|
||||
|
||||
לא צריך להזכיר את יגאל עמיר. הוא לא שייך. אבל כדאי לדבוק בעובדות: כאשר בישראל שונו כללי המשחק הדמוקרטיים ובמסגרתם שיטת הבחירות לראש(ות) הממשלה, המפלגה השלטת לא היתה המערך בראשות יצחק רבין. אלא שהחוק, כפי שחוקק, קבע שהשנוי יכנס לתוקף לא במערכת הבחירות הקרובה (בעקבותיה, אכן, המפלגה אשר הקימה את הקואליציה היתה העבודה בראשות יצחק רבין) אלא בזאת שאחריה. |
|
||||
|
||||
ראוי גם להזכיר שנתניהו תמך בשינוי שיטת הבחירות, סביר להניח מטעמים דומים לאלו שהובילו את תומכי רבין לתמוך בה. |
|
||||
|
||||
אם כבר דבקים בעובדות, אז כדאי גם להזכיר שהחוק עבר בתמיכת השמאל ובהתנגדות הימין (למעט חברי כנסת מועטים מהליכוד כמו נתניהו ולין) מתוך ציפיה שהוא יעזור לשמאל וכן יפגע בכוחן של המפלגות הדתיות. אבל האמת היא שזה בכלל לא רלבנטי, הכוונה שלי בתגובה היתה שמותר לשנות את כללי המשחק (למשל המעבר לבחירות ישירות) כל עוד כללי המשחק החדשים נשארים דמוקרטים, וכל עוד הם לא רטרואקטיביים. מבחינה זו, החוק חוקק בתחילת הקדנציה כך שיש מספיק זמן לכל המפלגות להיערך אליו - למשל לבחור מנהיגים פופולריים יותר. לחכות רק לבחירות שאחרי הבאות משמע שהחוק ייכנס לתוקף רק עוד 7 שנים (בהנחה שהבחירות בהונגריה הן כל 4 שנים - אין לי מושג) - וזה לא סביר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |