|
ברגע שהתפתחה טכנולוגיה שעובדת, יימצאו אנשים שישתמשו בה. וברגע שיש מסה קריטית שמשתמשת בה, מתחיל תהליך (שהולך ומתקצר, לדעתי, אבל זו רק אבחנה אינטואיטיבית) של פרישת "גשר" בין השימוש המעשי לבין הצידוק לשימוש. כלומר, ברגע שיש תרופה שמאפשרת לילד לשבת בריכוז 5 שעות, הסטנדרטים של המערכת יותאמו לריכוז כזה, או לפחות המורות יעקמו את האף על כל תלמיד שלא עומד בזה. ה"קביים" שנוצרו עבור תלמידים מתקשים, משנים את הדרישות גם מתלמידים נורמטיביים יותר, וגם חריגה מינורית יחסית מופנית למחלקת הטיפול בקביים.
יש כמובן גם תהליך הפוך: ילדים מערביים היום חשופים ללו"ז מאוד תובעני, שכולל לימודים, מטלות וחוגים במשך המון שעות של היום. יש לזה כמה סיבות, אבל מכל מקום יותר ויותר קשה לעמוד בדרישות הללו. הצורך התרבותי מוליד צורך טכנולוגי ושניהם יחד יוצרים לחץ כלכלי. אבל על זה כבר דיברו פה, לדעתי.
הווה אומר: זה לא שליצרניות התרופות אין משקל כאן. אבל משקלן מתפרץ לדלת פתוחה. אה.. לא משנה, אני עייפה נורא מאיזה תרגום טכני.
(תגידו, מה התרגום העברי הנאות ל- multiple batches? אני הבנתי זאת כ"נגלות" אבל אולי לא הבנתי נכון. ברכה על ראשכם).
|
|