בתשובה לצפריר כהן, 07/05/12 4:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקרקע בקיבוץ פריפריאלי שווה מעט יחסית לקרקע בגעש, אבל שווה הרבה לעומת דירת 3 חדרים בבית שאן. ובכל מקרה, הקרקע נמסרה לפני עשרות שנים לצורך שימוש חקלאי ושאר צרכי הלאום. כשהשימוש הזה נפסק, והאדמה לא מוחזרת לבעליה (המדינה), זהו שוד הציבור. הטענה הזו שחוקה מרוב שימוש, אבל היא לא הצליחה להפסיק את השימוש הפסול באדמות מדינה בידי שפיים, יגור, רשפון ושות'. כן, יש גם בעייתיות בכך שמי שהיה קצת עשיר פעם, מוריש לנכדיו עושר רב, רק בגלל קרבתו למוקדי ההחלטות. (הרבה מן העושר בתחום הנדלן נובע מהחלטות שלטוניות, רק השאר למזל) כן, יש גם מושבי עולים מזרחיים בפינות שכוחות-אל שקיבלו הקצאות של קרקע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לחלוטין שהשימושים שהקיבוצים עושים בקרקע שלא לצרכי חקלאות הם שערוריה. אני לא מסכים שזה מראה על פן כלשהו ביחסי "אשכנזים" / "מזרחיים". הקיבוצים והמושבים מהווים חלק קטן מאוד באוכלוסיה (פחות מ 2 אחוז), וגם אחוז קטן מאוד מסך כל האוכלוסיה ה"אשכנזית". הקיבוצים השתמשו בכוחם הפוליטי ובהפרות סדר ושימוש במצב הקיים בשביל להשתלט על הקרקע. אבל גם רוב ה"אשכנזים" הופלו מכך, לא רק "מזרחים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצאי גדוד העבודה שהגיעו ליגור קרובים לחיפה. אבל מי מהם שסללו דרכים דווקא בעמק בית שאן והגיעו לעין חרוד, לא התברכו במזל כ"כ טוב. אבל מסתבל שהשיקול של אדמות מדינה הוא סתם תירוץ מבחינתך, שכן יש לך טענה גם כלפי מי שקנה קרקעות בעצמו. זה כולל את רוב אנשי המושבות, חלק מהמושבים הוותיקים (לא מושבי העולים) ונדמה לי שגם לפחות קיבוץ אחד. לא מעט מהמושבות הוותיקות לא החזיקות מעמד וננטשו. אם נבדוק את הסטטיסטיקה של נטישת המקימים והחזר ההשקעה הממוצע שלהם, נגיע כנראה למספרים עגומים בהרבה. הרבה מהעושר בתחום הנדל"ן מגיע פשוט ממזל. מי היה יכול לנחש שמחניים ומשמר הירדן1 יקרסו, יסוד המעלה תשרוד וראש-פינה תצליח יחסית? מפת התחבורה באזור השתנתה לחלוטין מאז הקמת המושבות הללו. 1 היתה במצב כלכלי קשה עוד לפני החרבתה ע"י הסורים, ובשנתיים האחרונות לקיומה הייתה בהנשמה מלאכותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין השימוש האסור באדמות מדינה איננו ''תירוץ''. זה חטא ופשע וחוצפה, שנוספים על הבעייתיות של חוקי הירושה בארץ, ולא מחליפים אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התייחסת לעצם הטיעון שלי: מה דעתך על מי שרכשו בעצמם אדמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה שרכשו במקום שהם ידעו שהולך לקום בו שיכון (אבל המוכר לא ידע)? או אלה ששיכנעו את העירייה להקים על המגרש שלהם מגדל? בהרצליה קמה לאחרונה צעקה נוראה: אנשים קנו קרקע חקלאית באזור הביצה, תוך ציפייה שתוקם עליה שכונת יוקרה. אבל לא היו להם חברים מספיק טובים בעירייה, והוחלט להקים שם פארק. בתחום הנדלן, קרבה לשלטונות שווה מיליונים. (ולמי שלא הבין: כל הכבוד לעירייה שעמדה בפרץ הפעם) מהו עצם הטיעון שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי למי שרכשו הרבה לפני שהיה שיכון. לעניין הרצליה: באסה. מי שמהמר על נדל"ן, יכול להיכשל. אבל איך זה קשור לענייננו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור, כי זו דוגמה כיצד הכסף הגדול בנדלן נובע מהחלטות שלטוניות. אילו בעלי הקרקע היו מקורבים לעירייה, או משחדים יותר, זה לא היה קורה להם. הבעיה שלי איננה במיוחד אישית מול מי שירש קרקע שסבא שלו קנה בזול (בזמן שסבא אחר לא היה בארץ או רעב ללחם במעברה), אלא עם מערכת חוקית וכלכלית שמאפשרת את קיבוע ההון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות: זו תמימות או היתממות לטעון שמחירי נדל"ן תלויים רק בקרבת בעליהם לעירייה או בשוחד שניתן לשלם להם. למעשה לשני הפקטורים הללו אין לרוב משקל בכלל. ב1887-1947 לא היו מעברות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שהמושבים במועצה אזורית חבל מודיעין [ויקיפדיה] שהוקמו על ידי עולים מצפון אפריקה ותימן נופך [ויקיפדיה], רינתיה [ויקיפדיה], בית עריף [ויקיפדיה], אחיסמך [ויקיפדיה], ברקת (מושב) [ויקיפדיה] וגבעת כ"ח [ויקיפדיה] הם "בפינות שכוחות-אל". מגרש באחת ההרחבות בהם עולה כמו דירת 4 חדרים בפרבר גוש-דני. זה לא מקרה חריג, גם במועצה אזורית עמק לוד [ויקיפדיה] ובמועצה אזורית גזר [ויקיפדיה] יש לא מעט מושבים כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תוכל, תפוס שיחה עם אחד מוותיקי המושבים הנ''ל על המושבים ה''אשכנזיים'' בעמק חפר והשרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שאין מושבים של אשכנזים במרכז. סתרתי את הטענה שהמושבים של עולים מצפון אפריקה ומתימן נמצאים רק במקומות שכוחי אל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |