים לדעת האם התיאור שלנו הוא נכון, ואנחנו רוצים שעצם זה שבחרנו בו יתן לנו יתרון מסויים. האמירה שתיאוריה היא פריכה זהה לאמירה שתיאוריה נותנת תחזיות, שכן אם היא פריכה, הרי יש ניסוי שמפריך אותה, כלומר, היא חוזה שהניסוי יתבצע בצורה מסויימת. ואם היא חוזה משהו, הרי שהיא פריכה, כי אם נבצע ניסוי שבו לא מתקיים מה שחזתה, הפרכנו אותה. עקרון הפריכות (ולא, לא מדובר בפריכות של דברי מאפה, ואני מצטער מאד על הבלבול) מאפשר לנו לסנן תיאוריות שהן חסרות משמעות מבחינה מדעית - תיאוריה שאינה ניתנן להפרכה, משמע, שאינה נותנת תחזיות, ולכן מבחינת המדען, אינה מעניינת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר יפה מאוד וכמעט נכון קיימות אמונות רבות שמהן עולות תחזיות ועל שום מה מדובר באמונות על שום שלמרות התחזיות העולות מהן אין בנמצא ניסוי היכול לבדוק אם אכן יתקיימו אותן תחזיות. האבולוציה לוקה לא בכך שאין עולות ממנה תחזיות אלא בכך שאלו אינן ניתנות לבדיקה (כיום). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |