|
אכן, הנחת היסוד שלי הוא, שהאדם הסביר צריך להתכונן גם לבעיות שיהיו לו בחיים, ולחסוך עבור מקרים של מצוקה כלכלית. מקרים שכוללים בין השאר פיטורין, הוצאות דיור חריגות, מחלת ילד ממושכת וכדו'. אדם שעשה זאת, יכול להחליט שהוא מעוניין למצוא עבודה שהוא מאד אוהב, ולכן צריך לברור היטב את ההצעות שלו, מקרים בהם הוא לא אוהב את עבודתו, ומחליט להתפטר לפני שמצא עבודה אחרת וכו', או אפילו למקרה שהוא מצא דירה שנמכרת במחיר זול, ושווה לו לקנות אותה עכשיו. להתנהל בחיים בלי עתודה רצינית של כסף, זו התנהלות בלתי אחראית כלכלית.
העובדה הזו עומדת בלי קשר לשאלה האישית, האם כדאי לי להתווכח על כל סעיף בחוזה, גם אם יש בו סעיפים שלא הכי מוצאים חן בעיני. אם אתה בעל עקרונות, וחשוב לך שלא יהיה כתוב בחוזה ''העובד ימלא את תפקידו במסירות, ויקדיש את כל מרצו בזמן העבודה להצלחת העסק'', כי זה מוטה לטובת המעסיק, ברור לך מקצוע שייתן לך ייתרון על המעסיק (אם תעבוד בבניין, תקבל משכורת סבירה, ולא יהיה לך אפילו חוזה. אם את רוצה אני אתן לך טלפון. יש מצב שאת יכולה להביא את הילדים לעבודה לפעמים). אם אתה מעדיך לעבוד בתחום שאתה מוכשר בו, בלע את הצפרדע, וקבל את המצב העגום של השוק. אם אתה רוצה גם וגם וגם, לך לאמא שתספר לך על צוצון שנשאר ברצון.
|
|