|
||||
|
||||
בעברית נראה לי שהמקור הוא בנחש, ומופיע במשמעות של לחש (כישוף), בהתחלה ניחשו ע''י הנחש, או ע''י לחישתו, כשבוטל מעמדו האלילי של הנחש נישאר הלחש כטכניקה לעצמו. |
|
||||
|
||||
הבאתי למעלה הפניה לפירוש המילה לחש, זה ערך מתוך אנציקלופדיה לעניני יהדות (כנראה). אני מביא שנית את הלינק לפי מה שכתוב שם אין איזכור של "נחש" במובן של החיה SNAKE אלא "נחש" במובן "ניחוש". בכל מקרה, נאמר במקום שהפניתי שלחש נאמר כרגיל בקול לחישה ("בלאט" בלשון הערך האנציקלופדי שהבאתי לינק אליו). בתחתית הערך אליו הפניתי יש הפניה לטקסט של הרמב"ם (מתוך "מורה הנבוכים") על סוגי כישוף רבים והטקסים המלווים אותם. באופן מפתיע לא מוזכר שם "לחש", גם לא מוזכרת החיה "נחש" (עד כמה שיכולתי לבדוק). נשאלת השאלה למה לחש נאמר בלחישה. הניחוש שלי הוא שהלחישה היא לצורך דרמטורגי (עשיית רושם על הקליינטים). בהפניה שהזכרתי לדבריו של הרמב"ם (סעיף בספר "מורה הנבוכים"), תחת קטע שכותרתו "כישוף" מצויינות כל מיני פעולות דרמטורגיות שעושים בזמן כישוף (כדי להרשים את הקליינטים). ראה במיוחד את הפיסקה השניה בקטע הנ"ל (על קריאות בקול, צחוקים, קפיצות על רגל אחת וכדומה). אנו מכירים גם טקסי כישוף אחרים שגם בהם נהוד לעשות כל מיני פעלולים למען הרושם. לכן הניחוש שלי שמטרת הלחישה היא לצורך דרמטורגי הוא ניחוש די סביר. |
|
||||
|
||||
אבל מה קדם למה: האם הלחישה נקראה כך כי היא קולו של הנחש, או שהנחש נקרא כך כי הוא לוחש? (אפשרות שלישית היא שאין קשר ישיר). יש לי הרגשה שהאפשרות הראשונה נכונה, אבל זה סתם ניחוש. למיטב הבנתי הפירוש של אנטילופה מסתמך גם על מקורות תנכיים כגון סיפור נחש הנחושת (מוזכר בתורה ובספר מלכים בסיפור על חזקיהו). זה מקור קצת יותר קדום מהמקורות המשנאיים שעליהם מסתמכים אצלך) אבל הוא הרבה פחות ברור. כמוכן צריך לקחת את לעגו של הרמב"ם, הרציונליסט הגדול, בערבון מוגבל, כאשר הוא מגנה מכשפות. הוא אובייקטיבי בערך כמו ג'יימס רנדי לגבי מכשפות. |
|
||||
|
||||
''כי לא נחש ביעקב'' זה בשורה הראשונה בלינק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |