|
||||
|
||||
אתמול גמרתי סוף סוף1 לקרוא את הספר החדש של פינקר, The Better Angels of Our Nature. הנושא שלו הוא הירידה הדרמטית, אך הבלתי-מוערכת בציבור הרחב, של כל סוגי האלימות בחברה, משחר האנושות ועד ימינו: פשיעה, לוחמה, עבדות, רצח תינוקות, עינויים, רדיפת הומוסקסואלים, ענישה גופנית של ילדים, התעללות בבעלי-חיים, ועוד ועוד. למעט מספר קטן יחסית של חריגות, הירידה היא עקבית, רצופה, וכלל-עולמית. רבים יופתעו לשמוע, אבל העולם ב-20 השנים האחרונות הוא השלו ומסביר הפנים ביותר שהיה אי פעם. הספר כתוב באופן מופתי בעיניי. את היכולת של פינקר להניח מילים זו לצד זו כבר היללתי פה באייל, וההערכה שלי כלפיה רק התעצמה מאז. בנוסף, שוב ושוב עמדתי משתאה מול רוחב האופקים שפינקר מגלה - הוא מפגין בקיאות בהיסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המוח, קרימינולוגיה, מדע המדינה, פסיכולוגיה, ספרות, סטטיסטיקה, מוזיקת פופ, והרשימה ממשיכה. הספר גם גדוש באנקדוטות משעשעות. הנה שתיים מהן: - ועידת מפלגה במוסקווה הקומוניסטית הסתיימה בדברי הלל לסטלין, שזכו לתשואות שנמשכו ונמשכו. אף אחד לא העז להיות הראשון שיפסיק למחוא כפיים. אחרי אחת-עשרה דקות שכאלה התיישב אחד הבכירים שעל הבמה במקומו, ומייד אחריו כל שאר הקהל. הבכיר נעצר עוד באותו הערב, ונשלח לעשר שנים לגולאג. - כשיצא לאחרונה מארז די-וי-די עם לקט תוכניות "רחוב סומסום" מהשנים הראשונות של הסידרה בארה"ב (1969-74), הוא נשא אזהרה שהתכניות לא מתאימות לצפייה לילדים קטנים. הסיבה: הן הראו ילדים עוסקים בפעולות מסוכנות כגון רכיבה על תלת-אופן ללא קסדה, השתחלות בצינורות, או קבלה של חלב ועוגיות מאנשים זרים אך ידידותיים. הלוואי שהיה לי זמן לחבר לאייל סקירה יסודית של הספר. את השורה התחתונה שלה אספק כבר עכשיו: רוצו לקרוא. _______________ 1. חדי הזיכרון שבין האיילים בוודאי יתפלאו, ובצדק, על הזמן הרב שחלף מאז שהתחלתי. להגנתי אציין שמדובר ב-800 עמודים צפופים, שקראתי עוד ספרים במקביל, ושנולד לי לאחרונה ילד. |
|
||||
|
||||
האנקדות חמודות. אבל הם גם נכונות? |
|
||||
|
||||
אני מאמין שכן. אם אתה מעוניין בסימוכין, אז את האנקדוטה הראשונה פינקר מייחס לעדות של סולז'ניצ'ין, והיא אמורה להופיע בעמוד 242 בספר Humanity: A Moral History of the Twentieth Century מאת J. Glover; השנייה אמורה להופיע בעמוד 69 בספר Free-Range Kids, Giving Our Children the Freedom We Had Without Going Nuts with Worry מאת L. Skenazy. |
|
||||
|
||||
אני רצה לקרוא ובכל זאת רוצה לעודד אותך לכתוב סקירה יסודית של הספר לאייל (כזאת אני, אוהבת סקירות. גם (ובמיוחד) של ספרים שקראתי), גם אם המרחק לפרסומה יהיה מסדר הגודל של משך קריאתך בספר. |
|
||||
|
||||
תודה על העידוד, אבל לצערי לא נראה לי שזה יקרה. כדי לכתוב את הסקירה על "הלוח החלק" קראתי את כל הספר ביסודיות פעמיים, ואז השקעתי כמה עשרות שעות בכתיבה עצמה. הספר החדש של פינקר משמעותית ארוך יותר, הקריאה (היחידה) שלי בו היתה מקוטעת ומתוך ריכוז חלקי, וההבדל ההכי חשוב: יש לי עכשיו שלושה ילדים ועבודה תובענית. |
|
||||
|
||||
שלושה כבר? וואו. הזמן עובר. |
|
||||
|
||||
גם אני לפעמים מתפלא - "שלושה כבר?" |
|
||||
|
||||
ynet: ביום שני השבוע לא קיבלה המשטרה אף לא דיווח אחד על אדם שהותקף. נכון לעכשיו, מספר מקרי הרצח בניו-יורק סיטי השנה צפוי להיות הנמוך ביותר מאז 1960. איך חוללה ה-NYPD את השינוי? |
|
||||
|
||||
מצד אחד ג'וליאני ותאוריית החלונות השבורים [ויקיפדיה]. מצד שני המגמה הכללית של ירידה בפשיעה בארה"ב. אבל אין לי הסבר כולל. חשבתי שהירידה בעבירות רכוש היא בגלל שפשיעה לא מאורגנת הפכה לפחות משתלמת, אבל היקף הירידה רחב יותר ולא מסתכם בעבירות רכוש. אולי האמריקאים נרגעו סוף סוף מהחרדות שלהם. |
|
||||
|
||||
ואולי הפושעים עוד גולים בניו גרזי עד שישאבו את המים מהמרתפים שלהם. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאחת הדוגמאות המרשימות ביותר ברב המכר "פריקונומיקס", מתייחסת לפשיעה ביניו יורק או בארה"ב בכלל. הטענה שם היא, שלאחר שמחברי הספר בחנו את כל הנתונים וההשערות, שגם אתה הזכרת, הם הגיעו למסקנה שהירידה החדה בשנות התשעים המאוחרות חלה עקב כך שעשרים שנה לפני כן נכנס החוק שמתיר הפלות חוקיות, ובעקבות כך מגזר שלם של עבריינים מועדים משכבות חלשות לא בא לעולם. וכ-20 שנה לאחר מכן, כשבני אותו דור (לא) הגיעו לגיל שאפשר להתחיל לפשוע, זה מיד ניכר בסטטיסטיקת הפשיעה. כמה שזה נשמע מופרך בתיאור הקצר שלי, זה אחד הטיעונים החזקים והמפתיעים בספר הנ"ל, אז לא הייתי פוטר את הטיעון הזה בקלות. וייתכן שהאפקט הזה נמשך או מתגבר גם בימינו, ולכן מביא לירידה שאתה מזכיר. |
|
||||
|
||||
את "פריקונומיקס" אין צורך להציג לי - ראה את דיון 2520. ספציפית, בנוגע לעניין ההפלות, ראה את תגובה 588986. |
|
||||
|
||||
תודה, לא הכרתי את הביקורת הנ''ל. וכך נהרס עוד טיעון הו-כה-אלגנטי-ומשכנע אל מול קרקע המציאות האכזרית, גם על כך אני צריך כנראה להודות לך... |
|
||||
|
||||
בנוגע למה שכתבת בהמשך שם, מבקרי התוכנית של קלינטון טוענים שהוספת 100,000 שוטרים (למעשה רק 69,000-82,000) לא תרמה משמעותית לירידה בפשיעה, ירידה בעבירות רכוש שהחלה בשנות ה 1970 (ומספר מקרי הרצח ירד מהשיא ב 1991). |
|
||||
|
||||
הוא מציג זאת כתנודת מטוטלת הפוכה לאנטי-תהליך-תירבות (anti civilizing process). ההסבר מעמיק, ולטעמי די משכנע, אבל קשה מאד לסכם אותו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |