|
||||
|
||||
במדעים מדויקים (או במדעי החיים, או בהיסטוריה) לומדים על אובייקט חיצוני. הלימודים יכולים להיות מרתקים ומחכימים, אבל את לא מערבים את הלומד עצמו. בסוציולוגיה או בפילוסופיה, הלימודים נוגעים כמעט בהגדרה לעצם ההבנה של אדם את עצמו ואת מקומו בחברה. המרצה מעביר לתלמיד ידע שיכול לערער ולבנות מחדש את כל תפיסתו של מי הוא, מדוע הוא כזה, איך הוא יכול להיות אחרת ומה יכול להיות חשוב באמת. את כל זה עושה המרצה באהבה ובהתלהבות, ובחוכמה שאולה, ואולי גם בגילוי לב ניכר, שהרי חוכמת התחום נוגעת לכל אדם. אין בכלל מה להשוות את הרמה של המעורבות רגשית. |
|
||||
|
||||
בשביל מה לערב מעורבות רגשית? רוב האוכלוסייה היא הטרוסקסואלית ויש מחסור ידוע בנשים צעירות במדעים המדוייקים זה כל מה שצריך בשביל להסביר את ההבדלים(אם הם קיימים) בין הפקולטות |
|
||||
|
||||
אין לי ראיות כמותיות, אל מדעי החיים הם יכולים לספק מבחן מתאים. |
|
||||
|
||||
זה היה עובד אילו התופעה הייתה מחולקת בצורה שווה במדעי הרוח, וכמדומה שלא כך הוא - יש חוגים שבהם יש יותר סיכוי שזה יקרה, ולא לפי מספר הסטודנטיות ביחס לסטודנטים. כמו-כן, גם במדעים מדוייקים יש יותר סטודנטיות ממרצים, מספרית. |
|
||||
|
||||
התופעה תלוייה במספר הסטודנטיות למרצה ככל שיש יותר סטונדטיות למרצה כך הסיכוי שיקרה משהו הוא יותר גדול |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |