|
||||
|
||||
"פסולת הפלסטיק כולה מהווה כ-15% מסך כל משקל הפסולת הביתית וכ-30% מנפחה ". הנפח שתופס מפעל מיחזור הוא בסופו של דבר הרבה יותר קטן מהנפח של בקבוקי הפלסטיק. |
|
||||
|
||||
השאלה הראשונה המתבקשת היא באיזה שלב ? 30% אצלי בפח? 30% במשאית הזבל? 30% כשזה דחוס באדמה? חוץ מזה, כאמור, ההנחה היסודית שחסר לנו מקום לקבור זבל, לוקה בחסר. צריך לגבות את העלות האמיתית של הטמנה לא מזיקה (אני חושב שזה קורה כבר היום, אם כי לא ברמת התושב), שזה הרבה פחות מעלות המיחזור. |
|
||||
|
||||
1.אני משער שבמשאית, אצלך זה לא מעניין אף אחד ובאתרי ההטמנה זה יותר כי הפסולת האורגנית מתכלה די מהר. 2. חסר לנו מקום לקבור זבל. הזבל מהמרכז מגיע לדודאים. 3. מהי העלות האמיתית של הטמנה לא מזיקה? |
|
||||
|
||||
1. אני בספק. מוצרי פלסטיק נדחסים טוב למדי תחת לחץ1. יש חומרים אורגניים שמתכלים לאט מאוד במעבה האדמה. 2. לא חסר לנו מקום לקבור את זבל, יש לנו את דודאים (ועוד אתרים רבים שיכולים להיות מפותחים בנגב, כי מדינה לא צריכה להיות מוגבלת לאתר הטמנה מרכזי יחיד). 3. איסוף, שינוע (פלוס זיהום נלווה, אולי יבנו רכבת לדודאים ?), הכנה נכונה של אתר פסולת (פשוט לאמץ תקן מתקדם, לא צריך להמציא את הגלגל). אם אני זוכר נכון, היעד של המשרד לאיכות הסביבה עמד על היטל של כמאה שקלים לטון (בעתיד), בחו"ל זה לעיתים יותר, אבל בעיקר במקומות בהם צריך להעביר את הזבל מרחקים גדולים (ואם כל הכבוד לארצנו, אין כאן מרחקים גדולים). זה אומר שהעלות של הקילו וחצי אשפה ליום שהישראלי מייצר היא כאגורה וחצי (אני חושב שזה לא כולל הוצאות פינוי הפסולת, שמאוד משתנות בהתאם לאופי הישוב). אם דיפון כפול דורש שלוש אגורות ליום, גם זה נראה לי מוצדק. אם כבר להשית עלויות על המזהם (ואני בעד), אז במקום לגבות מס מהעיריות, שאינן יכולות לעשות דבר בנוגע לייצור האשפה של תושבי הערים, צריך לגבות את המס מיצרני האריזות (או כל פסולת לעתיד). אבל שוב, בגלל שהמס יוצא אפסי, אין בזה טעם. 1 As of 1993, U.S. landfills consist of 40% to 50% paper waste, 20% to 30% construction debris, and 1.4% disposable diapers אני מניח שהיום זה קצת יותר, וכאן מדובר על פסולת שהיא לא רק ביתית, אבל מכל מקום, הפלסטיק לא מאוד משמעותי לנפח האשפה המיוצרת.
http://en.wikipedia.org/wiki/Landfill_in_the_United_... |
|
||||
|
||||
מעבר לשטח עצמו המשאית שנוסעת הלוך חזור 220 ק"מ לדודאים ו340 ק"מ לאפעה פולטת מזהמים (נניח פחמן חד חמצני) וצורכת דלק, מעמיסה על הכביש לבאר שבע והורסת אותו, לעומת זאת מפעל המחזור כמעט ולא משחרר פחמן חד חמצני, לא מעמיס על הכביש ולא הורס אותו. |
|
||||
|
||||
יש שרות רכבות זבל שיוצאות מחיפה, עוצרות בחדרה ובבני ברק ומובילות אשפה לתחנת ''צפע''. משם הפסולת מועברת במשאיות למישור רותם ומוטמנת במכרות של חברת ''רותם אמפרט''. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
צ"ל כמובן 15 אגורות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |