בתשובה לידידיה, 28/12/11 0:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה שאנחנו מתקרבים במהירות לרגע, בו ניתן יהיה להעמיד לדין (ולהרשיע) גבר באונס אשה שחלמה שהוא אונס אותה. זה בכלל לא מצחיק. נסה לדמיין את הטראומה הנפשית הקשה שהאשה עברה במהלך האונס, בהתחשב בכך שהאנס היה השכן שלה בן השמונים ותשע הגיבן וחסר השיניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הזלזול הזה לא מוצדק. נניח שאותו אדם היה משכנע את הילדה לפתוח את ברזי הגז בבית, כדי לגרום למותו של אחיה התינוק. האם לא היה מקום להאשים אותו ברצח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה כבר מקרה כזה במציאות (דמיין קישור לתגובה באייל כאן) - אותו מתקשר סדרתי בארה''ב שנהג להתחזות לשוטר בטלפון, ולגרום לעובדי רשתות ''לעצור'' קולגות שלהם, להפשיטם ולהתעלל בהם במשך שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. זה לא זלזול אלא תסכול וחרדה. גם עצב בשל האנלוגיה השגויה שאתה עושה, לה שותפים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן להראות את השגיאה שבאנלוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום כך אני גם עצוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל שפטה מערכת המשפט תחילה את הפדופילים, אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי פדופיל, ואז הם שפטו את האנסים האלימים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי אנס אלים, ואז הם שפטו את הסרסורים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי סרסור, ואז הם שפטו את הרוצחים על רקע כבוד המשפחה, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא רצחתי על רקע כבוד המשפחה, ואז הם לקחו אותי, אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני. בהשראת מרטין נימולר ודאגתו הכנה של סתם יהודי למצוקתן ורווחתן של הקטינות המתוארות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמגוגיה, טפשות וחוש צדק לקוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, חוץ משורה אחת בסוף, שהייתה צריכה להיות "אך באותה עת כבר כולם התרגלו שאפשר להרשיע אדם במעשה מסויים גם בניגוד ללשון החוק". וההשוואה לנימולר דווקא במקום: גם הוא, כדבריו בעצמו, היה מוכן שיעצרו קומוניסטים, למשל, ושתק כשמערכת המשפט הגרמנית נתנה גיבוי חוקי לרדיפות נגד כל העבריינים הקומוניסטים והמזיקים הפושעים היהודים. ובסוף התגלה, הפלא ופלא, שכשמתחילים להשתמש בשיטות מסויימות, לא עוצרים איפה שחשבו בהתחלה. וזה יכול להיות בהחלט גם "ואז עצרו עד סוף ההליכים ושפטו לשנתיים מאסר את מי שבצעדה של האגודה לזכויות האזרח קרא אדולף היטלר למפקד המשטרה", מה שבימינו הסתיים במעצר קצר, או "ואז הם לקחו את מי שעלתה לאוטובוס של חרדים וגרמה להפרעת הסדר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנין אתה שואב את הכח להשיב עניינית להודעות, שעל פניהן הינן דמגוגיות ואוויליות (והמהדרין יוסיפו - מרושעות)? יישר כח, מכל מקום! שבת שלום לכל היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למגיב מעלי אני סבורה שהתגובה שלך נמהרת ולא כל כך עניינית. בניגוד ללשון החוק? על פי לשון החוק "בועל הוא המחדיר איבר מאברי הגוף או חפץ לאיבר המין של אישה או ילדה." היכן על פי לשון החוק נאמר שהאנס המחדיר איבר או חפץ לאיבר המין של האישה או הילדה צריך להיות נוכח, ולא מספיק שיפעיל מניפולציות בשלט רחוק על מנת שזה יתרחש? וההמחשה של דבריך לא מוצלחת מכמה היבטים. רדיפת הקומוניסטים והיהודים נעשתה על פי חוק מפורט, כך שהבעיה שם לא היתה פעילות בניגוד ללשון המחוקק (ונימולר, אגב, נקט בלשון הגזמה, פעולות המחאה הראשונות שלו היו כבר בשנת 1933). זה מעניין שאל מול פשעי המין והאלימות שאני ציינתי אתה מביא שתי דוגמאות אקטואליות של פעילות פוליטית. אלא אם אתה סבור שמדובר במתרס שמצידו האחד עומדים פושעי המין ומצידו השני פעילות שמאלניות, או שגם אתה סבור שיריקה והטרדת ילדה בת 7 נובעת מסטיה מינית, הרי שערבבת כאן מין שאינו במינו. מעבר לכך, אכיפה וענישה מחמירות מופעלות קודם כל על פלסטינים תושבי השטחים, אחר כך על אזרחי ישראל שאינם יהודים, אחר כך על שמאלנים, ורק בסוף נשרכים להם דתיים לאומיים וחרדים למיניהם. כך שהדינמיקה היא בהחלט הפוכה (חרדים המומים שעוצרים אותם על השלכת אבנים, ויהודי התנחלויות שאינם מבינים מהיכן נחת עליהם המעצר המינהלי). וניתן גם לציין שהעמידה על זכויות אדם באופן אוניברסלי, ולא רק כאשר זה נוגע למגזר מסויים, קיימת באופן הרבה יותר נרחב בצד השמאלי והחילוני. ואגב, בענייני אוטובוס לא מדובר כאן על הפרת הסדר הציבורי בעליה על אוטובוס "של חרדים". מדובר על עליה על אוטובוס ציבורי, והתנגדות לכך שהחלטת בית המשפט העליון תופר בכוח הזרוע. כאשר המדינה אכפה את ההפרדה, ידעו הגורמים הרלוונטים לפנות לערכאות משפטיות במקום לצור הפרות סדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה, כי לשון החוק מאפשרת סיטאציה בה גבר בועל אשה בשלט רחוק, רק מאשרת את טענתי שבתגובה 589642 ויותר מכך - את דרך החשיבה האורווליאנית המסוכנת מאד של השמאל הישראלי. ודוק: אינני רואה מניעה כלשהי לקבוע, כי התנהגות מעין זו מהווה עבירה פלילית ואפילו לקבוע שדינה כדין אונס, אבל הטלת אחריות פלילית באונס בגין התנהגות זו ע"י בית המשפט - ולא ע"י המחוקק, כנדרש - בדרך של "פרשנות", שאינה כמובן פרשנות אמיתית, אלא רק מסווה וכלי לחקיקה שיפוטית, זה הדבר הפסול. מי שמשלים עם הסמכות לחוקק חוקים, למעשה, במסווה של "פרשנות", שבית המשפט נוטל כיום לעצמו תוך פגיעה חמורהנ בעיקרון הפרדת הרשויות, אל לו להיות מופתע אם נהפוך לדיקטטורה שיפוטית מלאה (ולא רק חלקית, כפי שהמצב כיום) ובבוא היום, כאשר הרשות השופטת תהיה בעלת השקפות ימניות, יהיה עליו לכבד את החלטותיה ללא אומר ודברים, גם כאשר היא תעוות את החוק הכתוב כדי לקדם רעיונות התואמים את האג'נדה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרת כאן על מספר דברים שכבר הופיעו בתגובותיך בעבר. הנטיה לכתוב דברים חריפים מעל ומעבר למקובל בדיון תרבותי ואחר כך להעלב עד עמקי נשמתך מכל עקיצונת מוכרת כבר מימים ימימה ומשווה לך אופי תינוקי. ואת העובדה שאתה סבור שרק לרשות המחוקקת מותר להזיז משהו במערכת המשפט כבר פירטת מספר פעמים בדיון כאן1. גם את הנטיה שלך לגונן על פושעי מין, ולהמנע מכל הכרה בפגיעה בקורבנותיהם קבלה ביטוי בכל מני דרכים. אני לא בטוחה אם כבר הקלדת איזושהי פנטסיה על "בוא היום כאשר הרשות השופטת תהיה בעלת השקפות ימניות", אולי לא ספציפית לגבי מערכת המשפט... בכל מקרה, מאחר ונמנעת מלענות על מספר נקודות שהועלו על ידי דורון, הדוכסית פון בוצנהיים, אייל, ידידיה, אריק והאייל האלמוני אני לא יכולה לצפות שתוסיף כאן דברים חדשים. 1 וכבר ציינו כאן ששילוב מערכות הוא חלק מהמערכת הדמוקרטית. שמקרים בהם הפרקליטות הכפופה לרשות המבצעת, מניחה סוגיות תקדימיות בפני בתי המשפט שהם הרשות השופטת מהווים חלק מהאופן שבו המערכת אמורה לפעול. אם הכל היה מתנהל כפי שאתה מבקש, הרי שהרשות המחוקקת היתה קורסת מזמן, ובטוח שלא היה לה זמן להצעות חוק אנטי דמוקרטיות פופוליסטיות שנועדו לספק לך בידור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר מאד להניח, שמה שמוגדר על ידך כ"דיון תרבותי" לא יוגדר כך על ידי. (איני מוצא לנכון לומר, מהי הגדרתי הנכונה, לדעתי, של מה שאת מכנה "דיון תרבותי"). לכן, אינני שותף לטענתך, כי דבריי "חריפים מעל ומעבר למקובל בדיון תרבותי". אין שחר לטענתך, כי אני נעלב בכלל ועד עמקי נשמתי בפרט. את מוזמנת להוכיח אותה. אין שחר גם לטענה שאת מייחסת לי, לפיה "רק לרשות המחוקקת מותר להזיז משהו במערכת המשפט". הנני להבטיחך שאינני סבור כך וגם לא תמצאי שהבעתי עמדה זו. כהרגלם של שמאלנים, את מעוותת את דבריי. בשלב זה איבדתי את הכח והרצון להתייחס בפרטנות ליתר דברייך, אבל הפרנציפ מובן לך, אני מקווה: אין שחר גם לכל יתר דברייך. בכל זאת אציין שני דברים ושאלה אחת ביחס לדברייך בה"ש שלך - א. הפרקליטות (בישראל) כפופה רק פורמלית לרשות המבצעת. מהותית/הלכה למעשה היא חלק מהרשות השופטת ומכל מקום זיקתה לרשות השופטת חזקה יותר מזיקתה לרשות המבצעת. ב. אני מצפה שתקבלי באותה מידה כל הבנה חקיקה שיפוטית נרחבת, כאשר הרשות השופטת והפרקליטות יישלטו ע"י הימין. ג. תהית אי פעם, מתי ומדוע איבדת ענין בצדק, בהגינות וביושר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש ממש ממש לא כיף לי לדון איתך. התגובות שלך מזכירות לי חריקה של מכונה ישנה וחלודה שלא שימנו אותה מזמן. בדבריך החריפים אתה מייחס את כל התכונות השליליות האפשריות לאנשים בעלי עמדה פוליטית מסויימת בהתבסס רק על אותה עמדה פוליטית. אתה מיישם זאת ישירות על בני שיחך המתוייגים על ידיך כ"שמאלנים". יכול להיות שזו הנורמה במקום ממנו באת, אבל זו לא התנהלות מקובלת בשיח תרבותי. התגובה שעליה אני עונה כרגע היא עדות לעלבון עד עמקי הנפש. גם תגובה 589622 וגם תגובה 587798 ומה שבא אחריה. החל מתגובה 589395 אתה חוזר וטוען (כמו מכונה חורקת) שהפרדת הרשויות קדושה, ושרק למחוקק מותר לקבוע את קטגוריות הענישה השונות. את זה מתאר המשפט "רק לרשות המחוקקת מותר להזיז משהו במערכת המשפט". ברור למה אתה מתחמק מלהגיב לציון העובדה שאתה נוטה לגונן על אנסים ולהתעלם מהפגיעה בקורבנותיהם. א. הפרקליטות היא בשום אופן לא חלק מהרשות השופטת. היא כן במגע ישיר ומתמיד איתה בייצגה את הרשות המבצעת. ב. בהרבה מקרים, הנורמות שהערכאות הגבוהות בבתי המשפט בישראל מקבעות אינן יכולות להיות מוגדרות כ"שמאלניות", ואת זה יודע כל מי שעסק בייצוג משפטי במסגרת תנועות לזכויות האדם. אבל כן, אני מרוצה מהרבה פסיקות של בית המשפט הישראלי. לעומת זאת, מהחלטות הערכאות הגבוהות בגרמניה איני מרוצה לרוב. לא מרוצה מאיך שהם מגדירים את תפקידם, מהשפה שלהם, מההחלטות שלהם ומההשלכות שלהן. יש האומרים שהם מייצגים תפיסת עולם שמרנית. אני מביעה את אי שביעות רצוני, אבל לעולם לעולם איני טוענת שאין להם זכות ושהדמוקרטיה בסכנה. אמנם אין לי את הקשיים של מי שמתנגד לענישת עברייני מין, אבל בכל זאת אפשר להגיד שאני מסתדרת עם מערכת משפט שאינה משקפת כלל וכלל את ערכי. אודה ואתוודה עם מערכת המשפט בארגנטינה של פרון או בגרמניה של היטלר לא הייתי מסתדרת בצורה זו. אין לי מושג אם לכזו מערכת משפט אתה מכוון. ג. הצדק ההגינות והיושר עומדים תמיד לנגד עיני, מילדות ועד היום. את השאלה הזאת אתה צריך להפנות לעצמך, אבל כבר טענתי בעבר שאתה למעשה מתכתב עם עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. כיוון שהשורה הראשונה שלך היא גם השורה האחרונה, אני לא רואה טעם בתגובה לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה אותך מספיק זמן כדי לדעת שאם היו לך דברי טעם להוסיף לדיון היית כבר כותב אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היה דיון, היה מה לומר. אבל כמו שאמרתי - כשהשורה הראשונה שלך היא האחרונה, אין לי חשק וכוח לטרוח להגיב באריכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני אנסה, למרות הרתיעה מהסתופפות בקרב יהודים סתומים, ובמה שעלול להיחשב כהגנה על אנס מחליא. חוק העונשין 1 מפרט מיהו אנס. הוא תמיד אדם שמבצע בעצמו מעשה חדירה לגוף אישה. בניגוד לכך, רוצח מוגדר כאדם שגורם למותו של אדם, ולאו דווקא הורג אותו בעצמו. במקרה של ביצוע מעשה מגונה, טרח המחוקק לציין ש"לענין עבירה לפי סימן זה, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר." המחוקק ראה במי שמזמין רצח - כרוצח בעצמו, ובמי שגורם למעשה מגונה - כמבצע. אבל השוויון הזה - בין גרימה לבין ביצוע - נעדר מסעיף האונס. מכאן קל להסיק שאדם הגורם לאונס אשם בשידול לאונס, או בביצוע מעשה מגונה, אך לא באונס עצמו. לי באופן אישי נראה שהאפשרות של אינוס בשלט-רחוק לא מופיעה בלשון החוק רק מכיוון שלא עלתה על דעת המחוקק. מי ששולח את חברו לאנוס אישה, תמורת שכר או מפאת איומים, אחראי לאונס כמבצע עצמו. לפיכך לא אראה בפרשנות מרחיבה של החוק אירוע מחריד. אבל הגישה המינימליסטית, המאפשרת להאשים במעשה מגונה "בלבד", איננה "נמהרת ולא כל כך עיניינית". למעשה, התיאור הזה מתאים יותר לאזכור הגודוויני של נימולר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור המדויק: ציטוט משם, למי שמתעצל לקרוא: "המבנה המשפטי שמציעה הפרקליטות הוא ייחודי ותקדימי ומעורר סימני שאלה בקרב משפטנים. אף שהמבנה אפשרי וניתן לתמיכה בהוראות הסעיפים, כנראה שייטיב המחוקק לעשות אם ייחד הוראות בדין לעבירות מין המבוצעות באמצעות רשת האינטרנט ויסיר ספקות משפטיים בדבר תחולת הדין הקיים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף לקרוא את כל הלינק - הוא לא ארוך ויש בו הסבר למבנה כתב האישום הניתן לתמיכה בהוראות הסעיפים. ליהודים מתוסכלים למיניהם ולסתם אנשים נורמלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה ועל הפתיל שבא בעקבותיה. לא לגישה המינימליסטית קראתי "נמהרת" אלא לתגובה של טווידלדי. נמהרת היתה קביעתו שמדובר על פסיקה בניגוד ללשון החוק (מדובר אולי בפרשנות מאוד מרחיבה, אבל זה נותר במסגרת הפרשנות). נמהר היה הקישור לסכסוך החרדי חילוני העכשוי. נמהרות היו הדוגמאות שהוא בחר לו. אני בהחלט יכולה להבין את חוסר הטעם שמצאת בוריאצייה שכתבתי על נימולר. אני לא בטוחה שזה גודווין במובן הקלאסי. לא השוותי את המתוסכל לנאצים. האסוציאציה צצה לי במקרה כי עסקתי בנימולר ועקבתי במקביל אחר הדיון כאן. מה שעוד השפיע עלי היה השימוש של המתוסכל במטפורת המלח (שיותר מדי ממנו מקלקל את התבשיל) לשמאלנים. מאחר שאני מכירה את המטפורה הזו בהקשר אנטישמי מפיו של הורסט מולר1 הימני קיצוני, ולא משום מקור אחר, עלה במוחי החשד שהמתוסכל הוא טרול מזוייף. קשה לי להאמין אבל שאת הסריטות שהוא הפגין באייל אפשר לזייף. 1 נמצא בסרטון הזה בערך בדקה ה5:50. שווה לראות מה הוא אומר לפני כן כדי לקבל רושם מיהו האיש ומה משנתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין להזכיר בהקשר זה את מנהיגי מרחץ הדמים בסודן שהורו לחייליהם לאנוס את כל הנשים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |