|
||||
|
||||
החטא הגדול של פרס בעיני הוא הכניעה לגרעין אלון מורה בסבסטיה. מאידך יש לזכותו את הכור בדימונה ואת תכנית הייצוב של 85'. |
|
||||
|
||||
התרומה של פרס לתוכנית הייצוב היתה שולית למיטב ידיעתי. להפך, הצעדים הראשוניים שלו בתור ראש ממשלה החריפו את הבעיה ובתקופתו עלתה האינפלציה לשיא של כל הזמנים. רק קבלת מרותם (בלית ברירה) של ברונו ופישר, שכללה מספר צעדים לעבר כלכלת שוק, כמו גם עצמאות חלקית לבנק ישראל, הצילה את המצב. |
|
||||
|
||||
בכלל לא שולית. התכנית היתה של ברונו ופישר, אבל מודעי ופרס הטילו את כל כובד משקלם הפוליטי לקידומה והפעלתה במלואה. ההסתדרות, שהיתה שותפה מרכזית לתהליך, נתנה שקט תעשייתי למהלך כל כך קיצוני של הקפאת שכר ושחיקתו רק בזכות פרס. פרס ומודעי היו צריכים להעביר את התכנית בממשלה, להגן עליה בכנסת ולרתום לה את ההסתדרות והתאחדות התעשיינים. פוליטיקאים פחות עקשנים (מישהו אמר ביבי ושטייניץ?) לא היו מצליחים בחיים להעביר תכנית כזו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |