![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם מייצגים הברות צריכים אלף־בית גדול בהרבה (סדר גודל של מאה סימנים אם לא יותר). היה משהו כזה גם בכרתים. אבל שוב: בכל רחבי המזרח התיכון לא לגמרי ברור עד כמה יש השראה בין שיטות כתב שונות. לדוגמה: האם השומרים קיבלו את הרעיון לכתב מהמצרים? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"אם מייצגים הברות צריכים אלף־בית גדול בהרבה (סדר גודל של מאה סימנים אם לא יותר)." תלוי לאיזו שפה. היפאנים מסתפקים ב-47 סימנים לאלפביתים הפונטיים-הברתיים שלהם, בתוספת ארבעה סימנים שיוצרים מודיפיקציה להברה. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |