 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי נקודה מעניינת נוספת בנושא הזה של בחירה חופשית אני רוצה שתגיד לי מה דעתך,דיברנו על דבר דומה מקודם אבל תכף תראה מה ההבדל,אני רוצה לתקוף את הבעיה של בחירה חופשית מהבסיס שלה. האמת תמיד חשבתי על זה אבל לא ממש העלתי את זה לכאן,יש כמה מטמטיקאים שטוענים שאם לאדם יש איזושהו רצון חופשי אפילו הכי קטן,אז גם כן לאטומים צריך להיות אותו "חופש". עכשיו נשאלת השאלה,האם אלקטרון בוחר? זו שאלה שנשמעת בהתחלה קצת הזויה אני מודה,אבל אם תחשוב רגע תראה שזו שאלה שאולי הכי חשובה לעניין של בחירה חופשית ואסביר גם מדוע. לפי "עיקרון אי הוודאות" האלקטרון לא ניתן לניבוי מדוייק,לא משנה עד כמה הציוד שאיתו נמדוד משוכלל בגלל שהוא אקראי ביסודו,אפשר לומר בעצם,שבהינתן אותו מצב בדיוק(תיאורטית) האלקטרון יכול להיות במקום אחר ללא שום סיבה. אם נלך קצת יותר עמוק נגלה-מזאת אומרת ללא סיבה? אפשר להסביר את זה במילה אחרת-אם אין שום כוח הכופה על האלקטרון לאן לזוז או שהוא לא קובע לגמרי,סימן שהאלקטרון "חופשי גם מבחינת הפזייקה שכן בהנתן אותו מצב יכול להיות תוצאה אחרת מה שאומר שחוקי הפיזיקה לא בהכרח קובעים וכופים לאן יפנה האלקטרון,ולכן נע באופן "חופשי" באמת שאין שום הסבר טוב יותר לחופשי מאשר הדוגמא של עקרון אי הוודאות. עכשיו השאלה היא האם האלקטרון "בוחר" איפה להיות? כשאני אומר בוחר הכוונה לא שהאלקטרון יש לו אישיות והוא מודע לעצמו אלה יש לו את היכולת איכשהו "לבחור" לאן לזוז באופן "חופשי"? אם האלקטרון יכול לבחור באופן חופשי גם האדם יכול. מזה בכלל אקראי? פעולה ללא סיבה-אז בכל זאת מה גורם לאותו דבר לקרות? האם האלקטרון עצמו? האם הוא המחליט? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, מי זה המתמטיקאים שחושבים שאם לבני אדם אז לאטומים וכולי? כמו כן, אם יש חלקיק ש"מחליט" לכאן או לכאן על פי אחוזים ידועים וניתנים לחישוב, מה ההשלכות האופרטיביות מכך שנגיד שהחלקיק "בחר"? זה נראה לי כמו טרמינולוגיה ריקה, לא מקור לנחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מכניקת הקוונטים,לא משנה כמה חישובים תעשה,ולא הציוד הכי משוכלל בעולם,עדיין לא תוכל לחשב את זה כי אין נוסחה לתוצאה סופית,רק להסתברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא אוכל לחשב? כתבתי "אחוזים" והתכוונתי לאחוזי הסתברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא. תראה מה קורא כשפיזיקאים מחליטים להגיד למתמטיקאים מה זה בחירה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה, כנראה, למאמר הדי-מפורסם הזה של Conway & Kochen. שווה לקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יושב אצלי כבר הרבה זמן תחת התיוג ''לכשירווח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להבין משהו אחד,אם מערכת נמצאת במצב של סופרפוזיציה מי הבחור בין בפעולה שנעשתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון שלנו צריך להיות מותאם לעולם ולא העולם להגיון. על מה אני מדבר? זה שיש דברים לא הגיונים(בשבילך) בחלק ממה שאני אומר עדיין לא אומר שזה לא נכון. קח דוגמא במכניקת הקוונטים יש הרבה מאד גילויים שהם לא הגיונים בעליל לשכל של בן אדם אבל למרות זאת התורה הזו היא הכי מדוייקת שידועה לאנושות,אף אחד לא מבין את מכניקת הקוונטים לעומקה אבל מה שכן אנחנו יכולים להשתמש בה,אותו דבר עם רצון חופשי אנו יכולים להשתמש בו אבל לא להבינו לעומקו. העניין של הרצון החופשי הוא עמוק,אנו מרגישים שיש לנו אותו גם לאחר כל מני הסברים לשלול אותו. זה שחתול יכול להיות חצי חי וחצי מת גם כן לא הגיוני בעליל אבל לפי מכניקת הקוונטים זה הגיוני מאד-שוב אתה צריך להתאים את ההגיון שלך לעולם ולא ההיפך. אף מדען בעולם אינו מבין קוונטים לעומק-אבל יכול להשתמש בתורה הזו גם מבלי להבינה לעומק כזה או אחר.(וזה לא אני אמרתי כל פיזיקאי טוען כך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גידי שלום, כתבתי לאחרונה מאמר על רצון חופשי,ואם תרצה, כתוב לי למייל, ואשלח לך אותו. המאמר אמנם קצת ארוך (20 עמודים), אבל הדיון בו ממוקד סביב כמה דוגמאות לתחומים שונים בחיים (למשל: פתירת משוואה מתמטית, ביצוע הליך ניתוחי, התלבטות אם לאכול שוקולד או לא (בלי ההתלבטות השוקולדית-קלורית הזאת אף דיון על רצון חופשי לא יכול להיות שלם, לא?), היות מישהו עד לכמעט-תאונה, מציאת ארנק עם כסף ועוד) ונדמה לי שיש בו התייחסויות - שאולי תסכים איתן ואולי לא- לרוב השאלות והתהיות שהעלית בתגובותיך כאן לאחרונה. כמובן, כל אחד אחר שמעוניין בכך, מוזמן לכתוב לי למייל, ואשלח לו את המאמר בשמחה. חני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תביאי לי את המייל שלך למרות שזה נשמע ארוך מאד אני יעיין בו. בנוסף: מה הטבע של תודעה? אם הטבע שלה הוא חומרי אז יש פרדוקס: חלקיקים אלמנטרים בונים אטומים–מולקולות-תאים–מוח-תודעה. עכשיו תרגם את זה לפיזיקה קוונטית ותראה: חלקיקים אלמנטרים אפשרים בונים-אוטמים אפשרים–מולקולות אפשריות–תאים אפשריים–מוח אפשרי–תודעה אפשרית. למה? פיזיקה קוונטית מתארת רק אפשריות ולא את המאורע עצמו. אז כיצד תודעה אפשרית יכולה לתת לך ביטוי מדוייק של חלקייקם אלמנטרים אפשרים? פרדוקס על זה חשבת? מצד שני גם אם התודעה אינה חומרית יש פרדוקס: איך משהו לא מטריאליסטי יכול לתקשר עם משהו חומרי? זה מצריך החלפת סיגנלים שהם לוקחים אנרגיה מעולם הלא פיזי לעולם הפיזי ,אבל האנרגיה של העולם הפיזי אינה יכולה לצאת או להכנס. לכן דואליזם כזה של חומרי ולא חומרי גם כן לא יכול להיות זה פרדוקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם תקליק עם העכבר על השם חני בראש התגובה תקבל את הדואל שלה. ב. חני יכולה להעלות את העבודה שלה לרשת ולשלוח קישור לכאן. ג. אתה יוצר שרשרת מחלקיקים אלמנטריים אפשריים למעלה למוח ולתודעה, יש כאן צל להשקפת עולם של השלכת המיקרו על המקרו, השקפה שהיתה מקובלת על הפילוסופים העתיקים, היום חושבים שזו טעות ואין להשליך מהמיקרו על המקרו. נדמה לי שברמת המולקולה אין כבר מה לעשות עם תורת הקוונטים. כמה זמן אתה עוסק בנושא? ואיזה ספרים קראת עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שאני כמעט ולא עוסק בזה אני חייל לקראת סוף שירות(בן 21) פשוט שמעתי דיבורים על הרצון החופשי ,ואז התחלתי להגיב בגלל סקרנות ורצון להביע עמדה משלי. לא קראתי ספרים על הרצון החופשי,אולי כמה מאמרים באינטרנט לא יותר. פיזיקה קוונטית תכפה למולקולה כיוון שגם עצמים מאקרוסקופים אינם דטרמיניסטים(לגמרי). פיזיקה קוונטית אומנם מתארת התנהגות של עצמים סאב אטומים אבל היא התיאור המתמטי המדוייק ביותר שיש,לכן לדעתי הוא קשור לנושא הזה באופן ישיר.(למרות שיש פרדוקסים בקוונטים עדיין היא מצליחה לתת תיאור מדוייק וכן אף אחד לא מבין קוונטים לעומקה אבל יודעים להשתמש בה יפה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אם התודעה לא חומרית אז ישנו פרדוקס גוף ונפש (איך יתכן שהם משפיעים זה על זה) שזו בעיה פילוסופית גדולה שהרבה מילים נשפכו עליה ללא פתרון. ואם התודעה חומרית החוויות הבסיסיות ביותר שלנו (אני קיים) שגויות, ולא ניתן לסמוך על כלום. השד המתעתע ניצח. אבל התודעה כפונקציה של מערכת חומרית, שמתקיימת רק בהתקיים תנאים מסוימים במערכת, מהי? היא לא חמרית, כי היא פועל יוצא של התקיימות תנאים במערכת, והיא בעצם לא משפיעה על העולם החומרי, אלא רק נדמה לה שהיא משפיעה. בעצם היא רק מושפעת. וזה, כך נראה לי, מתקשר לנושא המאמר כי השפעת התודעה על העולם החומרי מתרחשת לכאורה באמצעות הסוכן שנקרא רצון חפשי שמתווך ביניהן, והמאמר מראה בדרך אלגנטית כיצד לא יתכן סוכן מתווך כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא ניתן לסמוך על כלום". מי הוא זה שאמור "לסמוך" על משהו? ואם זאת רק אשליה אז זה גם תוצר של המערכת החומרית. כלומר: גם האשליה היא אשליתית. כלומר: היא לא. וכיצד מערכת חומרית יכולה ליצר אשליה? הרי כדי שתתקים אשליה היה צורך במישהוא שיחווה את האשליה. ומי זה בדיוק לפי התפיסה הזאת? המאמר לא מראה באופן אלגנטי את היעדרו של הרצון החופשי.הוא לבטח לא טיפל בכשלונו של זה להפוך לסוכן מתווך. הייתי ממליץ לגידי לקרוא את דנט. הוא מאוד בהיר ומשכנע. גם ליבוביץ בספרון "על גוף ונפש" נהדר. אסיים רק בדבריו של ליבוביץ: "כל נסיון להסיר אחריות מבחירותינו, מעשינו והחלטותינו הרי הוא בטל ומבוטל" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לא ניתן לסמוך על כלום'' הכוונה היא שאם השד המתעתע ניצח, לא ניתן להסתמך גם על הלוגיקה. אם התחושה הבסיסית שלנו ''אני קיים'' מוטעית אין שום בסיס קרטזיאני לבנות ממנו לוגיקה. לכן דווקא המטריאליזם לא מביא אותנו לשום מקום טוב. אינך יכול להתעלם מהאלגנטיות של ''השלישי הנמנע'' במאמר, ששולל את ''חופשיות'' הרצון, במובן המקובל, תחת כל תפיסה מטריאליסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקצת פירסומת עצמית לבואוסמה בעניין השד המתעתע, דיון 1665 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מגיב על משהו שכתבתי? אם כן, אני מצטער אבל לא הבנתי את ההקשר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |