בתשובה לברקת, 21/02/12 12:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מגוחך? לשים הודעה אחת בראש השרשור "החל מכאן מתחילים לדבר על דברים שיהרסו את הספר למי שלא קרא" זה מגוחך? לא דיברתי פה על הגבלה של ציטוטים מתוך קלאסיקות שהפכו למטבע לשון, או שיש להן משקל תרבותי, אלא על דיונים שמדברים על *תוכן* של יצירה. הרי ברור שזה מגוחך לשים אזהרת ספויילר לפני שימוש ב "i'll be back" או "to live or not to live" (בכוונה לקחתי שתי יצירות בעלות עומק דומה ;) ). לדעתי, אם יש דיון על יצירה ספציפית, רצוי לשים אזהרת ספויילרים *אחת* בראש הדיון, אף אחד לא נפגע מזה. וזה ממש לא מגוחך לתת לאנשים הזדמנות להנות מיצירות קלאסיות ולא להרוס להם אם הם טרם קראו אותן (כך למשל, אפשר יהיה ליצור דיונים איכותיים גם בין אנשים בשכבות גיל שונות מבלי שהצעירים ירגישו "מושפלים" או שיהרסו להם את החוויות העתידיות שלהם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה מגוחך ואני לא מוכנה לשים הודעה כזו. ב"עין הדג" זה היה הכלל של המקום וכיבדתי אותו כשכתבתי שם. במקומות אחרים אין לי שום כוונה כזו. ושוב - אני לא מדברת על ספר/סרט חדשים, אלא על יצירות קאנוניות, או כאלה שהן כבר בנות כמה שנים טובות (עשרים שנה, זה מספיק?). איזה דיונים מדברים על *תוכן* של יצירה בלי לדון בה? אם יש דיון על הסוף של "אנה קארנינה", אז דנים בכל רבדי המשמעות, מפרטי העלילה ועד משמעויות סימבוליות, מניעים נפשיים עמוקים, כוחות חברתיים, סגנון הכתיבה וכדומה. ושוב אשאל מה שנשאל באחד הדיונים הקודמים פה: אני יודעת, כי שמעתי אינספור פעמים, שב"רומיאו ויוליה" המשפחות עומדות בדרכם של הנאהבים וכתוצאה הם מתאבדים לבסוף. האם זה "יהרוס לי" את היצירה, אם אחליט לגשת לקרוא אותה? האם בכלל אפשר לצפות לגשת ליוצר כמו שייקספיר, שאינספור הדהודים ליצירות שלו נוכחים בתרבות המערבית, ועדיין להיות מופתעים ולחוות מתח של קריאה ראשונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת את כוונתי, כשדנים בתוכן של יצירה אז מן הסתם - דנים בה, לכן ראוי לשים אזהרת ספויילר. אם את רוצה להשתמש בציטוט - בכיף, זה לא הורס שום דבר. לשאלותייך בפסקה האחרונה - כן, זה יהרוס. אני לא רואה טעם לקרוא את רומיאו ויוליה, בשל אותה חשיפה שדיברת עליה. וכן - אפשר לגשת ליוצר כמו שייקספיר ולהיות מופתעים כי כל האזכורים ששמעתי מיצירותיו לא נתנו לי רמזים משמעותיים לגבי ההתרחשויות (כנראה שהיה לי מזל שלא נתקלתי במשתמשי אינטרנט פזיזים כמוך). בחיי הקצרים קראתי ספרים רבים מאוד, אבל מעטים מהם הם "קלאסיקות", אני מצפה בקוצר רוח להגיע אליהן ואני לא ארצה שיהרסו לי אותן גם אם הן בנות 200, אין פה תאריך התיישנות. האם זה לגיטימי בעינייך לבוא לקורא צעיר בן 16 ולספר לו את העלילה של אנה קרנינה "כי הוא בטח כבר שמע על זה איפהשהו"? אני אמנם לא בן 16, אבל חוץ מהשם "אנה קרנינה" לא שמעתי דבר וחצי דבר על היצירה, מה נותן לך את הזכות להרוס לי? למה את מניחה ש"כולם" יודעים את מה שאת יודעת? למה כל כך עקרוני לך להתעקש להרוס לקוראים תמימים יצירות שאת הכנסת לרשימת ה"יצירות קאנוניות שעבר מספיק זמן לדעתי מיום יציאתן לאור" שלך? האם הודעת "ספויילר" דורשת ממך השקעת מאמצים על אנושיים? הרי מדובר בכללי נימוס בסיסי בסביבת האינטרנט אין לי כל כוונה לפגוע בך, אבל חושב שהגישה שלך מאוד מתנשאת; לא כולם משכילים ורחבי-אופקים כמוך, ראוי שתשאירי לאנשים הפחות חכמים שמסביבך סיכוי להגיע לרמתך בלי לשים מכשולים בדרכם ולהרוס להם את ההנאה שבקריאה בתולית של אותן יצירות קאנונית. בברכה, האנשים הפחות חכמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מודע לכך שהמוות של רומיאו ויוליה מופיע בפסקה הראשונה של היצירה, כן? אם שייקספיר לא חשב שמדובר בספוילר, אז מי אתה שתטען ככה. ודרך אגב, בסרט ״טיטאניק״ האוניה טובעת קצת לפני הסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא מודע שזה מופיע בפסקה הראשונה, כאמור, לא קראתי. גם לא אמרתי שמותם מהווה ספוילר אלא היכרותי הכללית עם העלילה. בדרך כלל סרקזם נועד בשביל להבהיר נקודה כלשהי או לסתור טענה, התגובה שלך עוררה אצלי שעשוע קל והעלתה חיוך רגעי על שפתי, אבל אני לא רואה איך היא מתייחסת לטענותיי, שכן מעולם לא טענתי שרמת הספויילרים שאתה מביא כדוגמא בהודעתך מצדיקה אזהרה מיוחדת, תרצה להבהיר את כוונתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלך על חוסר הטעם שבקריאת המחזה רומיאו ויוליה בשל ידיעת הפרטים שמופיעים כבר בפרולוג של המחזה, נראית לי תמוהה. זאת כמובן זכותך לא להיות מודע לסופם המר של רומיאו, יוליה, אנה והטיטאניק, אבל זה יקשה עליך להבין יצירות קצת פחות קלאסיות שמשתמשות בהם כדימוי. למשל איך תבין שורה כמו ״הלכה הבת ועוללה לרכבת ת״א-חיפה, מה שאנה קארנינה עוללה לרכבת מוסקבה-פטרבורג״ (״הגנת יתר״ מתוך ״אבא אמא מותו כבר״ מאת אלי שרייבר, השגיאה במקור) אם טרם הספיקות לעיין בקלאסיקה עצמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי הייתה ש*אני* לא אטרח לקרוא יצירה שגילו לי את העלילה שלה, לא הייתה לי כוונה להכליל ולומר שאין טעם באופן כללי, כי ברור שיש טעם לקרוא יצירות מסוג זה גם כדי להנות מהכתיבה, מהרעיונות ומרוח התקופה ולא רק מהעלילה עצמה. באופן אישי, אני מתקשה לקרוא ספרים שאינם מעניינים אותי, וברגע שמגלים לי פרטים קריטיים על אודות העלילה של הספר - רמת העניין שלי בו יורדת משמעותית והוא נדחק לתחתית רשימת הקריאה שלי. ואיך אני אבין? כנראה שאני לא אבין... יש רמה מסוימת של בורות שאני מוכן לסבול, בכל זאת, אין לי את כל הזמן שבעולם לקרוא את כל היצירות ה"קאנוניות". ואם כבר פתחנו את הנושא הזה, אני נוטה לחשוב שככל שהזמן עובר כך פוחתת החשיבות של היצירות ה"קאנוניות". למה אני מתכוון? אם לפני 50 שנים אדם לא היה נחשב לאדם משכיל ורחב אופקים אם לא קרא מספר מוגדר כלשהו של יצירות ש"חובה לקרוא", הרי שהיום אדם יכול להחשב כמשכיל גם בלי שקרא אף אחת מאותן יצירות. הסיבה המרכזית לטענה הנ"ל היא שאותה התפתחות אינטלקטואלית וחשיפה לרעיונות שבעבר התאפשרה בעיקר באמצעות ספרים, אפשרית היום לכל אחד באופן רחב בהרבה. למשל, לא צריך לקרוא את בעל זבוב בשביל להעלות דיון באילוצים המוסריים שהחברה כופה על הפרטים בה, כי מספיק להיות מנוי למגזין של מדע פופולארי שמפרסם מחקר בנושא או מאמר דעה כזה או אחר שעוסק בדיוק בנושא הזה. ויש גם שאלה נוספת, אישית יותר באופיה, שעלתה לי בזמן שחשבתי על הנושא: חבר טוב שלי קורא בשנים האחרונות הרבה מאוד ספרים "קאנוניים" (שייקספיר, נבוקוב, דנטה) בעוד שאני משקיע את עיקר זמני הפנוי בעיון בחדשות, בלוגים בנושאים טכנולוגיים וכלכליים שונים וקריאת ספרים לא "קאנוניים". האם השכלתו הספרותית של חברי הופכת אותו לאדם מעניין יותר/פחות ממני? משכיל יותר/פחות? התשובה שלי היא שבזמננו לא ניתן להגדיר את רמת השכלתו של אדם לפי רשימת הקריאה שלו, וזו סיבה נוספת לירידה ביוקרתם של הספרים ה"קאנוניים" בעיני אנשים שתחום הספרות אינו קרוב לליבם. נ.ב. רשמתי "נוטה לחשוב" כי טרם גיבשתי דעה סופית בנדון, הייתי רוצה לקרוא כמות גדולה יותר של קלאסיקות לפני שאני חורץ את דינן. כמובן שאשמח לדעות נגדיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שבשביל אחד שהקלאסיקות לא מעניינות אותו, אין לו זמן בשבילן והוא סבור שהן חשובות פחות מבלוגים, אתה דורש חתיכת מאמץ מכל השאר (שלא יגלו לך פרטים עליהן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח אם תפני אותי לחלק בהודעתי בו טענתי את אחד הדברים שאת מייחסת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה - אתה לעולם לא הולך לסרט שקראת את הספר שהוא מבוסס עליו, או להיפך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קראתי את הספר - אין לי בעיה לראות את הסרט כי הסרט הוא בגדר שעשוע ואני מתייחס אליו הרבה פחות ברצינות מאשר לספר. מקרים יוצאי דופן הם ספרים שאני יודע שאין לי כל כוונה לקרוא. את הרוזן ממונטה קריסטו קראתי בשתי שפות שונות לפני שראיתי את הסרט (וטוב שכך, כי הסרט לא נאמן למקור). לעומת זאת, את הארי פוטר טרחתי לקרוא רק עד הספר השישי כי פשוט לא עניין אותי מספיק לקרוא את השביעי, אז ראיתי את הסרט האחרון מבלי שקראתי את הספר ואני לא מרגיש שפספסתי משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קראתי את הספר "שארית היום" אחרי שראיתי את הסרט, ונהניתי ממנו הרבה יותר מאשר מהסרט - שגם הוא היה מוצלח בהחלט. ואני רוצה לראות את "הנערה עם קעקוע הדרקון" בדיוק מפני שאת הספר מאוד אהבתי. ואיך זה שקראת ששה ספרים מסדרה שלא כל כך מעניינת אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השניים הראשונים אהבתי, את השלישי פחות, את הרביעי יותר ואת החמישי והשישי - קראתי מכח האינרציה כי קצת נמאס לי מהסדרה הזו ולשביעי כבר לא התפניתי. בסה''כ מדובר בסדרה מוצלחת למדי בתור ספר ילדים, אבל לא הרבה מעבר לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אצל רוב האנשים זה הפוך (אוהבים קצת את שני הראשונים, את השלישי יותר, ומכאן ואילך זה בעיקר עולה, אם כי יש הרבה שהחמישי ארוך ומתיש מדי בשבילם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<<<ספויילר לספר השלישי>>> - - - - - אני לא אוהב כשמתחילים להתעסק עם פרדוקסים הקשורים לזמן. בנוסף, אני זוכר שנוצר אצלי הרושם שהסופרת עשתה את זה באופן לא אמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא זו הייתה דוגמה טובה (לטעמי) להתמודדות טובה עם הנושא שלא יצרה שום פרדוקסים (אבל כן העלתה שאלות "אז למה הם לא עושים את זה עם עוד אלף ואחד דברים?"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אכן דוגמא טובה לאזהרת ספויילר D: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכאן רק ניתן להסיק שאתה לא ממש מבין אל המהות של עיבוד קולנועי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת, אני באמת לא מבין גדול בעיבוד הקולנועי, עד כה לא התעמקתי בנושא, אבל לעולם לא מאוחר מדיי. בהודעתי הקודמת, התייחסתי לקולנוע כגרסה חיוורת יותר של הספר ובכך כנראה שחטאתי לאמת ולו מעצם העובדה שמדובר במדיומים שונים, המשתמשים בחושים שונים להעברת מסר/חוויה וכל השוואה ביניהם צריכה להיות זהירה מאוד. כמו כן, ניתן להסיק מהודעתי כי כל סטיה מהספר היא משהו רע, כשבפועל לא כך הדבר. ההתייחסות שלי ל"סרט" בהודעה הקודמת *אמורה* להוות התייחסות לקבוצת סרטים מאוד מסויימת שמאפייניה הם: חיקוי מקסימלי של הספר, אינטרפרטציה אפסית של התוכן ומטרתה העיקרית - גריפת רווחים ע"י קליעה לטעם ההמון ועיוות הספר לשם כך במידת הצורך. אני קורא לקבוצה זו - "קבוצת הסרטים הגרועים". במקרה זה, הסרט יכול להיחשב כ"בידור" בלבד ולכן, לטעמי, רצוי שלא לראות סרט כזה טרם קריאת הספר האיכותי עליו הסרט מבוסס (במקרה זה - הסרט הוא ספויילר לספר). לסיכום - אם הייתי חושב קצת יותר לפני שרשמתי את ההודעה הקודמת הייתי מונע את ההכללה הגסה ומבהיר את כוונתי בצורה טובה יותר. אי התעמקות או אי הבנה בנושא מסוים לא מהווה תירוץ להכללות גסות. עד כאן ביקורת עצמית להיום, ותודה ל"היא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קבוצת הסרטים הגרועים" היא קב' ריקה כי "חיקוי מקסימלי של הספר" לא הולך עם "עיוות הספר".ֿ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא. יש סרטים גרועים שאינם מבוססים על ספרים. ויש סרטים גרועים שמחקים במדויק ספר גרוע, או ספר טוב שלא ניתן להסרטה מדויקת וטובה גם יחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם כך עדיין השאלה פתוחה: האם לא ייתכן שתראה סרט טוב המבוסס על ספר, ובכל זאת תרצה לקרוא את הספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן בהחלט, אבל עדיין לא קרה לי: או שקראתי את הספר לפני הסרט, או שנמנעתי מהסרט כי אני מתכוון לקרוא את הספר או שבגלל הסרט איבדתי עניין בספר (למעט הארי פוטר 7 אני לא מצליח לחשוב מקרה נוסף שבו ראיתי סרט לפני הספר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הרוחות של גויה קראתי בעקבות צפיה בסרט. זה מקרה מיוחד כיווןשאחד הכותבים של הספר הוא מילוש פורמן בימאי הסרט. בכל מקרה, הספר שופך אור על הרבה נושאים שמוזכרים בסרט רק ברמיזה. מועדון קרב ראיתי את הסרט, עדיין לא קראתי את הספר אבל בעקבות צפיה בסרט הכנסתי אותו לרשימת הקריאה העתידית שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שייקספיר כבר הבין בכתיבה דרמטית. לא, אבל ברצינות - גם Blood brothers נפתח בלומר במפורש שהגיבורים שלו מתים, ואיך, וזה פשוט הורס את כל ההמשך, בדיוק מהסיבות שתיארו כאן. אז לשייקספיר זו ממילא לא הפואנטה, אבל בהחלט יש יצירות שמצליחות להרוס לעצמן. (מהעבר השני יש גם יצירות שמספיילרות את עצמן בהתחלה וכמובן שכאשר מגיעים לספוילר מבינים שהעניינים לא כל כך פשוטים - למשל, "מאה שנים של בדידות"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מאה שנים של בדידות'' נפתח ב''ספוילר'' רק אם אתה כבר יודע מראש על מה מדובר. ספרים דומים שנפתחים כך הם ''לוליטה'' ו''המצב השלישי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נפתח ב"שנים לאחר מכן, כשיעמוד X מול כיתת היורים" (ציטוט מהראש) 1. נשמע כמו ספוילר-עצמי גם למי שאין לו מושג על מה מדובר. ------- 1 לטעמי (עם ההמשך שלה), אחת מהפתיחות הטובות ביותר של ספר שקראתי, אם לא הטובה שבהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
X = אאורליאנו בואנדיה, ובספר הזה גם Y = אאורליאנו בואנדיה, וגם Z, וגם W... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקולונל אאורליאנו בואנדיה (וכזה יש יחיד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת הטובה שבהן: תגובה 358200 . בהמשך הספר יש את הציטוט האהוב עלי: "הקולונל אאורליאנו בואנדיה אירגן שלושים ושתיים מרידות מזוינות ובכולן נכשל. נולדו לו שבעה-עשר בנים משבע-עשרה נשים שונות, וכולם חוסלו בזה אחר זה בלילה אחד, קודם שמלאו למבוגר שבהם שלושים וחמש שנים. הוא ניצל מארבע-עשרה התנקשויות בחייו, משבעים ושלושה מארבים, ומכיתת יורים אחת. הוא הצליח להישאר בחיים לאחר מנת-סטריכנין בקפה שהיה בה כדי להרוג סוס. הוא סירב לקבל את "עיטור השירות המצוין" שהעניק לו נשיא הרפובליקה. הוא עלה לדרגת המפקד העליון של הכוחות המהפכניים, בעל זכות שיפוט ופיקוד מגבול אל גבול, והאיש שהממשלה פחדה ממנו יותר מכל אדם במדינה, אבל מעולם לא הרשה שיצלמו אותו. הוא דחה את הפנסיה לכל ימי חייו שהציעו לו אחרי המלחמה, והתפרנס עד זיקנה ושיבה מדגיגי-הזהב שעשה בסדנת הצורפים שלו במקונדו. אף-על-פי שנלחם תמיד בשורות הראשונות של אנשיו, נפצע את פצעו היחיד מידי עצמו, לאחר שחתם על כניעת נארלנדיה ששמה קץ לכמעט עשרים שנות מלחמת-אזרחים. הוא ירה באדח בחזהו, והכדור יצא לו מגבו ולא פגע בשום אבר חיוני. הדבר היחיד שנשאר מכל המעשים האלה היה רחוב שנקרא על שמו במקונדו. ואף-על-פי-כן, כפי שאמר כמה שנים לפני מותו בשיבה טובה, לא ציפה גם לכך באותו שחר שיצא עם עשרים ואחד אנשיו להצטרף לכוחותיו של הגנרל ויקטוריו מדינה." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המוות של רומיאו ויוליה מופיע בפסקה הראשונה"? הא? איך פספסתי את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דילגת על הפרולוג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה. מה שיותר מוזר הוא שממש לא זכור לי שיש שם פרולוג. ואני לא יכולה משום מה להיכנס לפרויקט גוטנברג - אולי אם יצא לך לשלוח לינק אליו?:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה (אבל לא גוטנברג): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב תודות! למיטב זכרוני באמת לא קראתי את הקטע הזה קודם. מדהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רומיאו ויוליה היה בזמנו של שייקספיר סיפור ידוע כמו המלט, יוליוס קיסר או אנטוני וקליאופטרה. בערך כמו שמי שצופה ב"שרלוק" היום לא ממש מופתע שבסוף הוא (זהירות, ספוילר) מוצא את הפושע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ברור שידעתי שרומיאו ויוליה מתים בסוף לפני שראיתי את ההצגה בפעם הראשונה וודאי הרבה לפני שקראתי את המחזה. אני פשוט מופתעת שלא זכרתי את הפרולוג. וכל המחזות היווניים העתיקים נכתבו על סיפורי מיתולוגיה ידועים היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כל הטרגדיות היווניות. מן הסתם לא (כל) הקומדיות. וזו שוב הזדמנות טובה להזכיר ששייקספיר התבסס על (כל מיני קנאים בני זמננו היו כותבים "גנב מ־") מחברים אחרים בני זמנו. טוב לדעת שמחזותיו של שייקספיר לא נגנזו בשל תביעות על הפרות זכויות יוצרים (Ur-Hamlet [Wikipedia], The Tragical History of Romeus and Juliet [Wikipedia], ועוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, סליחה, חשבתי על הטרגדיות. ושכחתי לציין ששייקספיר גנב הרבה גם מהן. ומהקומדיות הוא גנב את "as you like it" , למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסל בירשטיין באחד מסיפוריו, נשאל: במה אדוני עוסק? אני סופר. וממי אתה מעתיק? מביאליק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עונה לכל מיני טענות שלא קשורות כלל לדבריי, אולי כדאי שתעיין בהם שוב. לא ברור לי מדוע נעשה שימוש במונח כמו "תמימים" (האם חשיפה ליצירה = אובדן תמימות?). לא יודעת מה המצב היום, אבל בזמני צעיר בן 16 אחז בידו את התקציר לבגרות של "אנה קארנינה" ולמעשה שמח מאוד שהוא זוכר את הסוף לפני הבחינה. (אגב, מה הקשר בין ספוילרים לאינטרנט? אפשר לספר למישהו סוף של סרט גם בטלפון או בפינת הקפה במשרד). האם אתה מכיר את להיטה הפופולרי של יהודית רביץ "אופליה"? מה לדעתך הקשר בינו לבין יצירה שייקספירית מסוימת? האם אפשר להאשים את יהודית רביץ ב"הריסת" הקלאסיקה ההיא למי שעדיין לא הספיק לקרוא? האם יהיה זה הוגן לבקש שינוי כלשהו במילות השיר, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אעיין שוב מחר, מתנצל מראש אם פירשתי לא נכון את טענותייך. בקשר לבגרות בספרות - כל בית ספר נהנה ממגון רחב מאוד של ספרים לבחירה: כך שאנה קרנינה זה כבר לא ידע בסיס שנלמד בבית הספר. אם מישהו מספר לי ספוילר באופן אישי, זה לא מנומס במידה פחותה כי באינטרנט רמת החשיפה גבוהה בהרבה וזה נשאר שם גם הרבה אחרי שלחצת על מקש האנטר. גם לטענה האחרונה אגיב מחר. לילה טוב :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, עיינתי בתגובותייך ואני חושב שבהנחות היסוד שלך יש מן ההתנשאות: הנה ציטוט שלך: "זה נוגד את מה שאני מאמינה שצריך (לשאוף) להתקיים - גוף תרבותי רחב כלשהו (עם שוליים רחבים מאוד מאוד מאוד) שאפשר להניח שאנשים רבים מכירים אותו, ואפשר להתייחס אליו, לצטט ממנו וכולי. זה לאו דווקא מתוך השאיפה לשמר הגמוניה תרבותית, אלא כדי שיהיה אפשר לדבוק (אולי בתמימות) בהנחת היסוד שאני מדברת על היצירות האלה עם אנשים משכילים או שרוצים להשכיל, עם אנשים שזה מעניין אותם2. החיים זה קצת משחק humiliation. מי שלא קרא את הקלאסיקות, שיילך לקרוא. או שלא יקרא. אבל שלא יטריד אחרים שמדברים עליהן. בלתי נסבל בעיניי שה"בור" יכפה כל מיני כללי דיון על מי שטרח וקרא/צפה." מה אני מבין: מי שלא קרא - לא משכיל. מי שרוצה להשכיל - אין לו בעיה עם ספויילרים. מי שלא קרא - זו בעיה שלו ושלא יטריד אותי. עוד ציטוט שלך: "...אני לא מדברת על ספר/סרט חדשים, אלא על יצירות קאנוניות, או כאלה שהן כבר בנות כמה שנים טובות (עשרים שנה, זה מספיק?)." מה אני מבין: מי שלא קורא ספר זמן קצר לאחר יציאתו - זו בעיה שלו ויש לי זכות מלאה לעשות לו ספויילרים. אם האייל הקורא היה מועדון לבני 50+ (כמו שזה באמת נראה לפעמים) אז הייתי מוכן לדון בלגיטימיות של הטענה שלך ש"מי שלא קרא שיילך לקרוא ולא יטריד אותי". אבל גולשים פה גם אנשים צעירים (ואני ביניהם) וזמן זה אילוץ משמעותי מבחינתי: פשוט לא היה לי מספיק *זמן בחיי הבוגרים* בשביל לקרוא חלק ניכר מהיצירות שאת מחשיבה בתוך קאנוניות. לכן הגישה שלך מתנשאת ולוקה בחוסר התחשבות בסיסי - כי בסופו של דבר, כל הדיון הזה היה נמנע אילו היית מסכימה להתגמש ולהתחשב בזולת (וזאת ללא כל הקרבה מצידך). בתגובה הזו גדי אומר את זה טוב ממני: תגובה 591672 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך זמן לקרוא את הספר X, אבל יש לך זמן לקרוא את הדיון עליו באייל? טוב, נניח. נניח גם שאתה רואה פתיל של 20 תגובות בנושא הספר X שלא קראת, ואתה נכנס לקרוא בו - איזו מחשבה בדיוק עוברת בראשך כשאתה נכנס לקרוא? איזה מידע היית רוצה להיות שם, על ספר שלא קראת, ואתה לא מעוניין לדעת את עלילתו? אני באמת שואלת והייתי רוצה לדעת. בפירוש דיברתי על קלאסיקות, לא על מקרה של "זמן קצר לאחר יציאתו" של הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שפספסת את כוונתי. לא התיימרתי להגיד לך מה לרשום ומה לא לרשום בדיונים שעוסקים ביצירה מסוימת כשהיצירה היא מוקד הדיונים, אני רוצה למנוע מצב שבו מדברים על נושא שלא קשור ליצירה ופתאום, ללא אזהרת ספויילר, מישהו מחליט שזה מתקשר לו לעלילה של יצירה, למשל: בדיון על המאגר הביומטרי מישהו נזכר שזה ממש דומה ל 1984 כשהדמות הזו עשתה ככה וככה ואז עשו לה ככה וככה... ושוב - מה זה משנה מתי יצא הספר? העניין פה הוא לא להרוס לאחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כניעה לדרישה של משטרת הספוילרים מקשה על יצירה של שדה תרבותי משותף וגורמת לרידוד השיח. 1984 היא דוגמה מעולה, כי היא עלילת המתח שם היא משנית לחלוטין לתיאור הדיסטופיה של מדינה טוטאליטרית. אם סיפור על עציר מנהלי מזכיר לי את חדר 101, מותר ומומלץ להזכיר למה. בקרוב תבקש להימנע מלקרוא בפומבי את קינת דוד לשאול ויהונתן, בגלל שזה הורס לך את הסוף של שמואל א'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאול ויהונתן מתים?!?!? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמערכת לא מזהירה אותי מסימני שאלה וקריאה לסירוגין?!?!? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם כל כך רחוקים על המקלדת, שההפך, המערכת מעריכה את ההשקעה. (ומה המקביל לשולתתת!!!1 - שולתתת?!?!?!.1.1) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה הפשוטה היא, כן. התשובה היותר מדויקת, זה תלוי. לפעמים הם מתים ולפעמים לא, טרם הוחלט אם זה הפטנט של עוף החול או של החתול של שרדינגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא. הוא מבקש שתהרסי מהלכים רטוריים ומשפטים פיוטיים בהכנסת המילה <ספוילר>, רצוי עם מספר סימני קריאה ואולי גם כמה שורות רווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון כולו כאן לא היה על המנעות מספוילרים; הוא היה על ציון אזהרה כשעומדים לתת ספוילר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 591744 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה חסר משמעות כשיש דיון על ספרים, ולא סתם רוצים להכניס אזכור כבדרך אגב. הנושא של אזכור-כבדרך-אגב הוא קצת יותר בעייתי, ללא ספק; אני חושב שהדבר הכי טוב לעשות הוא לתת את האזכור בלי להסביר אותו במפורש מתוך הנחה שמי שיודע, יודע. למשל, יודע מי הוא קייזר סוזה, או מי אבא של מי, או מי הגברת הרוסיה שמבקרת בתחנת הרכבת ולאיזה צורך. זה אולי לא ירגיע טהרני ספוילרים, אבל נראה לי שלאדם הסביר זה מספיק טוב. קשה מאוד להתקומם על כך שהרסו לך יצירה אם אתה צריך להתאמץ קצת כדי לברר מה היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק, כשקראתי את הקטע על אנה קארנינה נזכרתי בדיוק ב"רומיאו ויוליה". אבל דווקא בגלל "משמעויות סימבוליות, מניעים נפשיים עמוקים, כוחות חברתיים, סגנון הכתיבה וכדומה". כי לאיזה מאלה אפשר לשייך את המונולוג של יוליה במרפסת אחרי שמתברר לה שאהובה הוא בן מונטגיו? כשתגובתה היא לחשוב על פילוסופיה של שמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... כן, מביך :) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |