|
||||
|
||||
מדע, כמו שאני מבין אותו, וכמו שאני מעביר אותו לתלמידיי, זה אוסף של כלים שתכליתם ליצר ידע. אבל לא סתם אוסף כלים, אלא אוסף שעונה למאפיינים מאוד מסויימים. הכלים האלו כוללים ניסוח שאלת חקר, ניסוח השערה שהיא תשובה לשאלת החקר, ובדיקת נכונות ההשערה באמצעות ניסוי. מכאן גם משתמע שההשערה צריכה להיות ניתנת לסתירה/הפרכה, לפחות ברמה התיאורטית. אני מקווה שאני לא מכניס יותר מדי טעויות בכוונת המשורר (קרל פופר). מכאן יוצא שהרבה תחומי ידע יכולים להיקרא מדע, העיקר שהם עובדים לפי המתודה הנ"ל. עכשיו אפשר להתווכח אם מדע מסויים אכן מצליח ליצר ידע ניתן לשחזור, שימושי וכן הלאה והלאה. |
|
||||
|
||||
הבה ונשאיר את השאלות התיאורטיות ואת ההגדרות לפילוסופים של המדע, ונחזור לפרקטיקה הפשוטה. מה הם הסיכויים שמחקר פסיכולוגי הבוחן אנשים בשר ודם, במיתודה כזו או אחרת, יניב תוצאות זהות אם המחקר ייערך פעם על קבוצה א ופעם על קבוצה ב? ועוד יותר, גם אם המחקר ייערך על אותה קבוצה של אנשים בהפרש נניח של שנים אחדות, מה הם הסיכויים שהתוצאות תהיינה זהות לחלוטין? |
|
||||
|
||||
לא חושב שמישהו מצפה לתוצאות זהות לחלוטין. אבל כן מצפים לכיוון דומה של התוצאות. גם במחקר פיסכולוגי שלא חוזר על מחקר אחר יש שונות בתוצאות. |
|
||||
|
||||
ראשית, בניסוי פסיכולוגי/התנהגותי(בניגוד לניסוי פיזיקלי לדוגמה) משתמשים בהרבה מאוד סטטיסטיקה ע"מ לנתח את התוצאות, ולכן לא צריך תוצאות זהות, אלא רק מספיק דומות ע"מ שנסיק את אותן מסקנות ברמת ביטחון דומה. אם אותו המחקר בדיוק נערך על שתי קבוצות שונות ומקבל תוצאות שונות(ורחוקות אחת מהשנייה) אז הניסוי לא נערך כראוי(לדוגמה המדגם לא גדול מספיק, או שהניסוי לא נערך באובייקטיביות) ולכן לפחות אחד מהניסויים טועה. לגבי הסיכוי, בהנחה שהמדגמים גדולים ומפולחים מספיק והמחקרים נערכו כראוי אין שום סיבה שנקבל תוצאות שונות מהמחקרים המקוריים, וזה בדיוק מה שהפרויקט הזה בא לבדוק(האם מחקרים פסיכולוגיים אכן נערכים כראוי).. |
|
||||
|
||||
בפרקטיקה, מחקרים רבים בפסיכולוגיה שוחזרו בהצלחה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |