בתשובה לאחד מהפריפריה, 09/04/12 15:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים. הוא (כמו גם פרנסואה מיטראן [ויקיפדיה]) היה פיון, ושהוא בסך־הכל שירת כחצי שנה, וגם זה בואפן אס אס [ויקיפדיה]. באותה תקופה כבר גייסו לשם מכל הבא ליד וזו לא היתה היחידה המובחרת של שנים עברו. הוא היה נער בן 17-18 באותה תקופה. בהתחשב בכך, בהחלט אפשר לקבל את חרטתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקום שהם כותבים שירים כאלה, לא צריך להיות צדיקים גמורים כדי לא לרצות לעמוד שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לא מדברים כאן על השיר האחרון אלא על חייו לפני־כן. אבל מישהו כאן טען שאין בכלל סיכוי לסלוח להם. (וחוץ מזה, ידוע שצדיקים גמורים לא רק שלא עומדים ליד בעלי תשובה אלא גם לא ישיאו להם את בנותיהם. אבל זה כבר סיפור אחר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע גם שבד''כ אין הרבה קשר בין צדיקים גמורים לצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם הוא באמת היה מתחרט הוא לא היה מסתיר את העובדה הזו 60 שנה (ורק לאחר שזכה בפרס נובל לספרות), ובטח לא מתחמק מעונש במקום לשלם את חובו לחברה. בעיני זה לא "בעל תשובה". ב. הוא גם היה בהיטלר יוגנד לפני כן, מה שאומר שהוא היה שם מתוך אידיאולוגיה ולא "גוייס מכל הבא ליד",על טיבה של יחידתו מעידה גם העובדה שהיא היתה זו שהכשילה את מבצע "מרקט גרדן". ג. באופן כללי, בניגוד לוורמאכט שהיה צבאה של גרמניה, הוואפן אס אס (=אס אס חמוש) היה צבאה של המפלגה הנאצית. הוואפן אס-אס גם היה ידוע לשמצה במדיניותו כפי שבויים, שהוכרה בדיעבד כפשעי מלחמה. ד. חרטה זה טוב לשלב הטיעונים לעונש, לא לעניין הרשעה, ובטח לא לעניין הטפת מוסר. גם אלברט שפאר התחרט במהלך משפטי נירנברג (באמת ובתמים), זה הספיק בדיוק בשביל להמתיק את עונשו ממוות ל20 שנה. ובכלל, מזעזע אותי שאתה רואה מישהו בעל עבר נאצי פעיל כ"בעל תשובה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון. אם כי הוא לא הסתיר את העובדה שהוא היה בצבא. ושוב: הוא היה בן 17 (או אולי בן 18). ב. איזה שיעור מהנערים הגרמנים בני גילו היו בנוער היטלר? חוץ מזה, אלו חטאים פוטננציאליים שאפשר אולי לזקוף לחובת הוריו. ב.1. הוא הצטרך ליחידתו בנובמבר 1944. מבצע מרקט גרדן היה בספטמבר של אותה שנה. ג. גם הוואפן אס אס וגם הוורמאכט ביצעו פשעי מלחמה. ר' לדוגמה משפט הפיקוד העליון [ויקיפדיה]. דרך אגב, האמריקאים החלו "לסלוח" לרבים מהנשפטים במשפטי נירנברג הנוספים [ויקיפדיה] בסביבות 1950: הם היו צריכים את גרמניה המערבית. ד. אלברט שפאר היה ללא ספק מישהו שהיתה לו אחריות לנעשה. אפשר לקבל את סיפורו ולטעון שהיתה לו יותר "אחריות פיקודית" ופחות אחריות בפועלואפשר לר לקבל. בכל מקרה הוא היה אחד האנשים הבכירים ביותר בהיררכיה שם ואחראי על עבודות כפיה בהיקף ניכר. אי־אפשר בכלל להשוות בינו לבין גראס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עד 2006 הוא הסתיר את העובדה שהוא היה באס-אס וטען ששירת בצבא. חרטה אמיתית היתה יכולה להתבטא לו (למשל) הוא היה מוותר על פרס הנובל ומתוודה על חלקו באס-אס *לפני* קבלת הפרס. 2. אני לא מכיר אף בן נוער מעל גיל 15 שההורים שלו יכולים לקבוע לו לאיזו תנועת נוער (אם בכלל) ללכת. 3. אני לא זוקף את (שיבוש) מבצע מרקט גרדן לגנותו של גראס (או לגנותה של היחידה הנ"ל), נהפוך הוא - ציינתי שהדיביזיה הספציפית שלו הצליחה לעצור את המבצע מלמדת שהיא היתה יחידת עלית, ולא אסופה של "מגויסים מן הגורן ומן היקב", העובדה שהוא התגייס לאס-אס חודשיים אחרי המבצע לא מעלה ולא מורידה. 