בתשובה לגידי, 29/11/11 4:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גידי שלום, כתבתי לאחרונה מאמר על רצון חופשי,ואם תרצה, כתוב לי למייל, ואשלח לך אותו. המאמר אמנם קצת ארוך (20 עמודים), אבל הדיון בו ממוקד סביב כמה דוגמאות לתחומים שונים בחיים (למשל: פתירת משוואה מתמטית, ביצוע הליך ניתוחי, התלבטות אם לאכול שוקולד או לא (בלי ההתלבטות השוקולדית-קלורית הזאת אף דיון על רצון חופשי לא יכול להיות שלם, לא?), היות מישהו עד לכמעט-תאונה, מציאת ארנק עם כסף ועוד) ונדמה לי שיש בו התייחסויות - שאולי תסכים איתן ואולי לא- לרוב השאלות והתהיות שהעלית בתגובותיך כאן לאחרונה. כמובן, כל אחד אחר שמעוניין בכך, מוזמן לכתוב לי למייל, ואשלח לו את המאמר בשמחה. חני |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תביאי לי את המייל שלך למרות שזה נשמע ארוך מאד אני יעיין בו. בנוסף: מה הטבע של תודעה? אם הטבע שלה הוא חומרי אז יש פרדוקס: חלקיקים אלמנטרים בונים אטומים–מולקולות-תאים–מוח-תודעה. עכשיו תרגם את זה לפיזיקה קוונטית ותראה: חלקיקים אלמנטרים אפשרים בונים-אוטמים אפשרים–מולקולות אפשריות–תאים אפשריים–מוח אפשרי–תודעה אפשרית. למה? פיזיקה קוונטית מתארת רק אפשריות ולא את המאורע עצמו. אז כיצד תודעה אפשרית יכולה לתת לך ביטוי מדוייק של חלקייקם אלמנטרים אפשרים? פרדוקס על זה חשבת? מצד שני גם אם התודעה אינה חומרית יש פרדוקס: איך משהו לא מטריאליסטי יכול לתקשר עם משהו חומרי? זה מצריך החלפת סיגנלים שהם לוקחים אנרגיה מעולם הלא פיזי לעולם הפיזי ,אבל האנרגיה של העולם הפיזי אינה יכולה לצאת או להכנס. לכן דואליזם כזה של חומרי ולא חומרי גם כן לא יכול להיות זה פרדוקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם תקליק עם העכבר על השם חני בראש התגובה תקבל את הדואל שלה. ב. חני יכולה להעלות את העבודה שלה לרשת ולשלוח קישור לכאן. ג. אתה יוצר שרשרת מחלקיקים אלמנטריים אפשריים למעלה למוח ולתודעה, יש כאן צל להשקפת עולם של השלכת המיקרו על המקרו, השקפה שהיתה מקובלת על הפילוסופים העתיקים, היום חושבים שזו טעות ואין להשליך מהמיקרו על המקרו. נדמה לי שברמת המולקולה אין כבר מה לעשות עם תורת הקוונטים. כמה זמן אתה עוסק בנושא? ואיזה ספרים קראת עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שאני כמעט ולא עוסק בזה אני חייל לקראת סוף שירות(בן 21) פשוט שמעתי דיבורים על הרצון החופשי ,ואז התחלתי להגיב בגלל סקרנות ורצון להביע עמדה משלי. לא קראתי ספרים על הרצון החופשי,אולי כמה מאמרים באינטרנט לא יותר. פיזיקה קוונטית תכפה למולקולה כיוון שגם עצמים מאקרוסקופים אינם דטרמיניסטים(לגמרי). פיזיקה קוונטית אומנם מתארת התנהגות של עצמים סאב אטומים אבל היא התיאור המתמטי המדוייק ביותר שיש,לכן לדעתי הוא קשור לנושא הזה באופן ישיר.(למרות שיש פרדוקסים בקוונטים עדיין היא מצליחה לתת תיאור מדוייק וכן אף אחד לא מבין קוונטים לעומקה אבל יודעים להשתמש בה יפה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אם התודעה לא חומרית אז ישנו פרדוקס גוף ונפש (איך יתכן שהם משפיעים זה על זה) שזו בעיה פילוסופית גדולה שהרבה מילים נשפכו עליה ללא פתרון. ואם התודעה חומרית החוויות הבסיסיות ביותר שלנו (אני קיים) שגויות, ולא ניתן לסמוך על כלום. השד המתעתע ניצח. אבל התודעה כפונקציה של מערכת חומרית, שמתקיימת רק בהתקיים תנאים מסוימים במערכת, מהי? היא לא חמרית, כי היא פועל יוצא של התקיימות תנאים במערכת, והיא בעצם לא משפיעה על העולם החומרי, אלא רק נדמה לה שהיא משפיעה. בעצם היא רק מושפעת. וזה, כך נראה לי, מתקשר לנושא המאמר כי השפעת התודעה על העולם החומרי מתרחשת לכאורה באמצעות הסוכן שנקרא רצון חפשי שמתווך ביניהן, והמאמר מראה בדרך אלגנטית כיצד לא יתכן סוכן מתווך כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא ניתן לסמוך על כלום". מי הוא זה שאמור "לסמוך" על משהו? ואם זאת רק אשליה אז זה גם תוצר של המערכת החומרית. כלומר: גם האשליה היא אשליתית. כלומר: היא לא. וכיצד מערכת חומרית יכולה ליצר אשליה? הרי כדי שתתקים אשליה היה צורך במישהוא שיחווה את האשליה. ומי זה בדיוק לפי התפיסה הזאת? המאמר לא מראה באופן אלגנטי את היעדרו של הרצון החופשי.הוא לבטח לא טיפל בכשלונו של זה להפוך לסוכן מתווך. הייתי ממליץ לגידי לקרוא את דנט. הוא מאוד בהיר ומשכנע. גם ליבוביץ בספרון "על גוף ונפש" נהדר. אסיים רק בדבריו של ליבוביץ: "כל נסיון להסיר אחריות מבחירותינו, מעשינו והחלטותינו הרי הוא בטל ומבוטל" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לא ניתן לסמוך על כלום'' הכוונה היא שאם השד המתעתע ניצח, לא ניתן להסתמך גם על הלוגיקה. אם התחושה הבסיסית שלנו ''אני קיים'' מוטעית אין שום בסיס קרטזיאני לבנות ממנו לוגיקה. לכן דווקא המטריאליזם לא מביא אותנו לשום מקום טוב. אינך יכול להתעלם מהאלגנטיות של ''השלישי הנמנע'' במאמר, ששולל את ''חופשיות'' הרצון, במובן המקובל, תחת כל תפיסה מטריאליסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקצת פירסומת עצמית לבואוסמה בעניין השד המתעתע, דיון 1665 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |