|
||||
|
||||
פרופ' גבריאל שילר, יערן, מסביר מדוע נדרשת עבודה ידנית עצומה כדי לשקם את היער באופן תקין - צמיחה טבעית תביא לצפיפות גבוהה מדי של אורנים, ויש לדאוג לדילול מסיבי שלהם. הוא מציע גיוס המוני של מתנדבים. אני חושב שזה דורש חיבור שיר או שניים חדשים לט"ו בשבט - כל הקיימים מדברים על נטיעות, ונטיעות זה פאסה. |
|
||||
|
||||
איך הסתדרו להם היערות1 לפני בואם של המומחים ? 1 כן, כן, אז אנחנו הבאנו חלק ממיני העצים וגם שרפנו את היער. |
|
||||
|
||||
הבאנו גם את הרצון לראות את ההשתקמות במהלך חיינו. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי ממנו נכון, האורן הירושלמי מתרבה היטב בעקבות שריפות, יותר מצמחים אחרים. וכדבריך, גם נטענו דווקא אותו וגם שרפנו. שאלה מעניינת היא מהו בכלל הרכבו ומראהו של החורש הטבעי בישראל הלא-מדברית ב"מצב היציב" ללא התערבות האדם. במלחמת העולם הראשונה נכרתו כמעט כל העצים הבוגרים, ומאז נמשכות התערבויות די אינטנסיביות. למיטב ידיעתי אין תיעוד אמין על מה שהיה קודם. מי יודע אם "המצב הטבעי" הזה הוא משהו שבכלל היינו אוהבים? |
|
||||
|
||||
בוודאי ניתן למצא התייחסות למשל בכתביו של טריסטראם, אם כי אם הוא הולך לספר על "חורש ים תיכוני"1, אני חושש שנאלץ להגביל אותו, שכן חורש זה אינו תחליף ליער ראוי (כלומר הוא רצוי, אבל במידה). 1 - לא מתוך ידיעה, לא קראתי, סתם ניחוש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |