|
אני מסכים עם רוברט דאהל (וגם אתך?). הבעיה היא, כפי שאתה מרמז, היא מהו אותו הסט הבסיסי? מה שטענתי הוא שהגישה של הליברטריאנים האולימפיים המרחיבה את הסט הזה מעבר לכל גבול סביר משרתת, בין היתר גם את האידאולוגיות של הרדיקלים הקיצוניים מן הצד השני (במקרה הישראלי את צרכיהם של המתנחלים ותומכיהם שע"פ דרכם הדמוקרטיה בנוייה על זכותם להתיישב בכל מקום שירצו). מהו הסט הזה? אין לי תשובה מלאה ומנומקת. אני סבור שזה צריך להיות משהו המבוסס על התפיסה הג'פרסונית, כאשר הוספות והשמטות של זכויות וחובות צריכה להיות מנומקת היטב ברמת הסיבות וניתנת להשגה ברמת התוצאות. למשל הזכות לתעסוקה מלאה או לכבוד אנושי בעת מחלה ומוות למשל הן יפות מאד על הנייר, אבל בפראקטיקה נראה שאפילו החברות העשירות ביותר לא ממש מצליחות להתקרב אליהן.
|
|