בתשובה לירון, 28/01/12 22:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתור התחלה, הוא לא התייחס בצורה רצינית לחופש העיתונות. זה שיש אפשרות כלשהי למחות נגד הממשלה אומר שהמצב אינו גרוע מאוד, לא שהמצב לא גרוע, ולא שהמצב לא מורע. לא הייתה שאלה ישירה לגבי הנושא. מפלגת השלטון הנוכחית ניצלה רוב זמני רגעי של מעל לשני שליש מהקולות כדי לשנות את החוקה1. שינוי כזה דורש בהונגריה רוב של שני שליש. הרעיון הוא שרוב כזה ידרוש קונצנזוס: הסכמה של הגושים הפוליטיים העיקריים. אבל מפלגה אחת הצליחה זמנית לקבל שני לשיש מקולות הבוחרים, והיא פתאום לא מנסה לקבל את הקונצנזוס. יתרה על כן, חוקים רבים שנחקקו כחלק מהליך החקיקה של החוקה החדשה דורשים גם הם רוב מיוחס של שני שליש לשינוי. אחת הביקורות על תהליך החקיקה היא ששריינו שם יותר מדי דברים ברוב כזה ובכך כבלו את ידי הפרלמנטים העתידיים של הונגריה. 1 יש לציין שהונגריה השתמשה בחוקה משנת 1949 וכבר משנת 1989 החל תהליך של שכתוב החוקה. הביקורת אינה על עצם שינוי החוקה אלא על הדרך שבה הוא נעשה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מביו את הטענה שלך, אבל כדאי להשוות את המצב לישראל. מה בדיוק הביסוס החוקתי או הדמוקרטי למעמדם של חוקי היסוד, בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה? אצלנו מעמד מוסדות השילטון נקבע בדרך פרועה למדי. אתה מעלה בדעתך אפשרות שלמשל השמאל הישראלי זוכה לרוב של שני שליש בכנסת, רוצה להעביר חוקה כלבבו, אבל לא מעביר אותה מפני שהמפלגות הדתיות והחרדיות מתנגדות, ואין קונצנזוס? אני מבין את העיקרון, ובעולם אידאלי אולי רצוי היה להתפשר, אבל האם אפשר לצפות ברצינות שגוש פוליטי שזכה לרוב מכריע לא ינצל אותו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |