בתשובה ליואב, 02/02/12 9:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי ש''תובנות פסיכואנליטיות'' מתייחס לתובנות לגבי האישים המעורבים עצמם (ולא לגבי הפסיכואנליזה), ואולי אף נאמר באירוניה דקה. הפסיכולוגיה התפתחה למדע - אולי. כיווני ההתפתחות המדעיים שעברה בהם לא תמיד מחמיאים לה (ביהביוריזם למשל). ואם מדע הוא גוף ידע שאמור להפיק ניבויים לגבי העתיד, אז הפסיכולוגיה היא מדע ממש גרוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה היא מדע גרוע?! לדוגמה ב<סכיזופרניה ויקפדיה> כתוב כי "במחקרי תאומים נמצא כי אם לאחד מהם יש סכיזופרניה אז הסיכוי שגם לשני תהיה מחלה זו הוא 40%-50%", נשמע לי ניבוי חזק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סכיזופרניה היא בתחום הפסיכיאטריה. ב. נדמה לי שכך זה עם כל מחלה גנטית תורשתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. 1)בויקיפדיה זה נמצא תחת פורטל פסיכולגיה (וגם פסיכיאטריה) 2) מה בעצם ההבדל? ב. עצם העובדה שהוכחנו שסכיפוזרניה היא מחלה תורשתית היא הישג מדהים עם הרבה חיזויים (שזה אחד מהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיכיאטר הוא רופא, פסיכולוג לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל מפסיכולוג, פסיכיאטר מתייחס (בעיקר) להיבט הפיזי-כימי של הפרעות ואנומליות נפשיות. הוא גם רשאי לרשום תרופות, ופסיכולוג לא. אפשר גם לחקור ולהוכיח שאהבה לשטרודלים היא הפרעה תורשתית, ולבדוק את השכיחות הסטטיסטית שלה באוכלוסייה. אבל זה לא מקדם אותנו בהבנה של הגורמים לתופעה, ולא בניבוי לגבי מה שיקרה לאדם X שנתקל בשטרודל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכלי בערך תראי שרוב האבחנה קשורה להתנהגות לכן (לפי האבחנה שלך) זוהי אבחנה פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית. אם אהבה לשטרודלים היא תורשתית הגורם הוא תורשה. וזה עוזר לניבוי אם נדע את ההיסטוריה המשפחתית של האדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפט הראשון שלך. למה זו האבחנה שלי? "אם אהבה לשטרודלים היא תורשתית הגורם הוא תורשה" - האומנם? אם מוטציה גנטית היוצרת עיוותים גופניים היא תורשתית, הגורם לה הוא תורשה? ולא, נניח, דליפה מכור אטומי סמוך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי התנהגות זה לא "היבט פיזי,כימי" הנחתי שמחלה תורשתית היא מחלה הנגרמת מהורשה. בכל מקרה בויקיפדיה אומרים (בדיוק לפני המשפט שכבר ציטטתי) כי:"הגורם העיקרי לסכיזופרניה הוא תורשה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלה יכולה להתפתח אצל אדם עם גנים תקינים ולעבור בירושה לצאצאיו. והטיפול בסיכזופרניה הוא תרופתי בעיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגנים השולטים במח והגנים המועברים בתורשה נמצאים בשתי מקומות שונים (השני נמצא בתאי הרביה) כך שזה לא נשמע לי הגיוני, בכל מקרה אני אשמח למקור. לא דיברתי על הטיפול, באבחון כמעט אין תרופות ובאמת פסיכולוגים מאבחנים סכיזופרניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם למרקיזם עושה מיני-קאמבק בשנים האחרונות, אבל עד לכאן הוא לא הגיע. למיטב ידיעתי הדרך היחידה בה סכיזופרן עם גנים ''נורמליים'' עלול להעלות את הסיכוי של הצאצא שלו לסכיזופרניה היא ע''י התעללות בילדות. באופן כללי קיום המחלה אצל ההורה לא משפיעה (ישירות) על נוכחותה בילד, אבל משום שהם חולקים אללים דומים, והאחד אחראי על גידול האחר, יש סיכוי מוגבר למחלה בילד אם ההורה חולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפסיכולוגיה התפתחה למדע - " הוא משפט שגוי מבחינה הסטורית. ראשיתה של הפסיכולוגיה כתחום מדעי מתוארכת בערך למחצית השניה של המאה ה-19, בעיקר בגרמניה, עם עבודתם של פכנר, וונדט, טיכנר או ג'יימס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אין עמדה בדיון שמתפתח כאן, אבל אולי זה מקום טוב לקשר למאמר מ"הארץ" מלפני כשנה, שמספר על השינויים שחלים בפסיכולוגיה כדיסציפלינה אקדמית/מחקרית: "האוניברסיטה העברית שוקלת להעביר את החוג לפסיכולוגיה מהר הצופים לגבעת רם, אלא שהשינוי ככל הנראה יותר מגיאוגרפי. המעבר מבטא שינוי עמוק בתפישת תחום הפסיכולוגיה באוניברסיטה: אם בהר הצופים שוכנות הפקולטות למדעי החברה והרוח, בגבעת רם נמצאת הפקולטה למדעי החיים. ... נכון להיום לימוד תורתו של פרויד מסתכמת בשיעור אחד בלבד בקורס אחד בלבד לאורך כל התואר. בנוסף, אבות אחרים של תורת הפסיכולוגיה, כמו ז'אק לאקאן, מלני קליין ודונלד ויניקוט לא מוזכרים כלל." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתאים למה שאני יודע, כמו שבהארווארד התחילו לתת קורס על פרויד רק בשנות ה-70 כמדומני. בנוסף, אני חושב שיש חוסר הבנה בציבור למה מתכוונים באקדמיה לפסיכולוגיה, כשפסיכולוגיה משמשת בציבור כמילה נרדפת לפסיכולוגיה קלינית ופחות לפסיכולוגיה כחקר התנהגות אנושית במעגלים שונים, מניורולוגי ועד חברתי. פסיכולוגיה קלינית כדיסציפלינה רשמית התחילה אחרי מלחה"ע-2 עקב דרישה גדולה בארה"ב לטיפול נפשי בחיילים משוחררים, היצע נמוך של אנשי מקצוע (פסיכיאטרים), והיצע גבוה של סטודנטים (משוחררי צבא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסיכולוגיה על ענפיה השונים בהחלט מצליחה לספק ניבויים בעלי רמת דיוק הרחוקה מלהיות רנדומלית, וגם גבוהה יותר מזו של הדיוטות. אפילו פסיכותרפיסטים (שהם לא מדענים לרוב, אבל נסמכים על ידע שהושג ע''י מתודה מדעית), העוסקים בתחום לוטה בערפל, מסוגלים לזהות בקלות דפוסים אצל רוב המטופלים, דבר השקול לניבוי (כמובן לא דטרמיניסטי). אמנם מבחינה ניבויית (ומבחינת כל קריטריון מדעי אחר, כגון אובייקטיביות ואמפיריות), מדעי הטבע עולים בהרבה על הפסיכולוגיה, אבל דיסציפלינה מדעית אינה ''מדע גרוע'' רק בגלל שהתחום בו היא עוסקת קשה יותר לניתוח אנליטי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |