|
||||
|
||||
נו באמת, הצורה שבה יריבויות בתקשורת (קשת-מוזס, דנקנר-שוקן) באות לידי ביטוי בסיקור חיובי או שלילי אינן נעלמות מפני מי שעיניו בראשו. הטענה כאילו הבעיה נמצאת ב"מוספים הפרסומיים" היא היתממות לשמה. |
|
||||
|
||||
אתה קורא עברית? דיברתי אך ורק (כפי שהבהרתי במשפט האחרון בתגובתי הראשונה) על כתבות מוזמנות בתשלום ישיר (= "אספקת סחורה נקודתית לפי הזמנה מפורשת"). לא על אינטרסים מסחריים או פוליטיים מלמעלה שמשפיעים על הסיקור השוטף. כאלה יש למכביר. |
|
||||
|
||||
...והנקודה שלי היא המשפט האחרון שלך. |
|
||||
|
||||
שהוא כמובן גילוי מרעיש וטענה פרובוקטיבית חדשנית. |
|
||||
|
||||
לא, אבל מה שמותר למוזס כנראה אסור לחרדים. |
|
||||
|
||||
בהצלחה בהמשך הדיבור עם עצמך. אם תרצה להעלות טענה של ממש, אנחנו פה. |
|
||||
|
||||
אז למה את עונה? |
|
||||
|
||||
זו נראית לך תשובה? |
|
||||
|
||||
משהו שיחסוך קצת עצבים מיותרים ראה בעיקר הפסקאות האחרונות, ורלוונטית לעניינינו התלונה: alludes to the strange inability for some disputants to see that their critiques are already present in the material they are criticizing.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |