בתשובה לארז לנדוור, 20/12/11 8:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוזר. רק שקרית? בד"כ אתה לא שוכח להוסיף גם משהו על פאשיזם וגם מקארתי לא הופיע כבר שלוש הודעות שלך לפחות. אגב, תזכיר לי, כמה חיילי צה"ל נפצעו בהפגנות שהן 'תגובה' וכמה באלה שבהן ניסו 'שוב ושוב' לחדור "לבסיסי צה"ל ולפגוע בחיילים" (ואינן חלילה 'חלק מהתגובה של המפגינים כנגד האלימות שמופנית נגדם מכוחות הביטחון', למשל פינוי מאחזים?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה ששינית את הטקטיקה שלך. במקום לפרשן את דבריי בצורה מעוותת, אתה משנה את הנושא ונדבק לענינים לא רלבנטים. כל אזכרת פאשיזם או מקארתיזם שלי היתה במקומה בהתאם לענין הנידון ומה לעשות, זה הכיוון שאליו המדינה הולכת. השוואה מספרית אינה לענין. ההבדל הוא בין מאבק יומיומי של כוחות הביטחון בהפגנה לגיטימית (וגם צודקת) לבין פעולות טרור יזומות ש''השתדרגו'' - בעבר הן היו מופנות ''רק'' כנגד ערבים ושמאלנים ועכשיו גם כנגד צה''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הימני המתוסכל כתב את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, אבל הסגנון רהוט מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם העניין הוא שאתה רואה בהפגנות מסויימות צודקות, ולכן - פלפולים כדי לתת להן לגיטימציה מלאה ככל האפשר, כולל המעטה בחשיבות האלימות, ולאחרות - לא. המטרה מקדשת וכו'. הרי ברור שאם חלילה איזה חוליגן מימין יוציא עין לחייל צה''ל, אתה לא תתעמק בתחושותיו (למעשה, מבחינתך כל מה שקורה מימין אינו לגיטימי מכללא, כמדומני. ואם כן, הרי שיהיה צריך חיפוש מעמיק כדי למצוא מה כן לגיטימי). הכל חוזר לטענה הקבועה, 'אבל אני צודק', וממנה גם הכל מתחיל. הדבר המצחיק (טוב, עוד אחד) הוא, שכשאתה מדבר על אלימות שמאל-מול-ימין, הרי שאתה לא בוחל בהשוואות מספריות. אבל כשיש משהו (נפגעי צה''ל) שבוודאי לא מסתדר עם השוואה מספרית כפי שהיית רוצה, אז ההשוואה אינה לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מספיק עדויות של אנשים שמשתתפים בהפגנות מול הגדר ובשיח ג'ראח על התנהגות ברוטאלית של המשטרה עוד לפני שהגיעו לשטח ההפגנה. אם זה היה תלוי רק במשטרה, לא היתה הפגנה בשיח ג'ראח. המישטרה משרטת את המתנחלים במקרים הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. יש גם מספיק עדויות של מתפרעים מן הימין על התנהגות ברוטאלית של המשטרה. ואז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה ברור שאם המטרה או הנושא של הפגנה מסוימת הם ממש בדמך, אתה תתן "הנחות" כלשהן למפגינים שם. לא אתה אישית - כל אדם. לו היית, נגיד, מאוד רגיש לזכויות פועלי התעשייה בתחילת המאה העשרים, לא היית מחמיר עם עובדים ששכרם הולן, שהשתוללו ותקפו שומרים חמושים שמקבלים שכר מבעל המפעל המנצל. זה לא אומר שתצדיק תקיפת שכירים שלא פשעו, אבל לבך יהיה עם התוקפים. לו היית רגיש לזכויות ההומואים, לא היית מחמיר עם מי שהשתוללו במהומות של סטונוול ותקפו שוטרים. זה לא אומר שאתה בעד תקיפת שוטרים וגו'. מוזר שאני מגנה על ארז, אבל אם הוא חוטא, זה בחטא של כל הצדדים. וזו האשמה קבועה שכל צד מפנה אל השני, ללא תוחלת. במקום זה אולי כדאי לחזור לעובדות ולבדוק: מה תדירות ההפגנות בבילעין או בנבי סלאח, כמה הפגנות התקיימו, כמה חיילים נפצעו, כמה מפגינים נפצעו ובאיזו פרופורציה למעשיהם? (נסכים כאן שרימון גז בפרצוף אינו פרופורציונלי לזריקת אבן על ג'יפ משוריין). מה הווליום של תגובת חיילים מול הרמת אבן נניח? ולעומת זאת: כמה פעמים הסתערו נערי גבעות על בסיס צה"ל? (אחת). כמה חיילים נפצעו? כמה מסתערים? מה הפרופורציה למעשיהם? מה היה ווליום התגובה? (נמוך מאוד, אבל השקלול בעייתי כי מדובר באירוע יחיד וראשון בינתיים. ואם יהיו נוספים, מן הסתם יגיבו מעט אחרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל אחד יש 'הנחות', אבל כשעבור צד אחד את (לא אישית, רק לצורך נוחות הדיבור) מוצאת תירוצים מתחת לאדמה ומסבירה שמעשיו הגיוניים, ואמנם לא רצויים אבל... ועבור הצד השני את לא מסוגלת אפילו לחשוב על אפשרות של סיבה למעט רשע טהור ופשיזם-מקרתיזם-אופניים, זה כבר הרבה מעבר לזה. וכך למשל כבר הוסבר שאמנם אין הדובר תומך תמיכה אקטיבית באלימות אבל צריך להבין שכשקרובים נפגעים\מושפלים\אזרחים נפגעים זה מוביל לרצון לנקום, אבל אותו דובר ממש לא הצליח לחשוב שאולי הדבר יכול לעבוד באותה שיטה בצד השני, ומיד רץ ל'אבל הם לא צודקים', שאפילו אם נניח שזה נכון, זה לא רלוונטי. אם להשתמש בדוגמה שלך, גם לו הייתי רגיש לזכויות הקניין בתחילת המאה העשרים זה לא מחייב אותי להניח שהפועלים הם כולם רשעים מוסתים המנסים להשליט דיקטטורה קומוניסטית, ואם הייתי רגיש לזכויות פועלי התעשייה, זה לא מחייב אותי לחשוב שכל בעלי המפעלים הם רשעים מוצצי-דם ובוודאי שלא יכולה להיות שום אפשרות אחרת. ובאשר לעובדות - את מוזמנת לבצע פילוח סטטיסטי, לי לא ידוע על כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה חוליגנים מדובר? אלו אותו הנוער הצעיר ששוכנע בזמנו, שאלוהים יבוא בעצמו ויעשה משהו בשביל לעצור את ההתנתקות, ע"י כל הדמויות הערכיות מאוד בסביבתם. אחרי אכזבה כזאת אפשר רק או להתפקח, או להקצין. ומכיוון שבדרך הראשונה, הסמכות מאבדת מכוחה ובדרך השניה היא רק מחליפה את סוג הכח ואף מעצימה את כוחה (תהליכים כאלו הם סוחפים), בוחרת הסמכות המתנחלית לעודד תופעות כאלו גם אם בדרכים עקיפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. אז זה שהנ''לים לא מקשיבים כנראה לאף רב, זה בגלל שהם מקשיבים לרב. הגיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא- הרבנים נגררים אחרי העם (הג'מעה), ע''מ לשמר את כוחם ולא למצוא כהונה חדשה בכיסאם בבוקר בהיר אחד. הג'מעה נמצאים בתהליך הקצנה מואץ מאז שאותם הרבנים (בעבר הלא רחוק, אך לא בו זמנית - זה באמת יהיה לא הגיוני) העבירו אותו באיזו אקסטזה משיחית לצרכים פוליטיים או מתוך איזושהי אקסטזה של כח ושליטה רבניים. או שאולי צמרת רבני הציבור האיכותי הזה באמת העריכו את הסבירות לנס משמיים במהלך הפינוי כגבוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מינכהאוזן המוציא את עצמו בשערות ראשו מן הבוץ. אפשר לחשוב ש*כל*, או אפילו *רוב*, הרבנים המתנגדים להתנתקות הבטיחו נס. בתכל'ס, חוץ מציטוט אחד (היה לא תהיה, שזה נוסח רבני ותיק ל'חלילה וחס', אבל צריך לומר שהרב שאמר את זה *לא* בא להכחיש את דבריו חסידיו שראו באמירה הזו הבטחה לנס) ועוד כמה רבנים משניים מאוד, לא היו *הבטחות* ולא שום דבר כזה. הפגיעה הגדולה במעמד הרבנים עבור החבר'ה האלה הייתה בגלל שהרבנים, לתפיסתם, *מנעו* מאבק בגוש-קטיף, ולא פעם מביאים החבר'ה האלה כראיה-לכאורה את עמונה מול גוש קטיף. ייחוס הכוח העצום שאתה עושה פה לרבנים הוא לא רק לא נכון לגבי מניעים, ולא רק שטוח ושחור-לבן לגבי ההומוגניות המדומיינת שלהם, אלא גם מגזים פלאות בכוחם, בפרט בהקשר זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה המורה לספורט המתגונן בטענה שהילדים חשבו שזה כדורגל אחרי הפסד בשחיה אמנותית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |