 |
קשה לי להסכים ש"האינטרס של הסטודנט היא שהיחסים הבינאישיים יהיו כמה שיותר פשוטים, כמה שיותר לעניין". האוניברסיטה, בייחוד בתארים מתקדמים במדעי הרוח, מבוססת על תהליך של חונכות, שכולל בתוכו גם העברה. אלו יחסים מסובכים, שכוללים גם רגשות של אהבה-שנאה כלפי דמויות סמכותניות. הדואליות ביחסים מאפשרת מצד אחד לאמץ את נקודות המבט של החונך ולעבור סוציאליזציה אקדמית ראויה, ומצד שני לנסות להתקדם מעבר לנקודת המבט הזאת ולפתח מחשבה עצמאית. ביחסים בין חונך לחניך יש גם אלמנטים של ניצול, משני הצדדים. החניך זקוק לא רק לידע והכשרה, אלא גם לשימוש בקשרים ובכוח של החונך. החונך, בתורו, מעוניין להפיץ את הקול הייחודי שלו, וגם באופן מעשי מעמדו מושפע מכמות ומאיכות הסטודנטים שלו.
חונכות יש, ניצול הדדי יש, אז למה לא מין? אני מניח ש(כמו שלימד אותנו ובר) מוסדות בירוקרטים נבנו על בסיס האתיקה הפרוטסטנטית. האתיקה הזאת לא חובבת גדולה של מין ולא יודעת להתמודד איתו. יש בה פחד מהכוחות הויטאליסטים שעלולים לפרוץ ולהרוס את כל הסדר והשיטתיות הארגונית.
אני לא מכיר חלופה טובה למוסדות בירוקרטים, אז כנראה זה יצטרך להישאר כך. אבל נראה לי שאין צורך במטאפיסיקה אפלטוניסטית כדי לתרץ מצב שנוצר מהתגלגלות ההיסטוריה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש