בתשובה להאייל המווקווק, 19/04/12 20:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה רעיון נחמד. אבל אני לא חושב שצריך להתאמץ לחפש הסבר. אני, נגיד, לפני כמה שבועות הגיתי את הרעיון הכביר, והמועיל כמעט כמו האלפבית, של ג'אגלינג בבלוני הליום (במקום לזרוק למעלה צריך להכות בהם למטה!1). אני לא יכול לשחזר על מה חשבתי בדרך להמצאה, אבל קשה לי להאמין שזה קשור במאפיינים יסודיים שלי, או אפילו בדברים חשובים שקרו לי באותו יום. גולדווסר מפרטת, קצת במאמר ויותר בתשובה השנייה לרייני, את האילוצים והמוטיבציות שהיו לממציאים, ואולי זו תשובה שתספק אותך. בעיניי זה סיפור מאוד נחמד ויפה, ולא מאוד מדעי - נראה לי שאפשר להמציא אילוצים ומוטיבציות סבירים באותה מידה עבור אנשים בנסיבות שונות לחלוטין. אבל אולי זה כן חשוב מבחינה מדעית כדי לתמוך בתיאוריה שלה מול טענת הנגד "מה היה להם להמציא שם כתב?"2. 1 ואם אתה מפספס אחד, הממ... מצד שני לא צריך לחשוש שאיזה עובר אורח ייפגע. 2 קצת מציק לי במאמר ובחליפת ההערות שאין הפרדה ברורה, ולו מבחינת ניסוח הטקסט, בין עובדות וממצאים לבין תיאוריות, ובתוך אלו בין התיאוריות המקובלות לבין התיאוריות החדשות, ובתוך אלו בין השערות הליבה (הכתב הומצא על-ידי כנענים בסיני בתקופה זו) לבין השערות יותר נסיבתיות (זה קרה דווקא בסרביט), לבין סיפורים תומכים (הפסיכולוגיה של הפועל הכנעני). אולי זה מציק לי בגלל הכשרתי בפילוסופיה, שם זה לא היה עובר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
2) זה אכן מציק מאוד ולא רק בגלל שאין הפרדה בין עובדות להשערות אלא גם משום שבחלקים במאמר הכותבת כן טורחת לסייג ולהבדיל בין השערות לשאר הטקסט ("אני סבורה", "אפשר להסיק", "לדעתי בסבירות גבוהה"), רק ששאר הטקסט מורכב גם הוא מהשערות. ז"א - יש דעות/השערות מסויגות ודעות/השערות לא מסויגות המעורבבות עם עובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שיגידו שהמצאתך נראית כיום כמשחק משעשע ותו לא. אך מי יודע אם נוסעי העתיד לא יזדקקו למשחקים דומים לזה כדי לשמור על שפיותם במסע הארוך אל המאדים? בל נשכח שגם הכתב הפרוטו-סינאי המפואר, ראשיתו כחריטות של סתם על סלעים מזדמנים. ולענייננו - הנה תזה נועזת במיוחד של צבי אילן [ויקיפדיה] לגבי מה שהתרחש על ההר: לגבי הקשר בין כתב פונטי לגמגום (ובין המצאה למאפיינים אישיותיים ונסיבתיים של הממציאים) - הייתי מהמר שקיים קשר כזה, כלומר שנמצאת הכתב הפונטי לא היתה אירוע שהתרחש רק במקרה באזור מסוים בזמן מסוים. אם זה מעניין אותך, הנה המלצה על ספר נחמד: http://books.google.co.il/books/about/Creativity.htm... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבי אילן מחפש את עגלי הזהב בתרבות מצרים, כדאי לזכור שצלמית שור המסמלת את אל ואח''כ בעל הכנעניים, ואמותינו המיתולוגיות - שרה (שור), רבקה (המקום בו מאכילים בקר) ולאה (פרה מבוגרת). יעקב אבינו מכונה ''אביר יעקב''. ההשפעה התרבותית של הפר-שור-אלוף על השפה העברית, בהתחלה שם לבהמה, אח''כ למפקד ומנהיג -אלוף. למספר עצום - אלף. ולאות הראשונה אלף. למיטב זכרוני אין תרבות חקלאית מהודו ועד רומא וצפון אפריקה שבה הבקר לא מקבל תפקיד אלוהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאד. תודה. מדהים לחשוב כמה שנים ניתן להשתמש במילים ובשמות מבלי להבין מנין באו. וכמובן, במנותנו את מקדשי הבקר, בל נשכח את התרבות הארגנטינאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעקב לא היה גנוב על לאה אלא על רחל (כבשה). רבקה זה רק לפרות ולא גם לצאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לגבי הקשר בין כתב פונטי לגמגום (ובין המצאה למאפיינים אישיותיים ונסיבתיים של הממציאים) - הייתי מהמר שקיים קשר כזה, כלומר שנמצאת הכתב הפונטי לא היתה אירוע שהתרחש רק במקרה באזור מסוים בזמן מסוים." אבל יש דרך שלישית, ברוח ההסבר של גולדווסר. האירוע התרחש באזור מסוים ובזמן מסוים לא במקרה, אלא בגלל נסיבות המקום והזמן; אבל לאו דווקא בגלל נסיבות מיוחדות של הממציא. נסיבות המקום והזמן יצרו תנאים ואילוצים שבהם אנשים יצירתיים מספיק יכלו להגיע לאותה המצאה. אולי כל אחד מבין האלפיון היצירתי באוכלוסיה. מי האיש הספציפי שהגיע להמצאה, זה יכול להיות עדיין להיות מקרי; יכול להיות שיש סיבה בנסיבותיו האישיות, כמו גמגום, אבל זה נתון לכל כך הרבה אפשרויות שקשה לנחש על זה ניחוש אינטליגנטי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |