בתשובה להאייל האלמוני, 02/02/12 17:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חייב להודות שיש הרבה נכון בדבריך. יתכן שהבהרה מסויימת תועיל בויכוח. אתה מדבר על מגילת הזכויות (עשרת התיקונים הראשונים) ואילו אני כיוונתי להכרזת העצמאות: "We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness". זהו אותו הבדל שבין "לא תגנוב" לבין "אין פוגעים בקנינו של אדם" שציטטת. אני חסיד של הגישה הלינקולנית לפיה הכרזת העצמאות היא מסמך על פיו יש לפרש את החוקה עצמה. גם לגבי החוקה עצמה, אני מסופק אם רוב האמריקנים יודעים לצטט את החוקה שלהם אפילו ברמת הציטוטים שהבאת, אבל רוב מכריע שלהם יודעים שהתיקון הראשון עוסק בחופש הביטוי וחופש הדת, השני בזכות לשאת נשק, החמישי בזכות ל"הליך ראוי" וזכות השתיקה, השישי בזכות למשפט פומבי וכך הלאה.איני מתעניין ביכולת השינון והציטוט של אזרח מקרי או בהשכלתו האזרחית, אלא בתודעה אזרחית כללית המקבלת או שוללת את תוקף החוקה. כפי שכבר כתבתי, מה שהוכחת הוא שמחוקקי הכנסת עצמם כיוונו לכך שחוקי היסוד יהוו בסיס לחוקה. זה לא שקול למצב בו רוב מכריע של אזרחי ישראל מכירים במסמך כלשהו כחוקה. כאשר רוב אלקטורט הישראלי שולל אפריורי כל חוקה ישראלית, בין משום שהוא שולל את קיומה של מדינה יהודית ובין משום שהוא רואה בכל חוקה, מתחרה בלתי לגיטימי של ההלכה הרבנית, קשה לדבר על "חוקה לישראל". גם אם רוב בכנסת קיבל את חוקי יסוד ואפילו אם הרוב הזה ראה בהם יסודות של חוקה, עדיין אי אפשר למשל להתנות את קבלת האזרחות הישראלית (דרכון, ת"ז) בהצהרת נאמנות לחוקה של מדינת ישראל. במצב היום אפשר להקצין ולומר שהיחידים שיהיו מוכנים לחתום על הצהרה כזו יהיו המהגרים הבלתי חוקיים והעובדים הזרים. מישהו אמר לי באחרונה שבהארלם יש רחוב על שמו של מלקולם X. זוהי דוגמה לחריגות האב-נורמליות והפשרות הבלתי אפשריות שהן חלק טבעי במהלך המציאות של דמוקרטיה מתפקדת ובת-קימא. גם כך, אני מסופק אם אזרח אמריקני משכיל כלשהו יחלוק על הקביעה כי מלקולם X (כולל הוא עצמו) היה לא-אמריקני ברעיונותי ובעמדותיו. אפילו אם אתה צודק בעמדתך ויש לנו חוקה במובן המשפטי, מה שאנו זקוקים לו הוא הסכמה רחבה על עקרונות יסוד (שיויון זכויות, שיויון הזדמנויות, זכות הקיום של לאומיות יהודית א-דתית, סובלנות פוליטית וכו') ולא הסכמה על הירארכיה כלשהי בספר החוקים של מדינת ישראל. נראה שאפילו הסכמה של רוב גדול לשמור על חוקי מדינת ישראל (להבדיל מהתיחסות לחוק כרשות סעד שמשתמשים בה כאשר היא נותנת לנו ודוחים אותה כאשר היא לוקחת) אין בה די כדי לספק סיבה ובסיס קיום למדינה מסוכסכת ומסוכנת כמו זו שלנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם רחוב אלא שדרה עיקרית, בולוורד מלקולם X (הידועה גם כשדרת לנוקס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב למסגד ע"ש מלקולם שאבאז? הרי לך הוכחה עד כמה לא-אמריקני במהותו היה מלקולם X. מסגד איסלמי ע"ש מלקולם X שהסתכסך וכנראה גם נרצח ע"י "אומת האיסלם" האפרו-אמריקנית? מתברר שהמסגד הזה משרת היום מוסלמים סונים סתם (כלומר באיו הם ממוצא ערבי, פקיסטני, אינדונזי וכו' להסבדיל מאמריקאים שחורים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "מלקולם X" היה לא-אמריקני, במוסלמיותו? אני לא מכיר במיוחד את הגותו אז אשמח אם תאיר את עיננו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך לכלוא אותי ב"מצודתו" של מלקולם X. לא צריך להבין הרבה במשנתו של מלקולם X כדי לומר שמלקולם X היה ספארטיסט שחור שלא האמין בדו-קיום בן-גזעי בארה"ב. להבדיל מ"אומת האיסלם" שהיתה תנועה של אוילים תמימים ופושעים-נוכלים נוסח הכתות האיזוטריות למיניהן, מלקולם X היה אידיאולוג מעמיק והוגה אותנטי. כאמור מלקולם X הטיף לשחרור השחורים במובן ה"דו-לאומי". הוא, אם מותר להתבטא כך, רצה באפרטהייד שחור, שיאפשר לשחורים להיפטר מן המומים החולשות והפגמים שזרעה בהם ההסתופפות בצל העליונות הלבנה. מלקולם X להבדיל ממרטין לותר קינג ואפילו הפנתרים השחורים או "אומת האיסלם", לא שאף לשיויון זכויות או אפילו אפלייה מתקנת בארה"ב. הוא שאף להקמת עצמאות פוליטית שחורה במדינות הדרום ויותר מאוחר להשתלבות האפרו-אמריקנים במרקם של העולם האיסלמי והעולם השלישי, עד כדי חזרה ליבשת אפריקה. בסוף דרכו מלקולם X הלך אל האיסלם העולמי ולא אל האיסלם השחור הלוקלי. מרטין לותר קינג יכול להיות דמות מופת כלל אמריקנית (גלן בק למשל מרבה להשתמש בציטוטים שלו). מלקולם X לא. העובדה שמישהו מעלה על דעתו לקרוא שדרה ראשית על שמו היא אבסורדית בדיוק כמו לשנות את שמו של רח' פאולוס בנצרת לרח' חנין זועבי. שני הדברים כאחד הם מגוחכים מבחינה רציונלית ואפשריים במציאות כאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני לא מוצא שום אבסורד בקריאת שדרה בהארלם(!) ע"ש מלקום X אך אני רואה בהשוואה לחנין זועבי אבסורד בלתי נסלח :) התרומה של מלקולם X לחיי השחורים בארה"ב (ובכך, לחיי האמריקאים בכלל) עולה בסדרי גודל על מה שזועבי יכולה לחלום. להיפך, אומה שבתחילתה הכריזה שעצם קיומה וסיבת לידתה נובעים מאמיתות נצחיות של שיוויון, חיים וחירות לכל אדם, ותיכף מייד החשיבה בני אדם מסוימים - שחורים - כחפצים ששוויים רק 3/5 אדם, ואח"כ לקח לה כמעט 200 שנה כדי לבטל את האפלייה הזו ולו מבחינה פורמלית, יכולה להיות גאה במובנים מסוימים במלקולם. ספרטיסטים יש כיום גם בטקסס, יכול להיות שאחד מהם הוא המושל שלה, ריק פרי, שעד לאחרונה ראה עצמו כמועמד לנשיאות ארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שכאן איבדתי אותך. מה שניסיתי להסביר הוא שאין דבר כזה "התרומה של מלקולם X לחיי השחורים בארה"ב". מלקולם X לא רצה שהשחורים יהיו חלק מארה"ב. הוא טען שהשחורים לעולם לא יוכלו להתגבר על נחשלותם ונחיתותם עד שלא יפרדו מן החברה הלבנה. חנין זועבי בודאי טוענת שהיא פועלת לשיפור חייהם של ערביי מדינת ישראל. מלקולם X היה הרבה יותר אותנטי ולא טען דברים מעין זה. הוא רצה שהשחורים יפרדו מארה"ב ויחזרו לביתם האמיתי בעולם השלישי ובעולם האיסלמי. מלקולם היה ראדיקל פוליטי אמיתי ולא פעיל זכויות אדם. (היו מספר פאזות בהגותו של מלקולם X ולכן מה שאני אומר כאן לא בלתי ניתן לסתירה מדבריו בתקופות השונות). מה שכתבת בתגובתך יכול להתאים למרטין לותר קינג ואפילו לג'סי ג'קסון או לואיס פאראחאן, אבל לא למלקולם X. אכן אין שום השוואה בין "תנין" זועבי לבין מלקולם X. חנין זועבי היא פעילה פוליטית דו-פרצופית (משהו בין אריה דרעי לעזמי בשארה). מלקולם X היה הוגה דעות ראדיקלי ואותנטי. רח' חנין זועבי בנצרת הוא קביל רציונלית אבל לא יקרה בקרוב. שד' מלקולם בהארלם, הוא אבסורד אזרחי ועיניך הרואות גם עובדה. מה דעתך על רח' שלמה ויינינגר בהרצליה? ההסבר הוא כמובן תמיכת הרוב השחור של תושבי הארלם וכאן אשתמש בעוד איזכור מן הסרט "הערת שוליים": "אין מביאים ראיה מן השוטים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמריקה היא די חריגה בעולם הדמוקרטי בכל מה שנוגע ליחס לחוקה (ולהצהרת העצמאות). אני לא חושב שאזרח בריטי, צרפתי או גרמני יכיר את החוקה שלו בצורה כל כזאת. למעשה, נדמה לי שהישראלי המשכיל מכיר את החוקה שלו טוב יותר מהאירופי המשכיל (לא בגלל מערכת החינוך המפוארת שלנו, אלא בגלל שהחוקה עומדת במרכז כל כך הרבה דיונים פוליטים שגם אם תעיר כל אחד מאיתנו בעמצא הלילה הוא ידע שאחרי ''כבוד האדם'' באה ''וחירותו''). בקשר לחוסר ההכמה אתה צודק. אבל על תדאג, אם זה ימשך ככה עוד שני עשורים תהיה הסכמה ציבורית רחבה על עקרונות יסוד (אמנם לא שיויון זכויות, שיויון הזדמנויות או סובלנות פוליטית אבל בוודאי שזכות הקיום של לאומיות יהודית). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |