בתשובה לשייגץ, 11/03/12 12:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני מצטערת שאתה ממשיך גם להיות גס רוח וגם לטעות ולהטעות. בוא ננסה לשאול את הדוד יחד, ונביא הנה כמה מקורות (בסדר אמינות יורד): "שייגעץ – גוי צעיר חצוף; פוחח, פרחח (גם ככינוי של חיבה). במקור: שֶׁקֶץ (דבר מאוס, טמא)" http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9...(%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%94) שייגעצ (ביידיש: "פרחח", מלשון "שקץ")"שייגעץ = שקץ ... וברבים שקצים. שְקָצִים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המקורות בסדר אמינות יורד, אבל הוא מתחיל מתחת לאפס. במקור שקץ? איזה מקור, בעברית שממנה צמחה היידיש? הרי כשהיידיש משאילה מילים מעברית, הן נכתבות בכתיב עברי (ומבוטאות כמובן במבטא יידי) כל הנושא בכלל מופיע בהערת אגב (בעמוד הזה גם מופיעה הפנינה שגזלן זה ביידיש. על זה נאמר, נו שוין). את הולכת אחרי זה להערת אגב בערך בויקיפדיה על להקה בשם שייגעצ, ובסוף מדרדרת לפורום יידיש, בו מישהו בכלל לא מזכיר ששייגץ הוא גוי. אני לא יודעת אם את יודעת, אבל שייגעץ אף פעם לא משמש בתור כינוי ל"שקץ" או שרץ. הוא תמיד מוסב על אנשים. אם את רוצה באמת "מקור", יש שלל ספרים ללימוד יידיש, שנכתבו על ידי בלשנים, (זו שפה שנלמדת באוניברסיטאות). לכי לספר אמין, ותני לנו ציטוט משם, ואז כולנו נחכים. הקלדת מילים במנוע חיפוש והפניה לכמה תוצאות לא אמינות לא כל כך משכנע. אבל איך לא מצאנו עמוד שמתייחס לשאלה הפשוטה, מהו מקור המילה שייגעץ, ולא כהערת אגב. רצוי אולי מבלשן שגם מבין יידיש? (אני קורא את השורה הראשונה שלך, ושואל את עצמי מי מאיתנו גס רוח. אולי חפשי בגוגל "גס רוח" נחפש ביחד ונמצא בדוד תשובה לשאלה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי אם התבטאתי בישירות יתר. אבל אני מודה, זה מרגיז, תגובה אחר תגובה של סתירה, בלי שום נימוק חוץ מהטענה "אני יודע ואת לא". אם יש לך גישה לשלל ספרים ללימוד יידיש, אדרבא, הבה נחכים. בינתיים, פסעתי לעבר ספרייתי ושלפתי את "מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל. אמנם לא מומחה ליידיש, אבל אולי זה מקור אמין בעיניך? ואני מעתיקה ישירות: *שייגץ*. שובב, לא רציני: "אם ימשיך לעשות לה ככה נחת ייצא ממנו 'שייגעץ' שמן" (אלבוים, 27); יידיש: שייגעץ (שקץ, נער גוי, חוצפן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דודה מרים נחשבת? מעניין איך הפך השקץ ל"שייגעץ" (זו לא קריאה רגילה בהברה יידישאית) ולמה השקצה הפכה ל"שיקסע" ולא "שייגצה" או משהו בדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש, בתקווה שזה יעודד מישהו שמבין לתקף או לתקן: אולי זה קשור לזה שב"שיקסה" ה'ס' צמודה וזה עיצור לא קולי. אולי יש גם קשר להטעמה השונה של שייגץ ושקץ, שאליה התייחסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואיך "נוסה" הפכה ל"שיקסע"? רב הנסתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרה שקץ במילון החדש עברי-יידי/יידי-עברי, הוצאת ש. זק, ירושלים 2003: שקץ(ז) מיאוסקייט; מיגל; עקל; עקלדיקער ווארעם; שייגעץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקים, אני חוזר בי. לא הכרתי את זה, והיה נראה לי מוזר שהתעתיק של קוף הוא גימל, וגם שהכתב של מילה עברית לא נהיה עברי. תודה, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היית שייגץ היית כותב ''תודה וסליחה'', פסקוניאק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, זה מקרה קשה של ''בבניין ציון ננוחם''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |