 |
|
 |
||
|
||||
 |
היה לי במשך תקופה מסויימת מפקד יחידה שהחזיק בתפיסה שחייל שלא ישב איזה שבוע שבועיים בכלא הוא פוטנציאל לצרות. כל חייל שהגיע אליו למשפט, תלונה משוטר צבאי או מרס''ר הבסיס, נשק מלוכלך בעליית משמר, התחצפות למפקד או דוח חניה (לנהגי היחידה), היה נשלח אוטומאטית למאסר. מידי כמה חודשים היה מכריז על מבצע מלביש יחידתי, ביקורת פתע במתקני היחידה או בעליית המשמר וכמובן שהיה מתמקד באותם חיילים שעדיין לא עברו בכלא. למזלי שירתתי במתקן מרוחק ונידח למדי ככה שאלי הוא לא הספיק להגיע, אבל יורשי בתפקיד נכנס לכלא תקופה קצרה לאחר שהשתחררתי. באותה תקופה זה לא היה נדיר שחיילים שנשפטו למאסר היו מגיעים לכלא ובסוף אותו יום היו מוחזרים ליחידה בטענה ש''הכלא מלא''. במקרה כזה נהגו להמיר את המאסר בריתוק לבסיס וסיפוח לרס''ר. היה לי חבר ביחידה שנשפט לשבועיים מאסר בגלל שאחר למשמרת. למזלו של אותו חבר, כשהגיע לכלא הסבירו לו שאין מקום והוא צרי לחזור ליחידה. הוא קיבל טופס מתאים אבל במקום לחזור ליחידה הוא החליט להתחכם והמיר את המאסר במאסר בית. הוא ישב שבועיים בבית (כמעט ולא יצא מהבית מחשש שמשיהו מהיחידה יראה אותו וילשין) ובתום תקופת המאסר המקורית, חזר ליחידה. הוא מסר את הטפסים וחזר לעבודה כאילו לא קרה כלום. למזלו אף אחד לא שם לב לחוסר ההתאמה בתאריכים. מפקד היחידה הגיע לדרגת תת אלוף. עם העליה בדרגות הוא שינה את הגישה שלו מקצה לקצה. כתת אלוף היה ידוע בגישה ''הכמו אזרחית'' ובאוירה הלא פורמאלית ששררה ביחידה עליה פיקד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תת אלוף? הרמטכ"ל! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |