|
||||
|
||||
אני לא בטוח שיש דרך להקשות על המרואיין. המרואיין עשה עלי רושם טוב. כיצד היית מקשה? יש שאלות שבהן יש חילוקי דעות ביחס לעובדות. אולי המרואיין פשוט צודק? |
|
||||
|
||||
בתור התחלה, הוא לא התייחס בצורה רצינית לחופש העיתונות. זה שיש אפשרות כלשהי למחות נגד הממשלה אומר שהמצב אינו גרוע מאוד, לא שהמצב לא גרוע, ולא שהמצב לא מורע. לא הייתה שאלה ישירה לגבי הנושא. מפלגת השלטון הנוכחית ניצלה רוב זמני רגעי של מעל לשני שליש מהקולות כדי לשנות את החוקה1. שינוי כזה דורש בהונגריה רוב של שני שליש. הרעיון הוא שרוב כזה ידרוש קונצנזוס: הסכמה של הגושים הפוליטיים העיקריים. אבל מפלגה אחת הצליחה זמנית לקבל שני לשיש מקולות הבוחרים, והיא פתאום לא מנסה לקבל את הקונצנזוס. יתרה על כן, חוקים רבים שנחקקו כחלק מהליך החקיקה של החוקה החדשה דורשים גם הם רוב מיוחס של שני שליש לשינוי. אחת הביקורות על תהליך החקיקה היא ששריינו שם יותר מדי דברים ברוב כזה ובכך כבלו את ידי הפרלמנטים העתידיים של הונגריה. 1 יש לציין שהונגריה השתמשה בחוקה משנת 1949 וכבר משנת 1989 החל תהליך של שכתוב החוקה. הביקורת אינה על עצם שינוי החוקה אלא על הדרך שבה הוא נעשה. |
|
||||
|
||||
אני מביו את הטענה שלך, אבל כדאי להשוות את המצב לישראל. מה בדיוק הביסוס החוקתי או הדמוקרטי למעמדם של חוקי היסוד, בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה? אצלנו מעמד מוסדות השילטון נקבע בדרך פרועה למדי. אתה מעלה בדעתך אפשרות שלמשל השמאל הישראלי זוכה לרוב של שני שליש בכנסת, רוצה להעביר חוקה כלבבו, אבל לא מעביר אותה מפני שהמפלגות הדתיות והחרדיות מתנגדות, ואין קונצנזוס? אני מבין את העיקרון, ובעולם אידאלי אולי רצוי היה להתפשר, אבל האם אפשר לצפות ברצינות שגוש פוליטי שזכה לרוב מכריע לא ינצל אותו? |
|
||||
|
||||
בכתבה יש שני צעדים שנראו לי חמורים ועשויים להוביל לאבדן הדמוקרטיה: 1) טענו שהוקמה מועצה לפיקוח על העיתונות, לא הוסבר בדיוק מהן סמכויותיה ומדוע התעורר הצורך הזה, כמו כן מצויין בכתבה שעיתון אופוזיציה אחד נסגר בהוראת השלטונות (במשתמע בעקבות המועצה החדשה). הנקודה הזאת לא עלתה בראיון, סגירת עיתון של האופוזיציה היא חריגה משמעותית מאוד מהדמוקרטיה. 2) טענו שהגוף האחראי לפיקוח על הבחירות מורכב כולו מנציגי מפלגת השלטון, שוב לא ברור מה סמכויות הגוף הזה, אבל צעד כזה שאפילו לא משאיר עלה תאנה אופוזוציוני, בגוף שלכאורה מפקח על תקינות הבחירות, מעיד על אבדן בושה ושכרון כח ועל סכנה לזיוף הבחירות או פסילת מפלגות, בדומה לנהוג במדינות טוטליטריות. גם הנקודה הזאת לא עלתה בראיון. כל ענייני שם המדינה, סמכויות הבנק המרכזי ואפילו נהלי פרישת שופטים, אינם אבני היסוד של הדמוקרטיה, חופש הביטוי, ותקינות הבחירות הם אבני היסוד וחבל שהמראיין לא הקשה דווקא בנקודות האלו. |
|
||||
|
||||
באמת מעניין אותי לבדוק מה באמת נקבע בהונגריה ביחס לשתי הנקודות שהעלית, אבל לא בשעה זאת. |
|
||||
|
||||
ביקורת בבלוג של קרוגמן. |
|
||||
|
||||
מעניין שאף גוף תקשורת ישראלי לא העלה את הטענה שגוף שמפקח על תקינות הבחירות מורכב כולו מנציגי המנהיגה, מעיד על ''אבדן בושה ושכרון כח ועל סכנהלזיוף הבחירות'' כאשר נודע שהגוף המפקח על הפריימריס ב''קדימה'' מורכב כולו מנאמני לבני. כנראה שה''סכנה לדמוקרטיה'' היא פחותה כאשר מדובר על מישהי מ''השבט הלבן''. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה קרה בקדימה, אבל העובדה שאתה מודע לשינוי הזה מעידה שאכן הוא אוזכר בתקשורת, גם העובדה שכמה נאמני לבני (הגזבר כמדומני) סרחו לכאורה נידונה בתקשורת בהרחבה, כשבמפלגת העבודה אהוד ברק שינה את התקנון, קמה צעקה גדולה. |
|
||||
|
||||
הדרך שבה מפלגה, ולא חשוב מאיזו עדה, מנהלת את ענייניה הפנימיים, צריכה להדאיג רק את חברי אותה מפלגה. זה לא דומה למצב שבו המפלגה השלטת משנה את הבלמים והאיזונים במדינה כדי להגדיל ולהנציח את כוחה, שהוא מצב שצריך להדאיג את כל אזרחי המדינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |