בתשובה ליהונתן אורן, 07/02/12 18:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המטא-קריטריון היחיד להבחנה בין מדע ללא-מדע הוא הסכמה של ועדת הקבלה לגבי מידת מדעיותו. אבל הניסוח הזה נכון במקרים רבים אחרים: המטא-קריטריון היחיד לקבלת פרס נובל הוא החלטת הועדה לתת לך פרס נובל, המטא-קריטריון היחיד למעבר מבחן טיורינג הוא שהבוחן החליט שעברת את מבחן טיורינג, המטא-קריטריון היחיד למאסר במדינת ישראל הוא שנציגי הממסד החליטו לשים אותך במאסר. ישנם קריטריונים מסויימים על פיהם נשפטת עבודה מדעית, ומקובל כרגע האנשים שביכולתם לבצע שיפוט זה הינם אלה הבקיאים בדיסציפלינה המסויימת אליה משתייכת העבודה, או במילים אחרות, מדענים מאותו תחום. peer review הוא אבן הבסיס לאישוש עבודה מדעית בימינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע כיצד הגעת למושג "מטא-קריטריון". קריטריון ההפרכה הוא קריטריון לוגי, והלוגיקה שלו לא עובדת. לכן הוא נפסל כקריטריון תיחום. הוא יכול להיות ערך, אידאה רגולטיבית, שאיפה או איך שלא נרצה לקרוא לזה. אבל הוא אינו קריטריון תיחום. לעניין, אני לא רואה כיצד החלטות הקהילה כשלעצמן יכולות לתחום את המדע. צ'חנובר מספר שבמשך הרבה זמן הוא לא הצליח לפרסם מאמרים בז'ורנלים הנחשבים, כי הוא ערער על הפרדיגמה הקיימת. אז הוא לא עשה מדע? בתחומים שהם לא מדעי הטבע, אין בכלל קהילה אחת. פסיכואנליטיקאים מפרסמים בז'ורנלים לפסיכואנליזה. אז זה מדע או לא מדע? סוציולוגים צרפתיים לא יצליחו לפרסם בז'ורנלים אמריקאיים וההיפך. יש להם מסורות מחקר וניתוח שונות. אז מי קובע מה זה מדע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק קטן1: לא צ'חנובר אלא שכטמן. ____ 1 שלא לומר קטנוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז גם שכטמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להכנס לדיון על לוגיקה, גם משום שאין לי ידע משמעותי בנושא, וגם משום שטיעונים לוגיים אינם רלוונטיים לשאלה מה מקובל כמדע ומה לא. אתה אומר שקריטריון ההפרכה אינו תקין מבחינה לוגית, ואני מאמין לך (יהיה נחמד לקבל הסבר או קישור להסבר מטעמי סקרנות), ועדיין- בכל ענף מדעי שאני מכיר (פירוט והמלצות ימסרו בהתאם לבקשה) נעשה שימוש בקריטריון הזה על כל תיאוריה. אז אולי מבחינה לוגית כל מדעני הטבע שוגים, אך בפועל- האפשרות להפריך תיאוריה היא עדיין דרישה בסיסית מכל תיאוריה מוצעת. גם אם ירד אליהו הנביא מן השמיים ויוכיח מתמטית שקריטריון ההפרכה הוא פרדוקס, כל עוד כל תזה של קטן הדוקטורנטים צריכה לעמוד בקריטריון זה, המשפט ''קריטריון התיחום כבר אינו מקובל כמפריד בין מדע ללא מדע'' פשוט אינו נכון. לגבי דוגמתך עם הסוציולוגים הצרפתיים והאמריקאיים- איני מכיר את הנושא, אבל אני יכול לומר שבפסיכולוגיה למשל, יש ז'ורנלים שונים המיועדים לאסכולות שונות, ולמרות ריבוי האסכולות, ישנו קונצנזוס כללי (אמנם לא מוחלט) בקרב חברי האקדמיה ברחבי העולם על מי מבין האסכולות אינה 'מדעית'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...טיעונים לוגיים אינם רלוונטיים לשאלה... '' - בפרפראזה על עקרון משפטי ידוע, דע כי הכל לגיק (מה שנשמע גם כמו שם של חנות קומיקס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שלא ניתן ללגק את הנושא, אלא שהתשובה לשאלה ''מה מקובל'' אינה בתחום הלוגיקה (אולי הסוציולוגיה), אף אם ניתן להוכיח בהיקש לוגי מושלם שמה שמקובל אינו נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא נגדית קלה: חלק אדיר מהמאמצים של הפיזיקה התיאורטית בכ-30 השנים האחרונות מרוכז בתאוריה שאין שום תקווה רצינית להפריך בעתיד הנראה לעין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כוונתך לתורת המיתרים (ובעצם לכל נסיון להשלים את המודל הגרעיני הסטנדרטי), הרי שבהחלט יש תקווה להפריך\לאשש את גרסאותיה השונות בעשרות השנים הקרובות, ומירב תשומת הלב מוקדשת לתיאוריות שאת ניבוייהן הLHC אמור (לפי אותם ניבויים) להיות מסוגל לבחון. שים לב, אגב, שבכל הודעותיי ציינתי תמיד שהתיאוריות שייפסלו הן אלה שאינהרנטית אינן ניתנות להפרכה, ולא אלה שכיום קשה להפריך. למרות שבפיזיקה למשל, תיאוריות על ריבוי יקומים הן יותר משחק מחשבתי מתחום מחקר, והיפותזות רציניות על חורים שחורים נדרשות להתאים לתופעות הניתנות לתצפית עליהם (ולא להסתפק בהשערות על הנמצא בתוך אופק האירועים שלהם). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |