בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 16/03/12 23:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שתי הפרוטות שלי, שאני אפילו לא יודע עד כמה הן מתאימות בדיוק למקרה הנידון: בתקופת התואר הראשון הייתי עסוק מאוד בחיפוש אחר פרטנריות לקשר רומנטי, ובאופן אובססיבי ממש בכמיהה לפרטנרית כזו. מושאיות הכמיהה היו בשפע בפקולטה שלי ובפקולטות השכנות בטכניון, אבל היותה של מישהי מתרגלת - היו המון - ומתוך כך העובדה שהיא משפריצה ניצוצות גאונות מול הכיתה - הוסיף לה המון נקודות כמיהה. (בנוגע למרצות, לא זכור לי כרגע שהיתה אף אחת כזו בגיל רלוונטי.) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. מבחינתי היה ברור שמרצים ומתרגלים אינם יכולים להוות לי מושא כמיהה, מעצם היותם כאלה. לא היה בזה שום דבר מוסרי או אתי, רק רתיעה רגשית מפני קשר רומנטי איתם. מאידך גיסא, ניצוצות גאונות גם לא ניכרו אצלם, למרבה הצער, למעט פרופסור אחד שכבר אז היה בן 70 לפחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |