|
טוב, זה בדיוק הוויכוח בין אוהבי הנשק שמפרשים את החוקה כהגנה כללית על זכות אינדיבידואלית להחזקת נשק, לבין מי שתומך בהגבלה שעבורו החוקה רק מטיחה את זכותן של המדינות לקיים מיליציה. שניים מהטענות העיקריות בוויכוח הן על משמעות "לשאת נשק" ואם "העם" מתייחס לקולקטיב או לפרטים. כך שמצד אחד "לא ניתן להפר" את הזכות "לשאת נשק" זה הכרה בזכותו של כל אזרח להחזיק כלי נשק ומצד שני זה "לא תופר" זכות "נושאי נשק" כביטוי שמשמעותו "צבא" כפי שמופיע בטיוטות המפורטות יותר של התיקון. נראה שאתה מצדד בפרשנות הצרה והמגבילה שלא הצליחה לשכנע את בתי המשפט עוד מאמצע המאה ה-19.
בנוסף, זה איננו נושא חדש שעלה "בפוליטיקה של הימין החדש בארה"ב". ה nra נוסד ב-1871, ובאותה תקופה ביהמ"ש העליון כבר פסק בנושא. למרות זאת, ביה"ש העליון קבע ב- 1880ים שהממשלה הפדרלית לא יכולה להגביל אחזקת נשק, אבל אין הגבלה כזו על ממשלות של מדינות הברית.
|
|