בתשובה להעלמה עפרונית, 05/11/11 16:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בלינק מתגובה 586304 רחל טל שיר מדברת דווקא על המקומות הנידחים, "נסעתי אתו לאתרי צלילה נידחים עד עלובים בכל קצווי תבל..." בלי קשר ספציפי לצלילה, במקומות כאלה עוד נשאר נוף טבעי ואנשים פשוטים ונעימים, לפני שהרשויות מקלקלות הכל בהקמת מלונות ענק ותעשיות בילוי וקניות למיניהן. אני לא מתכונן להעלות זכרונות טרחניים, וכנראה שזה מאוד קשור בטעם אישי. אני, אולי בשונה מהגברת טל שיר, היו לי חוויות יותר יפות ועמוקות במקומות ה"נידחים", ואני מעדיף אותם על פני השבלונות הנצחיות ניו-יורק-לונדון-וכו'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי איתך בהעדפה. עם זאת, יש לי יסוד מסוים להאמין שההגדרה "נידחים עד עלובים" היא יותר לתפארת המליצה מאשר תיאור מדוייק של המציאות. צללתי במקומות שונים ברחבי העולם, רובם1 היו פחות נידחים ובסיסיים מאשר יעדים דומים באותו האזור (כאמור - כי צלילת בלונים דורשת לוגיסטיקה יותר מאשר שחייה עם שנורקל, יציאה לטראק, סיור דיג עם המקומיים וכו'). 1 איי אנדמן הם דוגמא הופכית, אבל גם שם אפשר למצוא את מועדוני הצלילה באי היותר מתוייר ופחות נידח מבינם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |