בתשובה ליובל נוב, 09/02/12 20:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היום, בשיחה עם סטודנטית לשעבר של בנימיני, נודע לי שהמאמר המכונן של ה-FDR - עם למעלה מ-13,000 ציטוטים מדעיים, נכון להיום - נדחה מכתב העת הראשון שהוא הוגש אליו. המסקנה: לא להתייאש! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם יורשה לי לנחש, המסקנה הזו לא תקפה סטטיסטית. (אם מאמר נדחה מכתב העת הראשון, מה הסיכוי שלו לכונן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה תצטרך לקחת מאמרים ש*לא* נדחו מכתב העת הראשון, ולהשוות למאמרים שכן נדחו ולאחר מכן פורסמו, ואז לבדוק מה אחוז המכוננים מכל אחת מהקבוצות. אני בטוח שמישהו יכול להוציא דוקטורט בסטטיסטיקה על העניין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן, אני צופה שהתוצר של המחקר הזה, המאמר "פרסומים ודחיות בכתבי-עת אקדמיים: ניתוח משווה של חשיבות ארוכת טווח", יידחה מכתב העת הראשון אליו יישלח. למעשה, אם יתברר שזה משפר את הסיכויים, כל שופט הגון יראה חובה לעצמו לדחות את המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב המדענים המובילים ששמעתי, דיברו על קשיים בפירסום העבודה (פורצת הדרך) לפחות בתחילת הקריירה (אני מניח שעם פרס נובל אף עורך כבר לא יעז לשאול "את מי זה מעניין"). נדמה לי שזה נכון במידה כזו או אחרת לרוב1 העבודות החדשניות שנעשות ע"י אדם או קבוצה מצומצמת, אם כי קבוצות גדולות כמעט ולא סובלות מזה. כמובן שטרחנים למינהם יראו בזה אישוש לטרחנות שלהם, ולא היא. 1 יוצאי הדופן הבולטים הם השגים שכולם יודעים שהם חשובים, אבל לא ברור איך להשיג אותם. למשל אני מניח שאת פרופ' יונת ניסו לייאש בעיקר לפני שהיו לה תוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעריך שאתה צודק. אבל שים לב - כתבתי ''לא להתייאש'', ולא ''להגביר את הציפיות''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |