|
נכון - הוא ככל הנראה לוקה במידה מסויימת של אנטישמיות. ונכון - על חברות במפלגה הנאצית לא צריך לסלוח כל כך מהר. ובהחלט נכון - לא צריך להתבטל בפניו. ישראל יכולה הייתה להתעלם ממנו, להגיב בזלזול ובביטול או להתמודד בקלות עם הביקורת שלו בצורה עניינית או אפילו אישית.
במקום זאת היא בחרה להגיב בהיסטריה ולהצהיר עליו כעל אסור בכניסה. ברי וניכר שתגובה זו אינה קשורה לעברו הנאצי, אלא לחוסר יכולתה להתמודד עם קולות שיוצאים נגד מדיניותה. הרי חברותו בוואפן אס.אס אינה חדשה, והרי כשהדבר התאים לישראל היא כאמור ארחה אצלה גרועים ממנו, והרי העיתוי מעיד לחלוטין על כך שמדובר בתגובה לדבריו ולא לעברו, והרי הדבר גם נאמר במפורש בהודעתו הפומבית של אלי ישי.
בנסיבות אלה, תגובת ישראל היא - במקרה הכי טוב - מטומטמת. במיוחד כשכל הפרשה מצויה בסמיכות כזו לקבלת הפנים של ישראל לתיירי ה-"מטס", ולקבלת הפנים שקיבלו פניו של המפגין ההולנדי מרובהו של אייזנר. זהו רצף אירועים שממצב את ישראל באופן מביך מאד בכל הקשור לפתיחותה למחאה וביקורת (וזאת ללא קשר לשאלת היותה צודקת או טועה בעניינים שבהם מושאי הביקורת).
כל זאת כתב וניסח טוב ממני יואב קרני, בקישור שנתתי לעיל.
ואוסיף: לתושבי ישראל יש טעם לחשוש שאולי זו התנהלות שאינה רק מטומטמת, אלא גם מסוכנת, ולראות בה אינדיקטור נוסף לאי-סובלנות ההולכת וגוברת כנגד ביקורת שלטונית.
|
|