4. אין להשוות בין כמות ו"איכות" פשעי המלחמה של הוורמאכט לאלו של האס-אס. הרי אין צבא שלא בוצעו במסגרתו פשעי מלחמה, כולל צבא ארה"ב, בריטניה והוורמאכט, אבל באס-אס זו היתה מדיניות. 5. שפאר הובא כדוגמה לכך שחרטה (אפילו חרטה אמיתית, שלא כמו אצל גראס) יכולה להמתיק את העונש אך לא לפטור מאשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אל תשפוט אחר עד שתהיה במקומו. 2. מתי הוא הצטרף לתנועת הנוער? דאנציג סופחה ב־1939. באותה שנה (באיזה תאריך?) הפכה החברות בתנועת הנוער להיות חובה (זה נאכף? בכל מקרה, זו מן הסתם היתה הנורמה). הוא היה חבר בתנועת הנוער עוד לפני סיפוח דנציג? בגיל 15 הוא החל לשרת בצבא ביחידת עזר (זה היה קל"ב או שהוא אז כבר עזב את הבית?). זו היתה יחידה של הורמאכט. 3. באוגוסט. אבל עובדה שבנובמבר גייסו אליה מגוייסים חדשים, כולל לפחות נער אחד בן 17. הצבא הגרמני (לכל סוגיו) הלך ונשחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. החברות בהיטלר יוגנד היתה חובה (מ 1939) על ארים "טהורי גזע". גראס דנן אינו כזה, אימו פולניה קתולית. אי לכך ההצטרפות היתה מרצונו החופשי. 2. החברות ב"ואפן אס אס", גם לאחר שהדרישות הגזעיות הוקלו, נאסרה על יהודים ופולנים, כחצי פולני, גראס היה צריך להתאמץ כדי להתקבל. 3. דבריך על "הצבא הגרמני על כל סוגיו" הם טיוח חסר בושה. הואפן אס-אס מעולם לא היה חלק מהצבא הגרמני. נהפוך הוא, היטלר שמר על עצמאותו עד סוף המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה מוזמן למצוא עוד אנשים שהחלו לשרת ב־SS בערך באותו הגיל ובאותו הזמןץ היו לא מעט כאלה. אולי פשוט לא התייחסו לזה ברצינות בגרמניה? ר' גם: אנשים שהיו באותו הגיל ואותו הזמן בערך במפלגה הנאצית: הראשון (שגם הוא דנציגר) הסתיר את העובדה הזו עד שהיא התגלתה ב־2007. אבל כבר היה פוליטיקאי בדימוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ההסתרה במשך 60 שנה אני רואה כאקט של פחד (לא מפני הליך משפטי או השלכות מעשיות, אלא סתם בושה בחטאי נעורים). בהחלט ראוי להתבייש בהסתרה, אבל היא לא פשע מוסרי, ולא סותרת חרטת אמת. מצד שני, אני לא בטוח למה אתה חותר כשאתה מכחיש את החרטה שלו - אתה חושב שהוא עדיין מחזיק בסתר, ו/או החזיק בסתר כל השנים, באידיאולוגיה נאצית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה בוואפן אס אס? דיינו- האיש הוא שרץ. הוא הסתיר את זה 60 שנה? דיינו- האיש הוא שרץ. הוא יצא מהארון רק כדי להקדים עיתונאי שעמד לחשוף אותו? דיינו- האיש הוא שרץ. על אחת כמה וכמה שהאיש לא רק היה בוואפן אס-אס, הסתיר את זה 60 שנה, והתוודה רק שניה לפני שמישהו אחר חשף אותו, הוא גם הרשה לעצמו במשך 60 השנה האלה לרדוף כל גרמני שהיה בעל עבר נאצי כלשהו, כולל חברות בהיטלר יוגנד, כאילו שהוא, גינתר גראס הצדיק הזך והמצפוני ממש לא יכול לסבול להיות באותה ארץ עם הנאצים הנוראים האלה. שהאיש הוא שרץ, אמרנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. עדיין הבעיה היא ההתנהגות שלו אחרי, ולא הפעילות בתקופה הנאצית. ועדיין אני לא חושב שההתנהגות הזו מעידה על כך שהוא עדיין מחזיק באידיאולוגיה נאצית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סתם שתדע, מי שלא היה בהיטלר יוגנד לא היה יכול לעשות בגרות. עכשיו תחשוב, לו היית נער גרמני בשנות השלושים והארבעים, האם לא היית חבר בהיטלר יוגנד? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |