|
||||
|
||||
עם נחקרים אחרים, אבל עם אותו פרוטוקול. לדוגמה: "בכובע יש שלושה קלפים: אחד אדום משני צידיו, שני לבן משני צידיו, ושלישי לבן מצד אחד ואדום מצד שני. מוציאים בעיניים עצומות קלף אחד וזורקים אותו לאויר; כשפוקחים אותן, רואים שהוא נחת כך שצידו העליון אדום. מהי ההסתברות שזה הקלף אדום־אדום? העונים "חצי" נמצאים בחברה צפופה, אך לא כל כך מכובדת – למעלה מ 70% ממשתתפי מחקר בפניהם הוצגה השאלה נתנו את התשובה הזאת, למרות שהיא שגויה." כך מתחיל לו עוד מאמר שקשור גם לפסיכולוגיה (והיה התוצאה הראשונה בחיפוש "כהנמן" באתר). יכול להיות שכשהמחקר הזה נערך בפעם הראשונה, מי ששאל את השאלה לא היה מספיק נייטרלי והיטה את הנשאלים לכיוון אחת מהתשובות. קל מאוד להטות נשאלים (כמו שהראו במחקר של <הכנס קישור כאן>). |
|
||||
|
||||
אתה בטח מתכוון לדיון 2518, אבל מה שנפתח אצלי עם הלחיצה על "מאמר" הוא דיון 2815, שכותרתו: "ועדת זיילר: לא להאריך כהונת המפכ"ל קראדי, להדיח קצינים בכירים במשטרה". |
|
||||
|
||||
''ועדת זיילר'' הוא שמו של מחקר פסיכולוגי על תחושותיהם של קצינים מודחים (מחקר כושל, אגב). |
|
||||
|
||||
אבל אם הנחקרים הם אחרים ייתכן בהחלט שהתוצאות תהיינה שונות ולא תואמות את המחקר המקורי, מה אם כן התועלת של השיחזור? יתר על כן, ככל שמדובר במחקר פסיכולוגי אדם עשוי לשנות את דעתו מניסוי אחד למשנהו. יוצא אפוא שגם אם המשחזרים יאתרו את הנבדקים המקוריים גם אז ייתכן שהתוצאות תהיינה שונות - אבל לא משום פגם כלשהו שנפל במחקר המקורי. |
|
||||
|
||||
אם התוצאות משתנות מנעקב לנעקב ואין איזושהי מגמה קבועה, אז איך אפשר לדבר על מסקנות בעלות משמעות? הטענה של ניסוים היא שאפשר ללמוד מהם על היקף גדול יותר של אנשים (או של חברה מסוימת בכללותה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |