בתשובה לרון בן-יעקב, 05/04/12 9:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להגיד שיש למישהו רי"ש מתגלגלת זו התייחסות שלילית? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל להגיד על מי שהיה רמטכ"ל בתקופת האינתיפאדה השנייה - התקופה הכושלת ביותר של צה"ל בשמירת בטחון אזרחי ישראל מזה עשרים שנה לפחות - והשאיר חייל שלו מדמם למוות שעות במקום להכניס צבא ולהוציא אותו(1), שהוא רמטכ"ל מצויין, זו אמירה שקרית. (1) או בעצם אולי זה בגלל שמדחאת יוסוף הוא דרוזי ולא עירקי, קל וחומר לא אשכנזי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצןרך ניתוח השימוש בשפה זה לא משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, ניתוח השימוש בשפה בתור כלי המרמז על מציאות כלשהיא, בעוד אנו מתעלמים מכך שמה שהשפה אומרת באופן ישיר ולא מרומז אינו מתאר את המציאות. ייתכן ואם ממילא הטקסט המנותח אינו מתאר מציאות באופן ישיר גלוי וברור, אז גם הפירוקים הסטטיסטיים השונים שלו חסרי כל משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הניתוח לא בא כדי ללמוד משהו על נשוא האמירות אלא על מי שאומר אותן. המטרה היא ללמוד כיצד השימוש בשפה חושף שייכות לקבוצה, חושף כיצד אנחנו מתייחסים לחברי הקבוצה שלנו לעומת קבוצה אחרת (עויינת, בקונפליקט, סתם אחרת). בעיקר, כיצד בחירה במלים, בחירה לא מודעת - פעלים שמות תואר במקרה הזה - מתחזקת, מחזקת, משמרת ומפיצה תפיסות סטריאוטיפיות עלינו, חברי קבוצתנו, ועל "אחרים" מקבוצות אחרות. המציאות הנחשפת איננה "המסר" או "המשמעות" של מה שאתה אומר. המציאות הנחשפת היא המסר והמשמעות (במרכאות?) שנובעות מלמה אתה בוחר לומר מה שיש לך לומר דרך שימוש באוסף מסוים של פעלים ושמות תואר. כאמור, השינויים בהרכב האוסף הזה מרמזים על היחס השונה - סטריאוטיפי אם תרצה - לעצמינו ולאחרים. לכן, אמת או שקר האמירה בהקשר של מציאות אובייקטיבית חיצונית כלשהי איננה רלוונטית. כך שמהבחינה הזו יש הבדל גדול אם עובדות ביוגרפיות של אדם מסוים מסופר בעזרת שימוש מוגבר בשמות תואר מופשטים לעומת שימוש בפעלים קונקרטיים. כך שאין קשר אם העובדות אמיתיות או מסולפות או אם הן סיפרת את זה כדי לרומם או להשפיל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין. עדיין קיימת האפשרות שמי שבוחר מה לומר מודע לזה, ולכן כמו שהוא יכול להיות מספיק מתוחכם בכדי לנסות ולמכור אי-אמיתות, הוא גם יכול להיות מתוחכם מסדר שני בכדי לנסח בצורה מודעת את האמירות המובילות את השומע - באופן בלתי-מודע לשיטתך - לקבל רושם מסוים ומסר מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב ששני העיתונאים שבדקתי מודעים עד כדי כך. אני לא חושב שיש הרבה אנשים שהם כל כך מודעים שיכולים לבחור בצורה שוטפת באיזה מלים להשתמש. זה דורש תשומות ויכולות קוגנטיביות של שליטה, בקרה וכיוב' גבוהות מאד. יכול להיות שאם אתה מודע לתאוריה ותשב הרבה זמן על מאמר אחד ותקדיש הרבה זמן לבחירת המלים אז אולי תצליח ''לרמות את הקזינו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאנשים שמקצועם תקשורת (עיתונאים ופוליטיקאים למשל), מסוגלים באופן ''אינטואיטיבי'' לעשות מניפולציות מילוליות מתוחכמות מאד, במקומות שאני ואתה היינו זקוקים בהם לאלגוריתמים וניתוחים מתמטיים מתוחכמים. זה מזכיר לי כתבה מהשבוע שטענה שלתאי זרע יש יכולת מתימטית מאחר והם נעים בכיוון הגראדיינט הכימי של מרכיב כלשהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך (ואני לא מסכים!) אז המצב עוד יותר חמור. אם ניקח את הניתוח הזריז שעשיתי הרי שמופז לא רק סובל מדעות קדומות מוסוות שלכאורה שני העיתונאים אמורים להתנגד להן ולא לתת להן ביטוי. מה שאתה אומר זה שאם שכספית ומועלם בחרו בכוונה במלים כדי להעצים ולזרוע דעות קדומות נגד מופז (ואני משוכנע שהם לא, גם בגלל שהם לא יודעים על התאוריה, שהם אנשי מקצוע, והם אזרחים נורמטיביים שאין להם אינטרס בהפצה של סטריאוטיפים שליליים), הרי שמופז סובל מגזענות גלויה ובוטה. שהעיתונאים מודעים בריש גלי לדעות הקדומות השליליות שיש להם נגד מופז (ובאותה עת, בעד לבני) ואין להם שום אינטרס חברתי או פוליטי להילחם בהן, אלא יש להם רצון להמשיך להפיץ אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ''ל שצ''ל יוסף ולא יוסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי סיבות לכך שחשבתי שזה שלילי. הראשונה שבכלל הזכירו את זה והשניה שזה נכתב בהקשר שנשמע לי שלילי ''...לטובת איזה פרסי מקריח עם רי''ש מתגלגלת שאף אחד לא מפנה אחריו מבט ברחוב...'' | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |