|
אני? הפריפרי טען בתגובה 594205 שתגלית המזבח בהר עיבל "מושכת את השטיח" באופו כללי מתחת רגלי האמונה השומרונית, אשר רואה בהר גריזים את ההר שעליו נבנה המזבח.
ניסיתי להבין איך יש לתגלית הזו משמעות. האם יש לתגלית הזו משמעות ללא ספר יהושע? האם יש איזשהו מקור אחר שמאשש אותה? לדוגמה, סיפור בניית יריחו בספר מלכים מסתדר היטב עם הממצאים הארכאולוגיים. סיפור חורבן יריחו בספר יהושע לא מתאים, אלא אם כן אתה רוצה להקדים את יהושע מאות שנים למזבח בהר עיבל.
יש כמובו אפשרות שאנחנו מדברים על תאור שנכתב ע"י בן תקופה מאוחרת יותר. אבל אז צריכים כבר להיות חשדניים הרבה יותר לכל הפרטים הקטנים. האם באמת נישאו שם אותם הנאומים בדיוק? האם הגבולות היו בדיוק הגבולות הללו? האם ההתכנסות היתה דווקא בהר עיבל ולא בהר אחר באיזור (סתם בשביל הכיף: הינה מועמד: בעל חצור)? ואולי דווקא בגלגל? למה להתכנס ליד שכם (שלא נכבשה) מיד לאחר מלחמות באזור יריחו (ולפני מלחמות באזור הר יהודה)? וכל זאת כאשר המחנה ממשיך להיות בגלגל (ושם גם נישאים הנאומים של סוף הספר)?
יש יותר מדי סימנים שמצביעים על כך שהנוסח המוכר לנו של ספר יהושע נכתב לקראת סוף בית ראשון. סביר מאוד להניח שהוא משקף אגדות קדומות יותר, כמו שסיפורי המלך ארתור משמרים אגדות קלטיות (או אולי במידה גדולה בהרבה: כמו שהאופרות של ואגנר משמרות מיתולוגיה גרמנית). אבל מסוכן לנסות להסתמך על הפרטים הקטנים שבהן כדי ללמוד מהן על המיתולוגיה הגרמנית.
כמובן שאני חשדני באותה מידה גם לטענות השומרונים.
|
|