|
||||
|
||||
אתה ואני יודעים שהיכן שיש עיטורי גבורה מסתתר בזיון. |
|
||||
|
||||
איפה, למשל, מסתתר הבזיון פה: או פה: או פה: או פה: וכן הלאה? |
|
||||
|
||||
ועוד שניים לדוגמה, סתם צל"שי אלוף: |
|
||||
|
||||
יכול להיות שבנורמות הנוכחיות, אם אתה עושה מה שמצופה ממך לעשות, אתה ראוי לאות המופת? עם כל הרצון הטוב, אני מתקשה מאד להבין, מה בדיוק עשו יושבי "אוטובוס הצוערים" החיים והמתים, שראוי לאות המופת. אולי אתה יכול להציע הסבר? |
|
||||
|
||||
דיון 503, למרבה הצער. א', ג', ד', ה', ו' ו־ז'. חוץ מזה, הם נהרגו כתוצה מהחלטה (שהתבררה בדיעבד כ)שגויה לחלוטין. מכאן שיש כאן ביזיון, שהוא, כמו שציין איציק, תנאי מקדים לצל"ש. תגובה 594518. סליחה על הציניות. |
|
||||
|
||||
הבנתי את הציניות, אבל השאלה שלי לא היתה צינית. נראה שיש כאן מקרה שבו קבוצה גדולה של אנשים קיבלה צל"ש מסוג כלשהו משום ש"שנשלחו להציל חיים ושילמו על כך בחייהם". על מה בדיוק הם שילמו בחייהם? השיח הציבורי בישראל הגיע למקום כזה שהוא אפילו פטור מלהשמע כהגיוני. |
|
||||
|
||||
בזיון הוא לא תנאי מקדים, אבל בהחלט היו ויהיו מקרים שבהם צל''ש נועד לכסות על בזיון. כמדומני שהמפתח פה הוא שהחיים לא קיבלו צל''ש. |
|
||||
|
||||
אין לי חשק לעבור עכשיו על כל עיתורי העוז והמופת. נכון שיוחאי בין נון קיבל את אות הגבורה לא על בזיון מערכתי. עמי אילון אמר את אותו הדבר לגבי חלק גדול מהעיטורים. |
|
||||
|
||||
זה כוחה של המילה ''לפעמים''. |
|
||||
|
||||
כחוקר בהסטוריה צבאית את יודע שהצורך במעשה גבורה עולה בד"כ כשהמשימה אינה מתנהלת על פי התכנית. כשהמשימה אינה מתנהלת על פי התכנית והיא נתקעת, נדרשים מעשי גבורה כדי לחלצה. רוצה שאוסיף את המילה לפעמים? |
|
||||
|
||||
בדיוק. ''לפעמים'' הוא ביטוי מפתח פה. כי יש עוד כמה מצבים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |