|
||||
|
||||
הדרישות היחידות שיש לי הן אלה שכתובות במפורש בחוק: "מפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים." אז מה היה לנו: קריאה לעשיית מעשה אלימות? לא. קריאה לעשיית מעשה טרור? לא. דברי שבח למעשה אלימות? לא. אהדה למעשה אלימות? לא. עידוד למעשה אלימות? לא. דברי שבח למעשה טרור? לא. אהדה למעשה טרור? לא. עידוד למעשה טרור? לא. תמיכה במעשה אלימות? לא. הזדהות עם מעשה אלימות? לא. תמיכה במעשה טרור? לא. הזדהות עם מעשה טרור? לא. על פי הנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות? לא. על פי הנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור? לא. על פי תוכנו של הפרסום המסית יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות? לא. על פי תוכנו של הפרסום המסית יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור? לא. ברגע שאזרח פשוט ייפגע פיזית מ-"שלטון הדת" בגלל דעותיו, אז האלימות לא תהיה של אדם אושן אלא של שלטון הדת (שפגע באזרח הפשוט), ועל זה הוסיף המחוקק: "פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אינו עבירה לפי סעיף זה." אין מסית, אין מוסת, אין עבירה על החוק, כל מה שיש זה רדיפה פוליטית חסרת ביסוס חוקי או הגיוני. |
|
||||
|
||||
ניקח אהדה. הוא כותב ''לא נוכל לקום על הרגליים לפני שכוחות האופל יחוסלו בכוח הזרוע''. קימה על הרגליים היא דבר חיובי שעד למעשה האלים לא תתרחש. |
|
||||
|
||||
קימה על הרגליים היא דבר חיובי שעד לסיום המעשה האלים (שלא התחיל והוא לא קורא להתחיל אותו, לא מעודד את ההתחלה שלו, לא משבח אותו ולא מזדהה איתו) לא תתרחש. אין פה "אהדה למעשה אלימות" אלא "אהדה לסיום מעשה אלימות". אם אתה מצליח לפרש את החוק כחוק שאוסר על אהדה לסיום מעשי אלימות אז כנראה שיש לנו עוד לאן להתדרדר. מה השלב הבא, בשם החוק שאוסר על גניבה נאסור את בעלי הרכוש? |
|
||||
|
||||
לא סיום, השלמה. סיום יכול להתרחש לפני שהיו תוצאות. הוא מעודד את השלמת המעשה האלים. |
|
||||
|
||||
השלמה היא סוג של סיום. הוא בהחלט לא מעודד את ביצוע המעשה האלים. הוא מעודד את השלמתו אם מישהו אחר יתחיל לבצע אותו. קוראים לזה הגנה עצמית, וזה (עדיין) חוקי לגמרי. |
|
||||
|
||||
הגנה עצמית חוקית כל עוד יש סכנה לחיים. יונתן כותב:"עוד מעט, ומתפרעי השחור יגלו מולם לא את השוטרים עדיני הנפש, אלא את אזרחי ישראל, מפקדי פלוגות ומג"דים, טייסים וסיירים במילואים. גדודי צבא השם ישתוללו, יבקשו רחמים מאדם ומשמים. לשווא. מתוך קיאם שלהם הם ינסו להרים ראש ולומר הרף, אבל לשווא. רק כניעה מוחלטת, ללא שום תנאי." כלומר אחרי שהם יבקשו להפסיק זה עדיין ימשיך עד לכניעה המוחלטת. |
|
||||
|
||||
אבל כאן אין אפילו שמץ של ''עידוד'', יש כאן תחזית. אם היא נכונה אז הוא חוקית (''פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אינו עבירה לפי סעיף זה'') אם היא לא נכונה אז היא בוודאי חוקית (''על פי הנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות''). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |