בתשובה לברקת, 12/03/12 9:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
===>""כוחם" של העובדים הוא איזשהו מעצור מוסכם שימנע מהשכר ..." לי קשה ליישב יחד את המילים "כוח" ו"מוסכם". אם העובדים מפעילים כוח אז זה בניגוד להסכמתם של אלו שעליהם הכוח מופעל. עובדי הרכבת מפעילים כוח בניגוד להסכמתינו. אילו היינו מסכימים עם דרישותיהם, היינו ממנים לעצמינו נציגים שיתנו להם מה שהם מבקשים בלי להפעיל כוח. כדי למנוע העסקת ילדים, להבטיח שכר מינימום, לחייב שעות עבודה ומנוחה, אנחנו (באמצעות נציגינו) חוקקנו חוקים מתאימים. אם צריך לשפר אותם אז עלינו לבחור נציגים שיעשו זאת. אבל מה הטעם בכל החוקים, אם בסופו של דבר נותנים לקבוצה אינטרסנטית אקדח (או מסילת רכבת) שבאמצעותו היא יכולה לסחוט מה שהיא רוצה? המסורת של כוח לעובדים הייתה אולי מוצדקת כאשר לא היו חוקי הגנה כאלו. אבל עכשיו, כשיש חוקים - את כל הכוח (גם מאקדחים וגם משליטה במשאבים) צריך להפקיד בידי נציגי הציבור ולא להפריט אותו לקבוצות סחטניות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לעובדי כפיים ועובדים זוטרים אחרים (מזכירות נניח), יש בעיה, קל מאוד להחליף אותם, ולכן אין להם כח באופן אינדיווידואלי, ואין למעסיק, במקרה זה הרכבת, אינטרס לשפר את תנאי העסקתם. לשם כך קמות התארגנויות עובדים, כדי שיוכלו, לנהל משא ומתן (שים לב לקונוטציה החיובית, בניגוד ל''לסחוט'') על שיפור שכר העובדים, תנאיהם ומעמדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שאני מצביע עליה כאן איננה שהם מתאגדים לנהל משא ומתן, אלא שניתנת להםרשות להשתמש במשאבי הציבור (כמו הסטרטר של הרכבת) כדי לכפות את עמדם (כלומר "לסחוט") כשהם מנהלים משא ומתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לחדד: זכות השביתה משמעה זכות להפר חוזה והזכות להגנה מפני תביעות נזיקין בגין נזק שנגרם למעסיק או לצד שלישי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |